צריך להגיד את האמת – מהפועל חיפה לא ציפיתי לכלום הערב (שני), כי את האיכות שלה אי אפשר להשוות לזו של מכבי חיפה. לירוקים יש שחקנים בחלק הקדמי שהם דריבלסטים עם אחד על אחד מצוין, טכניים וגולרים כמו ליאור רפאלוב, דיא סבע ודין דוד. אלה שחקנים שאם הם משחקים מהר ובנגיעה או שתיים בכדור קשה לעצור אותם והם יכולים להביך כל הגנה בליגה. רפאלוב וסבע חתומים על הניצחון הגדול היום, דרבי במעמד צד אחד. להפועל חיפה לא היה שום ‘סיי’ במשחק הזה. היא אומנם השכילה להשוות מטעות שטותית של שריף כיוף, שכבר התרגלנו לחוסר הריכוז שלו כשוער, אבל בגדול, היא לא הייתה במשחק.
רוני לוי התבסס על טקטיקה ואני מבין שטקטיקה מצמצמת פערי איכות. עד לגול הראשון זה הצליח לו בגדול כי השחקנים שלו היו קרובים מאוד בין החוליות, צפופים מאוד, 20-25 מטר מהשער של יואב גראפי, ומכבי חיפה לא הצליחה להעביר כדור בין שני שחקנים אדומים. ואז, בדקה ה-41, כשהרבה שחקנים של הפועל חיפה היו למעלה, דולב חזיזה קיבל בצד שמאל את הכדור ממתיאס נהואל, שעבר לשחק בצד ימין, וחזיזה כמו חזיזה, שגם בליגת האלופות בישל שערים מהעמדה הזו, הוריד כדור נפלא לדיא סבע, והשחקן הכי טוב בישראל, בבעיטת וולה נהדרת, העלה את מכבי חיפה ליתרון.
באתי אל ברק בכר בטענות קשות השבוע – שאלתי אותו איפה הזרים, והאם הוא חושב שהם מספיק טובים כפי שהיו הזרים בשלושת האליפויות האחרונות של הקבוצה תחתיו. הוא כמובן ענה לי בהתלהבות שכן ונתן דוגמאות למה, אך אני לא הסכמתי איתו. על הנייר, כולם חשבו שבכר עלה היום למשחק במערך של שלושה בלמים, אך במחצית הראשונה זה היה מעין מערך ‘מזויף’ של שלושה בלמים, כי נהואל קיבל חופש פעולה רחב בתור כנף שמאל ושון גולדברג שיחק כמו מגן שמאלי לכל דבר וחיפה על נהואל שיצא קדימה.
כשאתה משחק במערך של שלושה בלמים, חלון הראווה של השיטה זה שני שחקני הכנף שלה, אבל נהואל, בכל חצי השעה הראשונה, נכנס כל הזמן למרכז המגרש עם הראש בקיר, איבד הרבה כדורים והסתבך לחינם. לזכותו של ברק בכר ייאמר שהוא ראה את זה נהדר ועשה דבר מאוד פשוט ומאוד גדול – החליף צדדים בינו לבין דולב חזיזה. מאז השינוי הזה, נהואל הגיע למצב של אחד על אחד שהשוער לקח לו, ומצד שני חזיזה בישל שער גדול.
במחצית השנייה, המערך חזר להיות מערך אמיתי של שלושה בלמים, כי עילאי חג’ג’ שנכנס שיחק כמגן שמאלי לאורך כל הקו וראינו את העליות שלו. מצד שני, נהואל ששיחק כמגן ימני לא עבר את החצי יותר מפעמיים, ואני שואל – מה לו ולעמדת המגן הימני? איך יכול להיות ששחקן שעולה 2.5 מיליון אירו לא מצליח להתרומם עם גיא מלמד כשהכדור מוגבה מעליו ורק בנס זה לא היה ה-2:2. אבל הערב, בכר היה חד, כשקלט את כל זה הוא מיד הוציא את נהואל מהמגרש, שלמעשה לא תרם כמעט כלום מלבד המסירה לחזיזה בגול הראשון ומצב ההבקעה המבטיח אליו הוא הגיע.
ביכולת הזו, לנהואל אין מקום במכבי חיפה. יש מספיק ישראלים טובים שיכולים לשחק בתפקיד הזה, כמו חג’ג’ למשל, שסוף סוף בכר נתן לו לשחק, שכן זו בכלל הייתה הפתעה שהוא נכלל בסגל. ואני שואל – מעניין מה הסיבה שבכר החליט סוף כל סוף לכלול אותו בסגל ועוד לתת לו לשחק, והקוראים יחשבו לבד למה. מי שייכנס לעומק של המחשבות יבין את התשובה.
בנושא אחר – פעם נוספת, גדי קינדה הוכיח שכשנותנים לו קרדיט ודקות משחק, זה שחקן ששווה הרכב ראשון במכבי חיפה. הוא בשקט יכול לשחק גם על הקו ולא רק באמצע, בבית”ר ירושלים, שם כיכב, הוא היה שחקן כנף. יש לו את המהירות, הזריזות, הקלילות ואת יכולת האחד על אחד לעומק כדי לעשות זאת. התנועה שלו ללא כדור, כשקיבל מסבע את המסירה בסגנון לאמין ימאל, הביאה את הפנדל והגול השלישי. לכן, בכר – תן יותר קרדיט לקינדה. הוא יהפוך את הקבוצה ליותר קטלנית בוודאות.
בכר הגיע הערב עם התנין עם החולצה, הוא בא ‘לטרוף’, והוא הצליח בגדול. כשאתה בא עם הבגדים הנכונים, המסרים עוברים בצורה נהדרת, וזה מה שקרה למאמן הירוקים היום. בסופו של דבר, כשנכנס קסנדר סברינה, הוא כבש שער גדול. היה לו הרבה מזל, אבל זה שער גדול. זה השער השני שהוא מבקיע כמחליף העונה, ואני אומר לבכר – אתה רוצה לעזור לשחקנים הזרים שלך, תן להם לשחק בחצי השעה האחרונה, כשכולם עייפים, לא בכוח, במוח, וככה באמת תוכל לעזור להם להתאקלם כמו שהם צריכים, ולא להכניס אותם בכוח כדי שיוכיחו שאתה צודק שהבאת אותם בסכומי כסף גבוהים.
לגבי שיטת שלושת הבלמים – אחרי שבחצי השני השיטה חזרה למצב הרגיל, לא הבנתי איפה היו הבלמים במהלך שגרם לפנדל. הכדור נכנס מצד שמאל לאמצע ה-16, לא היה אף בלם וכיוף יצא ועשה את הטעות. הכל נפל על השוער. זה חומר למחשבה. לעומת זאת, את המהלך של מערך שלושת הבלמים המזויף אהבתי מאוד. את זה עוד לא ראיתי בכדורגל הישראלי. ייאמר לזכותו של ברק בכר שישנם לא מעט פטנטים שרשומים על שמו, שהוא הכניס אותם לכדורגל הישראלי ועל זה מגיע לו כל הכבוד.