ראדו דרגושין אוסף את שיערו מאחור וזה לא מקרי – הוא מנסה לחקות את וירג'יל ואן דייק אפילו בתספורת. חשוב מכך, הבלם הרומני משתדל להידמות להולנדי של ליברפול והמטרה המוצהרת היא להפוך לאחד הטובים בעולם בתפקידו. זה עדיין, וגם באנפילד טרם מחכים לו, אבל ביובנטוס הוא כבר שיחק וההתקדמות שחלה בשנה האחרונה מבשרת טובות. בגיל 21, הכוכב הצעיר נמצא בדרך הנכונה ובנבחרת רומניה כבר רואים בו מנהיג טבעי בעורף. מחר (שבת) ב-21:45 תתמודד ישראל מול האיש שמסוגל להפוך לשחקן ההגנה הרומני הדומיננטי ביותר מאז כריסטיאן קיבו.
היסודות הונחו מזמן, כי הסקאוטים של הגברת הזקנה איתרו את דרגושין עוד בהיותו בן 16 והביאו אותו מיד לארץ המגף. גם צ'לסי ואתלטיקו מדריד הביעו בו עניין לא מבוטל אז ואפשר להבין בקלות מדוע הנער משך תשומת לב כה רבה. עם אימא כדורסלנית ואבא שחקן כדורעף מקצועני, הוא התברך בגוף אתלטי מושלם, תמיד היה גבוה מבני גילו ובלט במהירות ובעוצמה פיזית.
בנוסף, ניחן דרגושין בהתמדה ובנחישות, התאמן בחדר כושר על בסיס יומי, וגם עבד שעות נוספות על המגרש על מנת לשדרג את הטיפול בכדור. השאיפה הייתה ברורה מזמן, והוא עשה את המקסימום על מנת להשיג אותה. הנתונים הטהורים היו מופלאים והנער היה משוכנע כי ביובנטוס הוא יוכל ללמוד הכי הרבה על אמנות ההגנה.
כך היה. בהתחלה הוא שובץ בקבוצת הנוער, אך המאמנים הבינו באופן כמעט מיידי שזה בזבוז. הרומני הועבר לקבוצה הצעירה ובמקביל החל להתאמן עם הסגל הראשון. ג'ורג'יו קייליני ולאונרדו בונוצ'י נתנו לו טיפים והוא אף התמודד בכדורי גובה מול כריסטיאנו רונאלדו. כאשר מונה אנדראה פירלו למאמן ב-2020, מעמדו של דרגושין השתדרג עוד יותר.
תחת פירלו, הבלם ערך את הופעת הכורה במדי הזברה בליגת האלופות, דווקא מול דינמו קייב של מירצ'ה לוצ'סקו, אחד המאמנים הרומנים הגדולים בכל הזמנים. בחלוף ימים ספורים, הוא שיחק לראשונה כמה דקות גם בליגה האיטלקית כאשר נכנס במקומו של מתייס דה ליכט. ברומניה קיבלו את הבשורות האלה בהתלהבות בלתי מרוסנת – הם מחכים כבר מזמן לשחקן לגיטימי במועדון צמרת.
האופטימיות הזו הייתה מוגזמת בכל זאת, כי דרגושין עדיין לא היה בשל לגמרי. פירלו המשיך להעניק לו השראה, אך לא השתמש בו יותר בעונה המדוברת ולכן בקיץ 2021 הוחלט כי עדיף לעבור בהשאלה על מנת לצבור ניסיון. התחנה הראשונה הייתה סמפדוריה, שם לקח אותו החלוץ הוותיק פאביו קוואליארלה תחת חסותו באימונים. הבחירה נעשתה על מנת לעבוד עם מאמן רוברטו ד'אברזה בעצת השחקנים הרומנים שעבדו איתו בפארמה, אבל התברר כי ההשתלבות בשיטתו הייתה קשה וההופעות הראשונות של הבלם הצעיר התאפיינו בחוסר יציבות קיצוני.
ההרפתקה הגיעה, אם כך, לסיום באמצע העונה – ודרגושין נדד לדרום כדי להצטרף לסלרניטנה שנלחמה בקרב הישרדות קשה בתחתית. הרומני קיבל מספר הזדמנויות, אבל ספג ביקורת לא מחמיאה, במיוחד בתבוסה 5:0 מול אינטר בסן סירו, וסופסל במחזורים האחרונים כאשר הקבוצה הבטיחה הישארות על חודה של נקודה. גם שם לא הייתה נכונות להמשיך בשיתוף הפעולה, ויובנטוס חיפשה אופציה שלישית עבורו. הפעם, כאשר העבירה אותו לגנואה שירדה לליגת המשנה, זה היה בינגו.
זה מה שנדרש, ככל הנראה, עבור דרגושין בשלב זה של הקריירה. הליגה השנייה באיטליה קשוחה מאוד, אבל החלוצים בה איכותיים פחות בכל זאת והחיים קצת קלים יותר בעורף כאשר אתה משתייך לקבוצת צמרת. הרומני צבר ביטחון והפך לבאנקר האולטימטיבי בהרכב – תחילה אצל המאמן הגרמני אלכסנדר בלסין, שדוגל בכדורגל שמרני, ואז אצל אלברטו ג'ילארדינו שהכריז: "משחקים מנצחים באמצעות הגנה טובה ודרגושין הוא העוגן שלנו". חלוץ העבר הנערץ של נבחרת איטליה אכן ביסס את הצלחתו המסחררת על ארגון וסדר וגנואה קבעה שיא מועדון עם 10 משחקי בית רצופים ללא ספיגה.
"הנסיקה של דרגושין מרשימה. הוא השאיר מאחור את הקדנציות הבעייתיות בסמפדוריה ובסלרניטנה, והפך לסלע של יציבות. הוא אחד הבלמים הטובים בליגה השנייה ויוכל לחזור לליגה הראשונה דרך הדלת הראשית", נכתב בעיתונות המקומית. האופציה לרכוש אותו מיובנטוס תמורת 5.5 מיליון אירו מומשה עוד באמצע העונה וייתכן שהמחיר היה נמוך יחסית בהשוואה לערכו האמיתי בשוק, גם אם יובה בדיוק עמדה לדין בשל ניפוח מחירים בעסקאות אחרות.
ואם זה לא מספיק, בסיבוב השני הוכיח את עצמו הרומני גם כסקורר מחונן עם ארבעה כיבושים בנגיחות במצבים נייחים. "הכוח הוא בשיער", הוא התבדח כאשר נשאל לסיבה לכך, אבל הסביר גם ברצינות: "אני עובד על זה המון באימונים ומשתפר ביכולת לזהות את המקום הנכון ברחבה". גם הכיבושים הניבו נקודות חשובות וגנואה הבטיחה את העליה. ג'ילארדינו הוכתר כאחראי המרכזי לכך, כשגם השחקנים חגגו. "זו תחושה מדהימה שלא חוויתי עד עכשיו", הצהיר דרגושין והחל להתכונן לעונה החשובה בה הוא אמור להיות שחקן הרכב ודאי גם בטופ.
זה מה שקרה עד עכשיו – הוא לא החמיץ דקה בשלושת המחזורים הראשונים בסרייה א’. אולי המשחק הראשון הסתיים בתבוסה 4:1 לפיורנטינה, אבל אז בא גם הביקור המוצלח באולימפיקו שהניב ניצחון 0:1 על לאציו וביום ראשון הציגה גנואה משחק הגנה משובח גם באצטדיונה של טורינו, עד שספגה עמוק בזמן פציעות והפסידה 1:0.
דרגושין הצטרף לנבחרת כאשר בטחונו העצמי גבוה כשהוא יודע שגם אצל המאמן הלאומי אדי יורדנסקו מעמדו איתן. 2023 היא השנה בה הוא תפס את הפיקוד בהרכב רומניה ופתח בכל המשחקים עד כה בקמפיין מוקדמות יורו 2024. בקצב ההתקדמות הנוכחי, הוא בדרך הבטוחה להיות המנהיג בעורף וזה בדיוק העתיד שיועד לו מאז הצטרף ליובנטוס בגיל 16.
אין ברומניה עוד כישרונות מסוגו והאוהדים מקווים שהוא באמת מסוגל לצמוח לסוג של ואן דייק משלהם. משימת החלוצים של נבחרת ישראל תהיה להכניע אותו, אבל גם להגנת כחול-לבן כדאי לשים לב אליו, כי תרומתו ההתקפית עשויה להיות קטלנית ואנחנו ממש לא רוצים שנער הזהב הרומני יכבוש את שער הבכורה שלו בנבחרת דווקא בשבת ב-21:45.