לפני שנה בדיוק, בשעות הבוקר של השבעה באוקטובר, התעוררנו למציאות קשה. מדינת ישראל הייתה תחת מתקפה חסרת תקדים של ארגון הטרור המתועב של החמאס. המלחמה נמשכת עד היום וכוללת מספר רב של חזיתות וביום השנה לאירוע הקשה שחוותה המדינה, בעלי בית”ר ירושלים, ברק אברמוב, כתב מכתב מרגש:
“הכאב. זהו המקום שממנו עלינו להתחיל. השבעה באוקטובר יישאר לעד כתאריך שחור בלוח השנה של עם ישראל. יום שמסמל את השבר, את השכול ואת הזיכרון של כל ההרוגים והנרצחים שנפלו במתקפת הטרור הקשה הזו והמלחמה שנכפתה עלינו. גברים ונשים, מבוגרים וילדים, אזרחים וחיילים – כל אחד מהם הוא עולם שלם שנגדע באכזריות. ולצערנו, גם משפחת בית"ר ירושלים ספגה אובדן כבד. 102 מאוהדינו היקרים, שנרצחו ונפלו בקרב, כבר לא איתנו. הכאב עליהם אינסופי, והזיכרון שלהם חקוק בלבנו לעד.
“בשנה האחרונה נחשפתי לסיפורים אישיים על חייהם ועל רגעי הגבורה שלהם. ראיתי את הפנים של גיבורים – אוהדי בית"ר ואזרחים מכל רחבי המדינה – שנלחמו עד הרגע האחרון כדי להגן על יקיריהם ועל מדינתם. התחושה היא שאנחנו נוגעים רק בקצהו של הים הזה, שבו גלים של עצב ושכול שוטפים אותנו ללא הרף. החטופים שלנו, 101 אנשים שכל רגע שהם לא איתנו הוא נצח של סבל, ולא ננוח עד שתחזרו הביתה ונעטוף ונחבק אתכם הכי חזק שאפשר.
“אבל הכאב הזה, כמו תמיד אצלנו, מהול גם בעוצמות של גבורה. ראינו גיבורים של ממש, שנלחמו באומץ לב שאין שני לו, שעמדו כחומה בצורה מול רוע בלתי נתפס. ולצד הכאב והצער הבלתי נסבל, אנחנו גאים בהם, גאים בעם הזה שממשיך להילחם ולא מוותר. המלחמה עדיין נמשכת. חיילי צה"ל, כוחות הביטחון שלנו, נמצאים עכשיו בעזה, בלבנון, ואפילו בתימן ובמקומות אחרים – כל מקום שבו הם נדרשים. אנחנו עומדים מאחוריהם בגאווה אדירה, מתפללים לשלומם ולהצלחתם במשימותיהם, ומחכים לחזרתם הביתה בשלום.
“היום הזה, על כל כאבו, הוא קודם כל יום של זיכרון ואחדות. יום שבו כולנו צריכים לשים בצד את מה שמפריד בינינו, ולעמוד יחד – חזקים, מאוחדים, ובעלי מטרה משותפת. זה הזמן לשים את האחדות בראש סדר העדיפויות שלנו. לא נשכח גם את המפונים מהצפון ומהדרום, שנעקרו מבתיהם בעקבות המלחמה. אחרי שתסתיים, כולנו נתגייס כדי לעזור לשקם את היישובים שנפגעו, להחזיר את היופי ואיכות החיים לצפון ולדרום, ולהיות שם בשבילם ברגעים הקשים של השיקום.
“בית"ר ירושלים הייתה ותמשיך להיות חלק בלתי נפרד מהמאבק הלאומי הזה. ההנהלה שלנו, השחקנים אנשי הצוות, האוהדים – כולנו עומדים יחד, תומכים, עוזרים, ומתייצבים לטובת המדינה. אנחנו חלק מהאומה הזאת, ונהיה שם בכל רגע שרק יזדקקו לנו. לסיום, אני רוצה לשלוח תנחומים מעומק הלב לכל המשפחות השכולות, לחבק אתכם מכל הלב. הכאב שלכם הוא הכאב של כולנו.
“ולמרות הכאב, יש בי גאווה גדולה בעם הזה. עם ישראל התייצב ברגעי השבר, הוכיח שוב את כוחו, והראה שאין דבר שיכול לשבור אותו. הרוח הירושלמית והישראלית תמשיך להוביל אותנו, גם ברגעים הקשים ביותר. יהי זכרם של הנופלים ברוך. הלב שלנו עם כל אחד ואחת מהם”.