אם רודיניי, המגן הימני של אולימפיאקוס, יעבור שחקן או שניים ממכבי תל אביב בשמינית גמר הקונפרנס ליג, צאו מתוך הנחה שהביטחון שלו בשמיים ושהוא ינסה לטוס עד השער. לא רק בגלל שהמהירות שלו באגף עצומה, לא רק בגלל שהכינוי שלו הוא 'האווירון', אלא בגלל שכזה הוא הברזילאי - שחקן בעל הערכה עצמית גבוהה במיוחד.
רודיניי מרסלו דה אלמיידה בן ה-32 הוא איש מצחיק שיכול לגרום לכל מי שמבין פורטוגזית להימרח על הספה, אבל גם שחקן טוב ומוערך שנבחר בעונה שעברה למגן הימני הטוב ביותר ביוון. כוח הפריצה המרשים שלו, האינטנסיביות, העזרה להתקפה ויכולת הבעיטה מרחוק כבר הפכו לשם דבר, גם במולדתו וגם בליגה היוונית.
רודיניי כל כך בטוח בעצמו, שהוא יכול לדבר שעות על המראה שלו ולהתעסק בעובי השפתיים והשיער שלו. את הכינוי "רודילינדו" (רודיניי היפה) הוא קיבל בשל כך, אבל גם נודע כלוחם במגרש, שלא מוריד את הראש גם ברגעים קשים. כל מי שפגש אותו הכיר שחקן בעל אישיות, שהפך לסמל להקרבה ונחישות עוד כששיחק בפלמנגו. אחד שמרבה להתבדח ותמיד עושה שמח.
רודיניי פורץ באגף (רויטרס)כך למשל, כאשר שאלו את רודיניי בטלוויזיה הברזילאית מי יותר יפה, הוא או כריסטיאנו רונאלדו, השיב: "רונאלדו? הוא לא יפה כל כך כמו שאנשים אומרים". כשהמראיינים ניסו להשוות בינו לבין דייויד בקהאם הוא ענה בהומור האופייני לו: "זה מאבק קשה, אבל מתי ראיתם שלדייויד בקהאם יש שיער כמו שלי וכריזמה כמו שלי? ברור שרודילינדו הוא רודלינדו". באותו רגע הצביע על עצמו ואמר: "איך בקהאם יכול להיות יותר יפה מהדבר הזה? אני הכי יפה בפלמנגו. החברה שלי אוהבת את השפתיים הבשרניות שלי ובזה אני כבר מנצח. זה לא רק היופי, כריזמה היא חלק מהיופי. לי תמיד יש תשובה ואם אתה לא יודע לדבר זה לא עובד".
רודיניי הופיע בטלוויזיה כשהוא שר שירים ומבצע תרגילי כושר עם בחורות לצידו. אוהדי כדורגל מסוימים לא אהבו זאת וטענו שהוא לא צריך לדבר על המראה שלו אלא להתרכז בכדורגל. גם על הביקורת הזו היה לו מה להגיד: "מותר לי להתבדח כמה שאני רוצה מחוץ למגרש, אבל במגרש אני נותן את הכל. שפטו אותי על זה שאני מתבדח והתעלמו ממה שעשיתי. במשחקים עצמם אף פעם לא עשיתי צחוק. אני בטוח שכאשר יש אנרגיה טובה בקבוצה קורים דברים טובים. תמיד הייתי בחור שמח ושובב, אבל אם צריך לשוחח איתי שיחה רצינית אהיה רציני. אני מקצוען, אבל לא מאבד את השמחה שלי".
נותר יתום בגיל 13: "חשבתי שהכל נגמר"
מאיפה הביטחון וההערכה העצמית הזו? מסתבר שסיפור החיים הלא פשוט של רודיניי גרם לו לקחת את הכל בקלות. הוא נולד בטאטוי שבמדינת סאו פאולו, אביו מת לפני שנולד ואימו הלכה לעולמה כשהיה בן 13. "זה היה רגע בו חשבתי שהכל נגמר", סיפר פעם על היום בו התבשר על מותה של אימו. "יום לפני שהלכה לעולמה היא צילצלה אליי מבית החולים ואמרה לי 'אני רוצה שתתייחס לכל אדם שאתה מכיר כאילו הוא החבר הכי טוב שלך'".
רודיניי במאבק מול אדסון אלברס (רויטרס)לאחר מותה של אימו התגורר רודיניי בביתו של סבו ומאוחר יותר עבר להתגורר עם אחותו בבית של הדוד שלהם. באותה תקופה הוא לא אוהב להיזכר: "הדוד שלי עשה דברים לא טובים, נהג לזרוק דברים בבית והיה סוחר סמים. היו לי גם חברים שעזרו לי מאוד בילדות". על גופו של רודיניי קעקועים רבים עם השמות של החברים איתם גדל בילדות. הוא נהג לישון לא מעט בבתים שלהם כשלא היה מעוניין להישאר ללון אצל דודו. "לפעמים הייתי יוצא לרחוב ומבקש אוכל. הייתי מגיע רעב לבתים של החברים והמקרר שם היה תמיד פתוח בפניי".
את הלימודים בבית הספר עזב רודיניי בגיל 16. אז הוא גם עזב את המחוז בו גדל ועבר לשחק באבאי שממדינת סנטה קתרינה מדרום ברזיל. "הייתי רעב באימונים ולקבוצה לא היה אפילו כסף בשביל התלבושות שלנו. החברים שלי היו מעשנים ומוכרים סמים מול הפרצוף שלי. סבלתי מאוד, אבל תמיד האמנתי שאלוהים ידאג שהיום שלי יגיע. זה היה כאילו שאלוהים אמר 'לך מפה ואל תעשה את זה'. בגלל זה אף פעם לא הכנסתי את הדברים האלה לפה שלי. זה מה שהביא אותי למה שאני היום".
בגיל 17 החל רודיניי את הקריירה בבוגרים של וידיירה אשפורטה, אשר שיחקה בליגה השנייה של מחוז סנטה קתרינה. הוא שיחק גם בפורטו אוניאו, חזר לאבאי והושאל למרסיליו דיאס לפני שהגיע בגיל 20 לראשונה בחייו לקבוצה גדולה, קורינתיאנס. במדי המועדון הגדול מסאו פאולו שימש רודיניי כמחליף ורשם הופעה אחת בלבד לפני שהושאל ל-CRAC מהליגה השלישית ובהמשך לאתלטיקו פנפולנסה (נכלל בקבוצה שהפתיעה את סאו פאולו ברבע גמר הפאוליסטה ב-2014 והעפילה לחצי הגמר לראשונה בתולדותיה), פונטה פרטה וסוסיאל אספורטיבה ויטוריה. ב-2014 חזר לפורטה פרטה, עזר לה לעלות לליגה הראשונה בברזיל וכעבור עונה הפך לשחקן הרכב קבוע כשהקבוצה סיימה במקום ה-11 בליגה הבכירה.
רודיניי במדי פלמנגו (רויטרס)ב-2016 זכה רודיניי להופיע שוב על הבמה המרכזית של הכדורגל הברזילאי כאשר חתם בפלמנגו. הוא זכה עם ה'רוברו-נגרו' בגביע הליברטדורס (2019) ופעמיים באליפות ליגת הקריוקה (2017 ו-2019) והגיע איתה לגמר אליפות העולם לקבוצות ב-2019 בו הפסידה 1:0 לליברפול. גם בתארים אישיים זכה כשנבחר ב-2016 ל-11 של העונה בליגת הקריוקה ולמגן הימני הטוב ביותר בברזיל ב-2018.
בסוף 2019, אחרי שסבל מנסיגה ביכולתו, ספג שריקות בוז ב'מראקנה' ואיבד את מקומו בהרכב של מאמן פלמנגו דאז הפורטוגלי ז'ורז'ה ז'זוש, ביקש רודיניי לעזוב. "ספגנו שער מחצי מגרש מול סנטוס והאשימו אותי, אמרו שאני עושה צחוק. זה לא היה כך. אחרי שמשחקי גביע הליברטדורס הסתיימו החלטתי שהגיע הזמן להחליף אווירה".
ההחלטה הצדיקה את עצמה. רודיניי הספיק לשחק עונה אחת (2020/21) כמושאל באינטרנסיונל ורשם בשורותיה חמישה בישולים בנוסף לשלושה כיבושים ב-52 הופעות. הקבוצה מפורטו אלגרה החליטה לא לרכוש אותו בסופו של דבר לאחר שפלמנגו דרשה עבורו 4 מיליון אירו.
רודיניי מול לוקאש פאקטה (רויטרס)ארתורו וידאל טען שמגיע לו לשחק במונדיאל
רודיניי חזר לפלמנגו, זכה עם הקבוצה בפעם השנייה בגביע הליברטדורס ובגביע הברזילאי (שניהם ב-2022) ואז גם קיבל את הכינוי "האווירון". את הכינוי "אל אביון" בספרדית ('אביאו' בפורטוגזית) הוא קיבל מארתורו וידאל, ששיחק איתו בפלמנגו והתלהב ממהירותו הרבה. הצ'יליאני טען שהוא ראוי לייצג את ברזיל במונדיאל ומציג יכולת שמתאימה לליגה אירופית.
"בהתחלה ארתורו קרא לי 'המכונה' ואחר כך 'אווירון'" נזכר רודיניי לאחרונה. "אני עוד לא יודע איך אומרים אווירון ביוונית ואשאל בקרוב. זה הלחיץ, אבל גם הגביר אצלי את המוטיבציה. האוהדים חשבו שהם צריכים לראות אווירון בכל משחק". באותה תקופה היה המגן ביחסים קרובים במיוחד עם דויד לואיז אותו הגדיר כ"אח בדם" וסיפר: "הוא לימד אותי המון דברים שבכלל לא עברו לי בראש".
מאוחר יותר שוב הגיעה תקופה פחות טובה כשרודיניי לא הסתדר עם המאמן הבא שהיה לו בפלמנגו, פאולו סוזה. כאשר הגיע אקס מכבי תל אביב לאמן את הקבוצה ב-2022 הוא איבד את מקומו בהרכב ובשל כך סיכם עם ההנהלה על עזיבה. הקהל ביקש שיישאר בייחוד אחרי שהגיע מחליפו של סוזה, דוריבל ג'וניור. גם השחקנים הביעו את רצונם שימשיך, אבל שני הצדדים החליטו מבעוד מועד לא לסגת מההסכם והוא נפרד מהמועדון אחרי שרשם תשעה כיבושים ו-17 בישולים ב-229 הופעות.
פאולו סוזה (עמרי שטיין)הכושר הטוב שהציג בפלמנגו לפני שעזב אותה עזר לרודיניי להיכלל בסגל הרחב של נבחרת ברזיל לקראת המונדיאל בקטאר, אבל הוא נופה לבסוף לפני הטורניר. במהלך שבע השנים שלו אצל האדומים-שחורים הוא הפך ליקיר האוהדים, הזוכרים לו בעיקר את השער המכריע נגד קורינתיאנס בגמר הגביע ב-2022 בדו קרב מהנקודה הלבנה (פלמנגו ניצחה 5:6 אחרי 1:1 במשחק).
כשכבש רץ לעבר היציע, חגג עם האוהדים ואחד מהם פשט ממנו את חולצתו. הכל צחקו כאשר רודיניי ניסה לבקש את החולצה בחזרה בעוד אנשי הביטחון משכו אותו בחזרה לעבר כר הדשא. הקבוצה ביקשה מאותו אוהד להחזיר את החולצה מספר 2 והוא אכן נענה לבקשה תוך שניצל זאת כדי להצטלם עם השחקן האהוב עליו.
יצא לאירופה רק בגיל 31
עם כל ההצלחות שלו בברזיל, רק בגיל 31 יצא רודיניי לראשונה לשחק מחוץ לארצו. בדצמבר 2022 החתימה אותו אולימפיאקוס לשנתיים וחצי (מרוויח על פי הדיווחים מיליון אירו בעונה), כמחליף לסימה ורסליקו שהגיע בקול תרועה מאתלטיקו מדריד ואכזב. הוא הגיע באמצע העונה, כאשר הקבוצה הייתה רחוקה מהצמרת, אבל סיים איתה במקום השלישי ונבחר ל-11 של העונה ביוון תוך ששותף ב-22 משחקים (19 בהרכב הפותח) ורשם שלושה בישולים.
רודיניי מול שחקני ווסטהאם (רויטרס)רודיניי נחשב לא רק למגן הימני הטוב ביותר ביוון, אלא לאחד השחקנים החשובים ביותר של קבוצתו ומעורב במרבית ההתקפות שלה וניסיונות יצירת המצבים ליד שער היריב. מהבחינה ההגנתית הוא לא נחשב לשחקן מושלם, אבל האוהדים סולחים לו לאור העובדה שתרומתו בחלק ההתקפי מחפה על החיסרון הזה.
"הגשמתי חלום", אמר רודיניי בראיון לרשת 'או גלובו'. "מאז שהייתי ילד רציתי לשחק באירופה ולא משנה איפה. הקבוצות באירופה מאורגנות, אתה מרגיש את זה במגרש ולא משנה מה התוצאה. זה לא כמו הטירוף שיש בברזיל, שם הבלמים עולים להתקפה אם הקבוצה בפיגור 2:0".
גם מחוץ למגרש מרגיש רודיניי בבית, למרות שהוא לא שולט ביוונית ומתקשה באנגלית: "היוונים אנשים מצחיקים, אוהבים לשמוח כל היום וחמים כמו הברזילאים. יש המון לחץ במועדון גדול כמו אולימפיאקוס וזה דומה למה שקורה בפלמנגו. אחרי מה שחוויתי בפלמנגו אין לי בעיה כשאוהדים שורקים בוז לפעמים. 70 אלף צופים שרקו לי בוז ב'מראקנה', אז לא מפריע לי אם 15 אלף עושים את זה. תמיד אני מתבדח עם היוונים, שאומרים לי שאם עברתי שחקן אחד אין לי מה לחזור אחורה. אני תמיד הולך לעבר השער, תמיד בתעוזה ובשמחה רבה".
רודיניי שמח במדי אולימפיאקוס (רויטרס)כשנשאל כיצד הוא מתגבר על קשיי השפה השיב: "בהתחלה לא הייתי יודע מה להגיד באנגלית. הייתי משתמש בתרגומון בטלפון הנייד כדי לענות למה ששאלו אותי. הדבר הכי חשוב הוא שתהיה לך האנרגיה הטובה להתייחס לאנשים ושתדע להעביר להם את המסר".
כאמור, הגנות היריב חשות היטב בסכנה בכל פעם שרודיניי מכדרר באגף הימני. לאוהדים הוותיקים של הכדורגל הברזילאי הוא מזכיר מגנים ימניים מהעבר כמו ז'וסימאר מהנבחרת של 1986 ומייקון שכיכב באינטר בטרבל של 2020, למרות שהוא החל לשחק באירופה בגיל מבוגר ולא הופיע מעולם בנבחרת. "אני מעריץ גדול של מייקון", סיפר. "דיברתי איתו ברשתות החברתיות והוא נתן לי המון עצות. אני לא כמוהו וכמו קאפו (הקפטן שהניף את גביע העולם ב-2002), אבל בטוח שיש היום מגנים טובים בברזיל. הנבחרת עוברת תהליך של בנייה מחדש וזה לוקח זמן".
כעת, החלום הגדול שלו הוא להגיע לליגת האלופות ולקבל זימון לנבחרת ברזיל, בה כאמור לא שיחק מעולם. "תמיד יש לי את החלום הזה להגיע לנבחרת, אבל הוא אף פעם לא היה בראש סדר העדיפויות שלי. הגיל לא מהווה גורם שיגרום לי לאבד את החלום הזה, זה עניין של להיות בריא וליהנות. אנשים חושבים אולי שליגה יוונית זה לא משהו גדול, אבל זו ליגה קשה מאוד עם חמש או שש קבוצות שמתחרות על התואר. יש לי תקווה שיום אחד אקבל זימון לנבחרת. התחלתי להבין טוב יותר את המשחק מאז שאני באירופה. אני רואה מה מגנים עושים ביבשת ומנתח משחקים".