דקל קינן עדיין משחק כדורגל. אז נכון, הוא עושה זאת יותר לצורך ההנאה, אבל תסמכו על הקיבוצניק מראש הנקרה, שגם במדי לוס אנג’לס פורס מהליגה האמריקאית השלישית, הוא מביא את אותה מחויבות ונחישות בלתי מתפשרת שהציג לאורך כל הקריירה וניתן להגיד שהמחשבה מפרישה מדאיגה אותו.
לאחרונה, קינן, שמבלה את שנותיו האחרונות ככדורגלן, חגג את יום הולדתו ה-40 וכמה שיתכחש לכך, נראה שסיום הקריירה מתקרב. במקביל, הוא משמש גם כאיש צוות בקבוצה בה הוא משחק וכעוזר מאמן בקבוצת קאונטי אורנג’ מהליגה השנייה.
רגע לאחר שציין את יום הולדתו העגול ללא חגיגות מיותרות, הוא התפנה לראיון מיוחד ל-ONE, בו ביצע סיכום קריירה נכון לרגע זה: תחילת דרכו ככדורגלן, הילדות, האנשים המשמעותיים שהשפיעו על חייו ועל הקריירה שלו, יחסיו עם התקשורת, מכבי חיפה וטיפים לשחקן המתחיל.
דקל קינן בלוס אנג'לס פורס (באדיבות המועדון)1. המעבר לגיל 40: "לא מאמין שזה הגיע. אני עדיין זוכר איך התרגשתי להיות מביא כדורים בתור ילד בקריית אליעזר. איך חגגתי? שתיתי כמה בירות עם אשתי לכבוד יום ההולדת, אבל לא עשיתי מזה יותר מדי".
2. הילדות: "כילד שגדל בקיבוץ הרגשתי שיש לי את הילדות המושלמת. חינכו אותנו למוסר עבודה גבוה ולקחתי איתי את זה לכל מקום. מעולם לא הרגשתי לחץ שאני ‘חייב’ להיות שחקן. תמיד הרגשתי תמיכה מהבית ומהקיבוץ".
3. מתי בכית לאחרונה: "לא מזמן. קראתי כתבה על אריק פרץ ובתו רות שסבלה מניוון שרירים שנרצחו בנובה".
4. צעד נכון בקריירה: "להתחנן לעבור בהשאלה לבני סכנין כשהייתי שחקן צעיר והבנתי שלא אראה יותר מדי דקות במכבי חיפה".
דקל קינן במדי מכבי חיפה (עמרי שטיין)5. צעד לא נכון בקריירה: "באמת שעשיתי הכל על מנת להישאר באירופה אז אין לי חרטות על זה. אולי אם הייתי עוזב לארה"ב שנה/שנתיים קודם לארה"ב הייתי משחק ב- MLS, אבל זו לא באמת חרטה".
6. מה לא יודעים עליך: "מכור לתוכנית ‘המרדף’ וגם לא רע בזה. פגשתי את אשתי כשמכבי חיפה שלחו אותי לאימון פילאטיס והיא הייתה המדריכה".
7. תכונת אופי טובה: "ישר והגון. מאוד תשוקתי לדברים שאני אוהב וחסר פשרות. אעשה הכל על מנת להצליח. אלך למבחנים, אשלח הודעות ואתקשר לאנשים".
8. תכונת אופי לא טובה: "חלש בלשמור על קשר, חלש בביזנס".
9. התקשורת: "חלק מהמשחק. בתחילת דרכי הייתי די אנטי על התקשורת אבל עם הזמן למדתי להתמודד. יש המון אי דיוקים ואינטרסים אבל גם למדתי שלא צריך לקחת הכל בצורה כבדה מדי ורצוי לשלב גם קלילות והומור בראיונות".
דקל קינן (הטוויטר של לאס וגאס לייטס)10. התדמית הכי נפוצה עליך: "חרוץ ומקצוען".
11. הביקורת הכי קשה שרשמו עליך: "היו הרבה, למדתי לא להתייחס יותר מדי. הייתה פעם אחת שכתבו ששמתי את עצמי לפני הקבוצה וזה הכי פגע בי".
12. ארה"ב: "חוויה מדהימה. היינו בטוחים שנגיע לשנה/שנתיים ואנחנו פה כבר יותר משש שנים. החיים טובים פה, אבל זה לא הבית. יש לי מזל שאשתי עדיין זורמת עם השיגעונות שלי".
13. פרישה: "פרישה? מה זה?! מסרב להאמין שזה יקרה מתישהו. בכל מקרה, השנה הזו היא כמו קורס הכנה לפרישה".
14. החיים שאחרי: "אשאר במגרש כמאמן או כעוזר. אני מכור לדשא ולתחרות. לא רואה את עצמי במשרדים ודברים כאלה עם עניבה".
דקל קינן (אינסטגרם)15. מאמן או שחקן: "שחקן בהרבה".
16. התכונה הכי טובה שלך ככדורגלן: "קריאת משחק, חוסר פחד".
17. החיסרון הכי גדול ככדורגלן: "לא זריז מספיק".
18. ההופעה הראשונה ככדורגלן בבוגרים: "נגד בית"ר ירושלים בחוץ במאני טיים נגד אנדז’יי קוביקה. הייתי עם מספר שבע על הגב כאילו אני איזה שחקן כנף מהיר. אני זוכר שאחרי שהאוטובוס של הקבוצה הוריד אותנו בחיפה, חזרתי באוטובוס 271 מחיפה לנהריה. אני זוכר שבאותה נקודת זמן חשבתי שהיה לי משחק לא רע וקיבלתי גם לא מעט מחמאות מהצוות, אבל לא באמת הייתי טוב. בכל מקרה, כולם זוכרים את זה ובצדק כמשחק של רפי כהן החלוץ".
19. הרגע הכי גדול ככדורגלן: "לשחק בפרמייר ליג, הזכייה בגביע המדינה בעיצומן של שנים קשות וכמה ימים לאחר תבוסה כואבת למכבי ת"א".
דקל קינן במדי בלקפול מול סלומון קאלו מצ'לסי (רויטרס)20. הרגע הכי קשה כשחקן: "הפסד האליפות בעונת הקיזוז".
21. ממליץ או לא להיות שחקן: "מאוד ממליץ, זו העבודה הטובה בעולם. גם ברגעים לא נעימים אני תמיד זוכר שהתחלתי לשחק כדורגל בתור ילד רק בגלל האהבה למשחק ולא חשבתי על פרסום, כסף או תהילה. חוץ מזה הכדורגל מביא אותך למקומות מיוחדים ולמפגשים עם אנשים שלא היית פוגש אם לא היית במקצוע. מרגיש שהפכתי את האהבה הכי גדולה שלי למקצוע שאני מתפרנס ממנו. ברור שיש גם רגעים לא נעימים והמון אתגרים".
22. טיפ לכדורגלן המתחיל: "גם אם שמעת 100 פעמים לא או שאתה לא מספיק טוב, לא מספיק מהיר או לא מספיק אתלט: אם אתה באמת מאמין בעצמך, אל תוותר. תמיד תהיה מוכן לצ’אנס שתקבל. אין תירוצים".
23. השחקן הכי טוב ששיחק איתך: "מבין הישראלים יוסי בניון ומבין הזרים קרייג בלאמי, ווילפריד זאהה, צ’רלי אדם, ופיטר וויטינגהאם ז”ל".
דקל קינן ויוסי בניון (איתי כהן)24. מכבי חיפה: "המקום בו גדלתי. מלא הערכה למקום הזה".
25. הסיפור הכי הזוי בקריירה: "יש מלא. המכות עם הפרו פלסטינים במחנה האימונים של מכבי חיפה באוסטריה בטוח נמצא בצמרת".
26. הדמות שהכי השפיעה עליך בחיים: "סבתא רחל, אישה חזקה ואמיצה שמעולם לא ריחמה על עצמה. ההורים שלי, תמיד היו שם בשבילי ומעולם לא שידרו לחץ שאני חייב להצליח".
27. המאמן שהכי השפיע עליך: "רוני לוי".
28. שחקן שהיווה מודל לחיקוי: "בישראלים אלון חרזי, אריק בנאדו וניר דוידוביץ. מבין הלא ישראלים טוני אדאמס, ג’ון טרי ונמניה וידיץ’".
29. החבר הכי טוב בכדורגל: "וויאם עמאשה ועידן ורד".
וויאם עמאשה ודקל קינן (יניב גונן)30. החלוץ שהיה הכי קשה להתמודד מולו: "איתי שכטר בשיאו".
31. יוסי בניון: "היה שחקן גדול. בעונת הגביע בחיפה הוא אמר לי כבר אחרי הניצחון הראשון שלנו בגביע שהשנה נזכה בגביע ואני אעלה איתו להניף אותו. לא אשכח את זה לעולם".
32. יניב קטן: "היה המנהיג שלנו בהרבה עונות. דומיננטי מאוד. מאוד ישר ואמיתי".
33. ערן זהבי: "מעולם לא היינו חברים. לא חושב שהוא אהב לשחק נגדי".
34. רוני לוי: "ללא ספק המאמן שעיצב אותי כשחקן. היה איתי מאוד קשוח, במיוחד בהתחלה, אבל תמיד נתן לי הרגשה שהוא סומך עליי וייקח אותי איתו לכל מלחמה. המון שחקנים יגידו לך שהוא המאמן הכי טוב שהיה להם וזה לא מקרי. מאוד יסודי. חייב לו לא מעט על הקריירה שהשגתי".
רוני לוי ודקל קינן (אחמד מוררה)35. שחקן שרצית לשחק איתו: "אבירם ברוכיאן".
36. המצב במדינה: "מקווה שהאחדות תנצח והמנהיגים יפסיקו לקטב בינינו. גם כשאנחנו רחוקים ישראל תמיד היא הבית שלנו. אנחנו מתעוררים לחדשות מהארץ בכל בוקר ורואים ערוצים ישראליים. הילדים שלנו צופים ומדברים עברית".
37. ענף ספורט נוסף: "כנראה כדורסל. אני לא שחקן גדול, אבל כן לוחם שיכול לעזור בריבאונד".
38. חלום להמשך החיים: "להמשיך ליהנות מהמשפחה שלי וליצור מלא חוויות".
39. דקל קינן במשפט: "קיבוצניק פשוט מראש הנקרה שהגשים את כל החלומות שלו בעזרת כוח רצון, עבודה קשה ותמיכה בלתי נגמרת מהמשפחה".
40. גיל 50: "אני נשבע שהפעם זו באמת תהיה העונה האחרונה שלי".