מי שעובר בדרכו למרכז הארץ על כביש 31 פוגש יישוב, שעם השנים מתפרס על פני עוד ועוד שטח, העונה לשם כסייפה, שהיום היא למעשה מועצה מקומית בקו ערד-באר שבע. כבר שנתיים, אם לא יותר, שעירוני כסייפה נלחמת על עצם קיומה כמועדון כדורגל לגיטימי בפריפריה, שיש מי שמסרב לשאת לעברה עיניים. לא מדובר רק על הישרדותה בליגה בה היא משחקת, אלא גם על הישרדותה הקיומית, שכן היא נאלצת מדי שנה, פעם אחר פעם, להקיז דם בכדי לקבל את המינימום הנדרש שאפשר לקבל מקברניטי המועצה.
התקציב עומד על כמה מאות אלפי שקלים בודדים, שהרי תקציבי המועצה מלכתחילה מיועדים ומוקצים לאירועי תרבות וספורט. אין כל שונה בכסייפה מערים או מועצות מקומיות אחרות. השנה, עירוני כסייפה פתחה עונה בלא אמצעים, בדומה לשנה שעברה. היא התחילה עונה והתדרדרה לחלק התחתון של הטבלה והיה מי שסידר במחברותיו את המועדון בין הקבוצות שידורגו בתום העונה בחלק התחתון ואולי אף בין אלו המועמדות לירידת ליגה. למרות הכל, הסיבוב השני הוכיח אחרת לגמרי.
עם עיכובים מתמשכים בשכר המאמן והשחקנים, ללא אימונים ואמצעים של ממש, עם ציוד מבזה ועוד שלל דברים שאולי כדאי שלא להזכיר, שאם רק היה יודע עליהם יו"ר ההתאחדות לכדורגל החדש, שינו זוארץ, הרי שהיה עוצר לרגע ומנסה לטפל ולעזור למועדון בדרך כזו או אחרת. כל אלו הם רק קצה הקרחון במועדון הכדורגל עירוני כסייפה, כשברקע עולה תחושה כי ראש המועצה וחבריה מנסים להוריד את השלטר ולסגור המועדון לצמיתות. הסיבה? מחלוקות פנים ארגוניות, הנוגעות במאבקי משפחות באזור.
"אנחנו מגיעים גם כשאין", מציין בפני ONE דורון ממן, מאמן הקבוצה. "אם בכסייפה לא רוצים קבוצת כדורגל, מי שמפסיד הוא לא אני ולא השחקנים שלי, שרוב מוחלט מאיתנו לא תושבי המועצה המקומית הקטנה הזו – אלא התושבים כולם ומי שעומד בראש המועצה הזו יפסידו. אנחנו עשינו כל שביכולתנו, עם האמצעים הדלים, בכדי להשאיר את עירוני כסייפה בליגה א' דרום העונה, אחרי ההישרדות ההרואית שלנו בשנה שעברה. אף אחד לא מבין כמה נפגענו השנה. תראו, אם לא בעיות שכר וכל רעשי הרקע סביב, אנחנו רצים לאליפות. זה לא צחוק".
ממן צודק. הסיבוב השני נפתח בסערה מצד עירוני כסייפה, שגברה על הפועל כפר שלם, מכבי יבנה, הפועל הרצליה ומ.ס דימונה. קבוצות צמרת לגיטימיות שאיבדו נקודות מול הקבוצה הקטנה מהפריפריה. רק לשם השוואה, לדימונה עומד תקציב של למעלה משני מיליון שקלים, בעוד כסייפה מלקטת פחות מעשרה כדורי כדורגל לאימוניה. כסייפה, בשארית כוחותיה ואמונתה, הצליחה לאגור מספיק נקודות בכדי להישאר העונה בליגה. "במצב רגיל, עם ההתנהלות אצלנו, קבוצה אחרת ממזמן הייתה יורדת לליגה ב'", מדגיש ממן.
בסוף השבוע האחרון התארחה עירוני כסייפה אצל הפועל בקעת הירדן. אמנם לא במושב תומר, אלא במגרש הסינתטי בפתח תקווה, הנקרא "דרומי". כסייפה הפסידה 4:1. הקבוצה הגיע להתמודדות ללא רון יעקב שנעדר בגלל צהובים, משה פרץ שקיבל אדום במשחק הקודם, רואי אביטן הפצוע ואם לא די בזה – גיל כהן מתח את השריר בדקה ה-52 ונאלץ לצאת כשמי שמחליף אותו הוא לא אחר מאשר השוער השני בקבוצה, אורי מכלוף. כן, מכלוף הפך לשחקן שדה. "נראנו רע. אי אפשר לבלף. עוד יצאנו בזול עם ארבעה שערים בסך הכל", סיכם ממן את המשחק.
"עם אימונים בודדים בשלושת השבועות האחרונים, זו התוצאה. הייתי צריך להכניס את השוער השני עד לסיום המשחק, כי אין לנו שחקנים. למזלנו אגרנו מספיק נקודות בכדי שנוכל להישאר בליגה. עד תום העונה לא יהיה פשוט, מה גם שיש את הרמדאן והשחקנים מהמגזר צמים. זה מקשה עוד יותר בעבורם ובעבורנו. אנחנו לא מתכוונים להפוך לבשר תותחים מעתה והלאה. רוצים להשאיר רושם טוב ולסיים עונה בטעם טוב. השחקנים ואני נתנו הכל. כמה עוד אפשר אחרי כל מה שעברנו?", מספר בכאב ממן.
אם יש קבוצה שמגיע לה צל"ש העונה זו עירוני כסייפה. דורון ממן וכל השחקנים שנותנים מעצמם, גם אם השכר מתעכב בכמה חודשים טובים, גם אם אין תנאים מעולים בדומה לתנאי הקבוצות השכנות בליגה ובכלל. זה מעבר לכדורגל. זה החיבור של דורון עם השחקנים שמלווה אותם כבר שנה שנייה ברציפות. היו שחקנים שעזבו וחזרו בהמשך העונה לחממה של ממן. לא מעט שחקנים, כולל דורון, צפויים בתום העונה להגיד "תודה, אבל לא תודה". הוא והם לא צפויים להישאר בעונה הבאה וכסייפה, כפי שנראתה בשנתיים האחרונות, אם לא תתאפס, תרד בשנה הבאה לליגה ב', כשמשם? הדרך להתפרקות טוטאלית סלולה.