עד לפני מספר שבועות העונה של הפועל נוף הגליל הייתה חלום בלהות. הקבוצה, שרק בעונה שעברה עוד שיחקה בליגת העל ונלחמה על הישארותה, מצאה את עצמה עמוק במקום הלפני אחרון עם סיכויים נמוכים מאוד לשרוד כשהיא קרובה לירידת ליגה שנייה ברציפות.
אלא שבמחזורים האחרונים, הקאמבק מצד הקבוצה של מוטי איוניר קורה: שלושה ניצחונות רצופים, הובילו את הקבוצה למרחק של שלוש נקודות בלבד מהמקום ה-14 המוביל למשחקי המבחן בו נמצאת יריבתה בשישי (16:00), עירוני רמת השרון
אם לא מספיק המצב בטבלה, לפיקנטריה התווסף סיפור נוסף: מינויו של ירון הוכנבוים לתפקיד מאמן הקבוצה ממורשה, אשר יתמודד מול הקבוצה אותה אימן עד לפני מספר חודשים ואף מקבל ממנה עוד שכר עד לתום העונה הנוכחית. אומר בעדינות, בנוף הגליל לא אהבו את העובדה שהוכנבוים החליט לחזור ללאומית, ועוד דווקא למשחק דרמטי שישפיע על מאבק ההישארות.
שחקני נוף הגליל חוגגים (ראובן שוורץ)בחזרה לנוף הגליל ולקפטן הנצחי, יבגני ברקמן. בגיל 31, הוא חווה עונה לא פשוטה ורכבת הרים שכללה לא מעט ביקורות על יכולתו מגורמים שונים ובעיני רבים היה – פני הכישלון. כעת, תורו של הבלם לדבר על מה שאגר בראיון מיוחד למדור "לאומית במוקד" של ONE. על האכזבה מכך שלא קיבל את האור הירוק לעזוב בקיץ, מתי הבין שהעונה הולכת למקומות רעים, עתיד המועדון, העובדה שהפך לשעיר לעזאזל והמפגש מול הוכנבוים.
יבגני, נתחיל מהקיץ. רצית להישאר בליגת העל…
"נתחיל מהסוף להתחלה: בשנה שעברה בליגת העל אני חושב שלמרות מצב הקבוצה, עשיתי עונה טובה מאוד מבחינה סטטיסטית. באתי מוכן לעונה הזאת, עם מועדון שהוא הבית שלי ושנתן לי את הקרדיט והביטחון, אבל בכנות: אחרי שירדנו ליגה עשיתי חושבים עם עצמי ואמרתי שאני לא רוצה לשחק בליגה הלאומית. אני לא שלם שם, אני לא שחקן צעיר ואני רוצה לתקוע יתד בליגת העל ולעשות שם כמה שנים טובות".
"כן היו הצעות, אבל היה לי פה חוזה לעוד עונה. ראיתי איך הדברים מתנהלים במועדון בתחילת העונה, ולאן הרוח נושבת ולא רציתי להישאר. זה נכון שיש לי חוזה טוב, שכאן זה הבית שלי, אבל ישבתי עם גיל ברעם ואמרתי לו שיש לי המון הצעות בלאומית עם שכר גבוה יותר ושזה לא מעניין אותי. לא אלך למועדון אחר בליגה הלאומית, כל מה שאני רוצה זה להיות בליגת העל. אמרתי לו שזה מגיע לי, שנתתי מספיק עבור המועדון הזה ושהוא לא יכול להחזיק אותי בכוח בגיל 31".
יבגני ברקמן (שחר גרוס)ומה קרה אז?
"הוא התעקש ולא נתן לי ללכת. הוא אמר לי שקבוצה שתרצה אותי, שתבוא ותשלם פיצוי עבורי ולא תעשה חלטורות. אני לא חושב שהייתה קבוצה שרצתה לשלם לגיל ברעם, כל הקיץ הייתה התעסקות בזה וככה העונה הזאת התחילה".
ההתעסקות הזאת פגעה בך?
"מאוד. נשארתי במקום בו לא רציתי להיות, לא מבחינת העובדה שאני לא רוצה להיות בנוף הגליל, אלא מבחינה מקצועית כי אני תמיד שואף גבוה. אתה רוצה ללכת לליגת העל ויודע שיש לך הצעות, אבל אתה לא יכול ללכת. לא רצו לבוא לקראתי והייתי מגיע לאימונים כשלא כל הראש שלי בהכנה".
בניתם קבוצה שאמורה להיאבק בצמרת, מה לא הלך טוב?
"תשמע, קודם כל, כשפתחנו את תקופת ההכנה, היו מספר שחקנים פצועים, כולל אלו שנשארו מהעונה שעברה. הרי אמרו ששמרנו על כל הסגל, אבל צריך לזכור שהזרים לא התחילו איתנו את העונה והיו אפילו כאלה שהיו אמורים להישאר ובסוף לא נשארו. שיחקנו עם המון שחקני נוער בגביע הטוטו ושם לדעתי כדור השלג שלנו התחיל. משהו לא התחבר לנו מבחינה מקצועית".
יבגני ברקמן (חג'אג' רחאל)אבל אפשר לעשות עונה שקטה באמצע הטבלה. לא להתרסק ככה…
"יש עוד כמה שחקנים דומיננטיים שההכנה פגעה בהם, כי גם הם לא רצו להישאר ונשארנו בכוח לפחות ממה שאני יודע. אני לא היחיד שהראש שלו לא היה פה. בסוף הכול השפיע על הקבוצה, חשבנו שהליגה הלאומית יותר קלה מליגת העל ושאנחנו מנוסים ויודעים הכול, אבל בסוף קיבלנו את הכאפה שלנו והבנו שבליגה הזאת השמות לא באמת מעניינים. כששחקנים משמעותיים לא פוגעים רוב העונה, גם לאלה שלידם לא יתחבר. זה כמו דומינו: אם אחד נופל – אז כולם נופלים".
מתי הגיע השלב שהבנת שזו הולכת להיות עונת בלהות?
"אני יכול להגיד לך שהבנתי את זה כבר במשחקי גביע הטוטו. הקבוצה מאוד חשובה לי ואמרתי את זה כמה וכמה פעמים לאנשים הרלוונטיים. בסוף אני לא קובע: מי שרצה הקשיב לדעה שלי ומי שלא רצה לא הקשיב לדעה שלי".
עד לפני פחות משנה עוד הייתם בליגת העל ובעוד חודש וחצי אתם יכולים למצוא את עצמכם בליגה א'…
"אם היית שואל אותי את השאלה הזאת בתחילת העונה, הייתי אומר לך שאתה צריך טיפול, אבל זה הכדורגל. כאשר אתה לא מגיע מוכן ועושה את כל הטעויות מההתחלה, אתה מקבל שלושה מאמנים ו-40 שחקנים בעונה – אין הוקוס פוקוס. באות מולך קבוצות מאוזנות, צעירות ורעבות ואתה מקבל בראש כי אתה לא מוכן. הליגה הלאומית היא לא ליגה קלה".
יבגני ברקמן (עמרי שטיין)כמה זה נורא אם המועדון הזה יירד לליגה א'?
"אני חושב שזה יהיה אסון גדול כי המועדון הזה כבר שנים נמצא בליגה הלאומית. הוא אחד המועדונים הוותיקים שיש, בעבר זה היה מועדון שנלחם בשיניים על ההישארות בליגה ועכשיו הוא בין המועדונים הכי מסודרים בליגה, עם מגרש אימונים שאני לא חושב שיש לקבוצה אחרת בליגה הלאומית".
"גם העיר מעורבת פה: מה שמפורסם בנוף הגליל הוא קבוצת הכדורגל. בנו פה קומפלקסים למחלקות הנוער ולרדת לא יהיה נעים, לא למועדון ולא לשחקנים. יש פה שחקנים שנשארו פה כמוני, שעבורם לרדת ליגה בפעם השנייה תוך שנתיים זה לא בא בחשבון, זה כתם לא קטן".
יש קבוצות כמו אשקלון ורעננה שהיו שנים בליגת העל והיום לא מצליחות לחזור…
"זה גם נכון, כי אומרים שמי שיורדת לליגה א' כמעט ולא חוזרת, אבל אני לא חושב שאנחנו שם. מאחורי המועדון הזה עומד ראש העיר רונן פלוט, שהוא אחד הטובים בארץ והוא לא ייתן למועדון שהוא השקיע בו, נתן ונותן לו, להישאר בליגה א'. קשה לי לדבר על זה כי אני לא שם ואני לא מאמין שאגיע לשם".
לפני חודש כבר הייתם היורדת הבטוחה והמצב שלכם השתפר... מה הוביל לשינוי?
"אענה לך בפשטות: ניצחון. הרי מאמנים שהיו פה, תמיד באו ואמרו לנו שיש פה שחקנים עם שמות, שעברו משהו ושזו קבוצה שכל מאמן ירצה לאמן בה מבחינת הסגל. המשפט הזה הדהד לנו מאימון לאימון וממאמן למאמן. הגענו להבנה שעם כל הכבוד לשמות, זה לא עוזר לנו ולא מביא לנו נקודות. אתה פתאום מסתכל על קבוצות שיש בהן שחקנים שאתה אפילו לא מכיר והן מעליך בטבלה. הן באות, רוצות ומנצחות, ואנחנו לא שם. נפגע לנו הביטחון ונפגעה האמונה".
יבגני ברקמן (רדאד ג'בארה)"המשחק נגד בני יהודה בו ספגנו חמישה שערים היה השיא. עד אז היינו מקבלים סטירות לפנים, אבל אני חושב שהמשחק הזה באמת נתן לנו את הסטירה עם הגב של היד, עם הצד המזלזל. בסוף, כולם עשו חשבון נפש והיה חסר לנו את הניצחון הזה, בכוח או במוח. במשחק מול אדומים אשדוד אמרנו שלא משנה מי היריבה או מה מצבה, אנחנו צריכים לבוא ולהסתכל רק על עצמנו".
"מהדקה הראשונה באנו בטירוף שלא היה לנו מתחילת העונה וזה בא לטובתנו. מאותו הרגע אמרנו שהקבוצות האחרות לא מעניינות אותנו, ושאנחנו לא מסתכלים על תוצאות, לא מתעסקים באף יריבה אלא רק בעצמנו. עברתי כמה מאבקי תחתית ואני חושב שהכדורגל בשלב הזה הוא פחות מעניין כי אתה משחק רק על תוצאה וצריך להביא נקודות, במיוחד שהיינו בפער כזה גדול. בסוף אני תמיד אומר לשחקנים: זו או אנחנו או הם".
איך אתה מעריך את הסיכויים עכשיו? אתם במומנטום הכי טוב בתחתית…
"אנחנו מנצחים כבר שלושה משחקים ברציפות ועדיין לא התקדמנו בטבלה, אבל זה כן נתן לנו אנרגיה להמשך. לפני הפלייאוף אמרתי לכולם שאנחנו עדיין תלויים בעצמנו כי יש לנו מאבקים ישירים מול הקבוצות. אנחנו עדיין במצב הזה, הפער הוא ארבע נקודות מהישארות והמשחקים נגדן. כל העונה הזאת מתנקזת למשחקים כאלה. אתה יכול לנצח בפלייאוף וישכחו לך את תחילת העונה ויגידו שיצאת גדול".
יבגני ברקמן (שחר גרוס)רצה הגורל או רצה ירון הוכנבוים, משחק הבכורה שלו על הקווים הוא נגד הקבוצה אותה הוא אימן…
"אני לא מסתכל על זה ממש כי אני לא משחק נגדו. הרי כמה כבר הוא יכול להשפיע? הוא העביר שם אימון וחצי. אנחנו משחקים נגד רמה"ש שנמצאת שלוש נקודות מעלינו. כמו שאמרתי, אנחנו מתעסקים בעצמנו כי זה תלוי בנו. אם זה מוזר לפגוש אותו? כן זה מוזר. צריך לשאול אותו למה הוא עשה את המהלך הזה, אולי נמאס לו לשבת בבית. אין לנו כעס מסוים כלפיו שהוא מגיע בדיוק נגדנו, כל אחד עושה מה שטוב לו וזה הכדורגל הישראלי. כולם אינטרסנטים, כל אחד רוצה להצליח ושיהיה לו לבריאות".
ספגת לא מעט ביקורות בעונה הזאת…
"כשאתה מזוהה כל כך עם המועדון, אז יש לזה שני צדדים. בן אדם שדוגל באמת צריך לדעת גם לקבל אותה. גם כשהולך אני מקבל פידבקים וכשלא הולך אני תמיד מוכן לקחת את זה על בשרי. עברתי הרבה בחיים ואת כל הביקורות שבעולם. כל מה שלא תגיד, אמרו עליי. זה בסוף בונה את האופי שלך ויוצר לך עור של פיל. בסוף הרי מי מבקר? אנשים שלא היו שחקני עבר, אלא אנשי תקשורת שזה התפקיד שלהם. לדוגמא, אתה לא יכול לכעוס על אוהד שמבקר אותך ורוצה בהצלחתה".
"תמיד אמרתי לשחקנים שהם יילחמו ושאני אספוג את כל הביקורת עבורם. אני הקפטן, הכול עליי. כמו שהמאמן תמיד אומר שההצלחות לשחקנים והכישלונות עליו, אז כך אני במקרה הזה - זה המועדון שלי, הבית שלי ואני מתמודד עם זה בסדר גמור. את החשבון נפש שלי עם עצמי אני עושה כל הזמן ואני מספיק חזק לעבור את זה. אני אומר לכולם: ‘זה לא חיים ומוות’. אם מישהו קילל אותי או משהו, זה לא שאני מת".
יבגני ברקמן (חגי מיכאלי)הביקורת נגדך מוצדקת?
"תשמע, יש סיטואציות שהביקורת בהן לא מוצדקת, אבל שאומרים נוף הגליל, נאמר גם השם שלי. כנראה שבסוף מצפים ממני ליותר, חושבים שאם אני לא טוב אז כל הקבוצה לא טובה. אני נמצא בתפקיד כזה שאני אחרון השחקנים ורק בכדורגל הישראלי אם הקבוצה סופגת, מי שנמצא בהגנה לא טוב. אי אפשר להגיד מוצדק או לא, רוב הביקורות הן כן מוצדקות ואני לא מתבייש להגיד את זה. זו העונה הכי חלשה שלי בכל הקריירה, אני מקווה שהסוף יהיה טוב".
הגבת בפייסבוק לאחד האוהדים לפני כמה שבועות ואמרת לו שאתה מוכן לשבת ביציע עד סוף העונה אם הקבוצה תישאר…
"אנחנו חוטפים גולים וזה לא משנה מי אשם, השם שלי עולה ראשון. זו הייתה תקופה שחטפנו לפחות שלושה שערים בכל משחק וראיתי את שמי בכל מקום ואני האשם העיקרי. לקחתי אחריות ואמרתי לאוהד הזה שבאמת אם אני הבעיה, אני מוכן לקחת על עצמי ולזוז הצידה. בשביל שהקבוצה תישאר בליגה אעשה הכול: נתתי את הגוף שלי בשנים הללו ושיחקתי עם פציעות שאני לא חושב ששחקנים אחרים היו עושים את זה בשביל המועדון שלהם. הרי השחקן הישראלי יזוז הצידה כדי שלא יגידו שהוא היה חלק מהכישלון".
"בשנה שעברה שיחקתי חודשיים עם אצבע שבורה ודחיתי ניתוח. זה אפילו לא דגדג אותי כי הקבוצה צריכה אותי במצבים הללו. כשהמועדון מצליח, גם ההצלחה שלי מגיעה. בחזרה לפייסבוק: הרבה שאלו למה אני מכניס את עצמי לזה, אבל בסוף, זה מה שהרגשתי שנכון לעשות באותו הרגע, וגם כשהגבתי, קיבלתי פידבקים מאוהדים שכן אוהבים אותי".
מוטי מלכה ויבגני ברקמן חוגגים (חג'אג' רחאל)זה מעצבן להיות שחקן שרק מזוהה עם נוף הגליל?
"לבוא ולבכות בדיעבד זה הכי קל בעולם, בדור בו גדלתי ובמועדון בו גדלתי, לא היו את כל הכלים בשביל להצליח, לא היה מישהו שדחף אותי, עזר לי או תמך בי. עליתי לבוגרים בכוחות עצמי, הרווחתי את המקום שלי והייתי בנוף הגליל עוד כשהוא היה מועדון כמעט מפורק בלי משכורות”.
“ברגע שהמועדון התחיל לקבל איזושהי צורה ולהסתדר, היו לי הצעות, אבל הייתי שחקן צעיר. היו הצעות ממכבי חיפה, מעירוני ק"ש ועוד כמה קבוצות, אבל זה לא כמו היום. ששחקן צעיר עושה עונה אחת מוצלחת, אז ישר שמים עליו עין. פעם היה מאוד קשה שקבוצה גדולה תיקח אותך ותשים עליך את כל ה’ביצים בסל’”.
אבל זה מחמיא או מעליב שאתה הסמל של נוף הגליל?
"תשמע, אני לא מתבייש בזה וזה לא מתסכל אותי. בסוף זה מועדון שגדלתי בו וזה מחמיא מאוד. לא כל שחקן זוכה להגיע למעמד כזה שאומרים את שם המועדון ואתה מוזכר באותה השורה. אין היום הרבה שחקנים שאתה יכול להגיד את זה עליהם".
איזה סוף יהיה לעונה הזאת?
"יש לי משפט שהולך איתי בעונה הזאת: ‘כמה קשה ככה מתוק’".