"ישראל הפכה לשם בכדורגל של נבחרות צעירות"

השנה האחרונה בקריירה של קשרה הצעיר של הפועל ת"א, רן בנימין, היא ללא ספק שנת הפריצה שלו. זה החל בכמות הדקות הגדולה יותר שקיבל במדי קבוצתו והמשיך בשער הבלתי נשכח שכבש במשחק על מקומות 3-4 במונדיאליטו מול דרום קוריאה, אותו שער שהיווה חלק גדול בניצחון ובזכייה במדליית הארד.

בנימין בן ה-19 וחצי מגיע מדי יום מהדירה שמספק לו המועדון במרכז אל מתחם האימונים "חודורוב" למען הגשמת החלום וביסוס מעמדו בקבוצה האדומה. כעת, גם הגיע הבונוס בדמות הפיכתו לשחקן מן המניין בנבחרת הצעירה של גיא לוזון. 

לקראת פתיחת קמפיין מוקדמות אליפות אירופה מול בולגריה הערב (שלישי) ב-19:00, הוא מדבר בראיון ל-ONE ומתייחס לקפיצת המדרגה, הציפיות בעקבות ההצלחה ביורו הצעירות האחרון, המעבר מאופיר חיים לגיא לוזון, העונה של האדומים והציפיות.

רן בנימין אחרי השער שלו מול דרום קוריאה (רויטרס)

רן, איך ההרגשה לעבור מנבחרת הנוער לנבחרת הצעירה?
"בכל נבחרת שאתה משחק וזה לא משנה באיזו נבחרת מדוברת, יש התרגשות ופרפרים בבטן. כמובן שהמטרה בסוף היא להגיע לנבחרת הבוגרת, זה עוד צעד משמעותי בשבילי. אני מרגיש כבר קרוב מאוד לשם ואני אשמח לעשות את קפיצת המדרגה הזאת".

זו מעין קפיצת כיתה של לא מעט שחקנים מנבחרת הנוער המוצלחת יחד לצעירה. כמה זה משפיע?
"זה משפיע מאוד. אתה נמצא פה ואתה רואה שאת רוב השחקנים אתה מכיר. יש כימיה טובה ואווירה של ביחד. אני באמת חושב שהטורנירים של הנבחרות הצעירות בקיץ תרמו מאוד לנו כשחקנים צעירים ורואים את זה העונה גם בליגה. זה כיף לראות שטורניר אחד פתאום יכול לשים את השם שלך בכותרות. לראות שבאמת רואים את השיפור וההשתדלות שמתרחשים אצלך".

הקיץ הזה שינה את הכדורגל הישראלי?
"אני לא יודע אם להגיד שהוא שינה, אבל הקיץ הזה גרם לאנשים בכל העולם להסתכל על הנבחרת שלנו כנבחרת רצינית. יכול להיות שפעם היו מזלזלים ולא היו מכירים את נבחרת ישראל כי לא היו לנו הישגים, עכשיו כל בן אדם שפתח את האינטרנט ומבין בכדורגל ראה לפני שנה את נבחרת ישראל מגיעה לגמר אליפות אירופה עד גיל 19, את הנבחרת עד גיל 20 מגיעה למקום השלישי באליפות העולם ואת הנבחרת עד גיל 21 מגיעה לחצי גמר יורו הצעירות".

"הם (הנבחרת הצעירה) הציבו רף גדול מאוד מבחינתנו ועכשיו רואים שגם לנבחרת הבוגרת הולך טוב. זה באמת קיץ מטורף לכדורגל הישראלי ורואים את זה גם במעברים של שחקנים צעירים כמו דניאל פרץ, כמו אוסקר ובע"ה יהיו עוד כאלה שיעשו מעברים גדולים. אתה רואה שזה תרם מאוד מאוד להסתכלות על הכדורגלן הישראלי".

הנבחרת הצעירה חוגגת. הציבו רף (ראובן שוורץ)

דיברת על זה שהם הציבו רף גדול. עכשיו יהיו ציפיות מכם…
"חד משמעית. הם עשו הישג מטורף, אבל עכשיו זו מטרה חדשה, שחקנים חדשים וכולם פה רוצים להוכיח. מה שהיה נגמר ושוכחים את מה שהיה. אם נעוף בשלב המוקדמות ולא נעלה, אף אחד לא יסתכל עלינו. יש מטרות, יש ציפיות וברור שעכשיו העיניים יותר עלינו. המטרה הראשונית היא לעלות ליורו ומשם להתקדם עוד".

זה יוצר לחץ?
"אני לא חושב שיש פה לחץ, אלא להפך. אנחנו כן נגיע למשחקים ונראה שקבוצות יתכוננו אלינו יותר טוב כי ישראל עכשיו היא שם בכדורגל של הנבחרות הצעירות. לא תהיה את היהירות או הזחיחות שאולי היו לחלק מהנבחרות מולנו, אבל בשביל זה משחקים כדורגל – בשביל העיניים שמופנות אלייך, בגלל הציפיות ממך. בגלל זה אתה נהיה שחקן".

הייתם רגילים לאופיר חיים, שהייתה לכם מערכת יחסים מיוחדת איתו.
"בשנתיים האחרונות יצא לי לעבור בין ארבעה לשישה מאמנים. כל אחד מגיע עם אופי שונה, צורת משחק שונה ומערך שונה. כל מאמן זה עולם ומלואו וצריך להתנהג לפי מה שהוא מצפה ממך. אם יש מאמן שהוא יותר חברמן ומצחיק, אז תהיה איתו יותר פתוח. אם יש מאמן שהוא יותר רציני ויש איתו טיפה יותר דיסטנס, אז זו הדרך שהמשחקים והאימונים יתנהלו. הייתי עם מאמנים כאלה וכאלה, אז אתה יודע להתנהל עם כל מאמן בדרך שלו".

אופיר חיים (תומר חבז)

שנתון 2000 לא יוכל לנסוע לאולימפיאדה. אז נהיה פה מאבק מאוד גדול על המקום מהצד שלכם.
"אני מסכים איתך מאוד, אבל בסופו של דבר ברגע שאנחנו נמצאים במוקדמות היורו אנחנו מסתכלים על כל משחק לגופו. אם יהיו פה שחקנים שיעשו טורניר מוקדמות טוב ומשחקים טובים, אז בסופו של דבר יש פה את אותו המאמן ואותו הצוות שידריכו גם באולימפיאדה. העיניים עלינו ועכשיו זה הזמן שלנו להוכיח. מי שיהיה טוב, יהיה שם. ברור שזה הרצון, אבל זה נבנה לאט לאט".

הקיץ הזה ייצר יותר אמונה אצל השחקן הישראלי?
"אני חושב שכן, ברור. הוכחנו בגילאים 19-21 שהשם של המדינה שמשחקת הוא רק שם. אם הצלחנו לנצח נבחרות בעלות שם כמו ברזיל ויפן, אז יש אמונה. אנחנו לא מפחדים מאף נבחרת ובאים תמיד לשחק את הכדורגל שלנו. אתה מרגיש כוח ושאתה לא בא נחות לשום משחק".

אני מניח שהנסיעה לארגנטינה עוד יושבת בראש. מה החוויה הכי זכורה?
"החוויה הכי גדולה שלי היא השער שלי במשחק על מקומות 3-4. זה הרגע הכי מרגש בחיים שלי עד היום. להבקיע שער במשחק על המקום השלישי באליפות העולם. אני לא חושב שאף אחד ישכח בשנים הבאות את מה שעשינו שם. באותו רגע עולה הכדור לרחבה, עשיתי מה מה שעבר לי בראש באותה השנייה. הכדור נכנס, אני בטירוף וזה הרגע הגדול שלי משם. ארגנטינה נגמרה, חזרנו ואנחנו צריכים לעבור הלאה. הטורניר בארגנטינה השתלם לי, כי כמו שאתה רואה אני בנבחרת הבאה בתור. לאט לאט אני מאמין שזה רק יילך וישתפר".

אבל יש הרגשה שבנבחרת הותרת יותר חותם מאשר בהפועל ת"א.
"אני יכול להגיד לך שאני אותו השחקן אם אני בנבחרת או אם אני בהפועל. בכל מקום אתן את ה-100%. אז כן, יש מקומות שלפעמים זה פחות הולך בהם ולוקח קצת יותר זמן, אבל אני מאמין שגם בליגה שלנו וגם בנבחרת כולם יראו מה אני שווה ואגיע רחוק".

רן בנימין עם הכדור (עמרי שטיין)

מה המטרות שלך לעונה הקרובה? אתה כבר שנה שלישית בבוגרים.
"הציפיות שלי הן לעשות עונה טובה. כמובן שזה מתחיל השבוע בנבחרת ומה שיהיה בליגה יהיה בליגה. אני מאמין שיהיה טוב, אני אופטימי וחושב שיש לנו קבוצה חזקה השנה בהפועל".

למרות פתיחת העונה הלא קלה?
"אני לא יודע אם להגיד לא קלה. לא ניצחנו במשחקים הראשונים, אבל עברנו תהליך מפתיחת העונה. ממחנה האימונים, לגביע הטוטו ואז לליגה. כל פעם הרגשנו שאנחנו משתפרים ונראים יותר טוב עם הזמן. בשבת האחרונה (מול נתניה) גם יצא לאנשים לראות את זה ואני מאמין שזה יילך וישתפר עוד".

איך ההצלחה של הצעירים תבוא לידי ביטוי בהפועל?
"ידוע בכל הארץ שלהפועל יש צעירים מצוינים, אבל אני חושב שזה נטו בגלל ההישג שעשינו. בסוף, כל אחד הגיע למאמן זר (מייקל ולקאניס) ולמאמן היה זמן לבחון את השחקנים, כל אחד לגופו. אני לא חושב שאם מישהו היה מצוין במונדיאליטו אז עכשיו יש לו מקום שמור וזה לא משנה באיזו קבוצה. הגיע מאמן חדש, הוא בודק את השחקנים ורואה מה נכון לו. הוא יודע להשתמש בשחקנים".

רן בנימין עם הכדור (חגי מיכאלי)

אבל זה עוזר שאתה משחק עם חברה שאתה מכיר גם בנבחרת וגם בקבוצה?
"תמיד זה כיף. במונדיאליטו היינו שישה שחקנים ביחד מהפועל. לפעמים זה יותר קשה בנבחרות כי שחקנים מגיעים ממקומות שונים ולנו היה יותר קל בקטע החברתי מההתחלה, אבל בנבחרת כולם חברים וזה לא משנה מאיפה באת. היו לי חברים טובים בנבחרת מקבוצות שונות, ביניהן גם מכבי ת"א. ברגע שאתה מייצג את הסמל בנבחרת זה שונה לגמרי".

אתה עושה את הדרך מהיישוב עומר בכל יום. כמה זה קשה? היה לך לא פשוט עד שהגעת להפועל.
"אני כבר כמה שנים עושה את הנסיעות הללו, אבל זו החלטה שלקחתי לעצמי ואני חושב שעד היום, ההחלטה השתלמה לי מאוד. אני חושב שברגע שהשקעתי כ"כ במשהו והקרבתי, זה עזר לי להבין כמה אני רוצה את זה וכמה זאת המטרה שלי. זה היה קצת קשה בהתחלה, אבל לאט לאט מתרגלים. בנוסף, עוזרים לי אם אני צריך משהו ספציפי. זה לא פשוט, אבל זה שווה את ההשקעה. הפועל סיפקה לי דירה במרכז".