בגיל 34 בלבד, נתנאל גולדמן, שחקנה לשעבר של הפועל עפולה, המועדון בו גדל ושיחק במשך 13 שנים רצופות ובעונה החולפת שיחק במדי הקבוצה הפועל מגדל העמק מליגה א’ צפון, החליט לפרוש ממשחק כדורגל פעיל. בפוסט שהעלה בפייסבוק הפרטי שלו בצאת החג, הודיע לכל חבריו כי פורש הוא מכדורגל לאחר 25 שנים מרגשות במיוחד.
הפוסט שכתב גולדמן: "שנה טובה חברים ואוהדים יקרים, בזמן שאני כותב, הידיים שלי רועדות והדמעות מתחילות לזלוג, הגעתי היום לרגע שרוב הספורטאים חוששים ממנו. אני פורש מכדורגל אחרי 25 שנים מרגשות ומיוחדות בתור ילד, נער ולבסוף שחקן בוגרים. החלטתי שזה הזמן לשים סוף לתקופה הכי נהדרת בחיי, הכדורגל שעיצב אותי ונתן לי את כל מה שיש לי היום".
"הביטחון שקיבלתי כילד, החינוך והמשמעת שהכדורגל העניק לי, השמחה שאין לה אח ורע, החברים לאורך כל השנים מכל מקום בארץ וגם בעולם, אפילו את שובל אשתי הכרתי דרך הכדורגל. אני מודה ומברך על כל רגע שניתנה לי הזכות לשחק כדורגל, לשמח את עצמי, את הסובבים אותי ואת מי שראה אותי לאורך כל השנים. תמיד אבל תמיד ניסיתי לעשות את הטוב ביותר בשביל הקבוצה שלי, גם אם זה בא על חשבוני כי ככה חונכתי מהרגעים הראשונים שלי על המגרש".
"נכון, כשאתה מתחיל לשחק כדורגל אתה חולם להגיע הכי רחוק שאפשר וכך גם אני חלמתי, אני מאושר מאוד ושמח בחלקי על קריירה נפלאה למרות ההרגשה שתמיד יכולתי להגיע גבוה יותר, אבל איך אומרים 'אין אדם מת וחצי תאוותו בידו'. מי שמכיר אותי כבר יודע כמה אני מאמין שסללו לי את הדרך מלמעלה בדיוק כפי שהייתה צריכה להיות".
"אני רוצה להודות בראש ובראשונה לבורא עולם שזיכה אותי לעשות את מה שאני הכי אוהב במשך כל כך הרבה שנים, לאבא, אמא ואליעד שמהיום הראשון כילד ועד היום האחרון ליוו אותי לכל המשחקים בכל המגרשים ברחבי הארץ - מהכפרים הכי נידחים עד למגרשים הכי גדולים, בשעות לא שעות ובימים לא ימים, תודה שתמיד תמכתם בי ונתתם לי את הגב הכי גדול להצליח כאשר לא חסכתם ממני דבר, כלום לא היה יכול לקרות בלעדיכם ואני רוצה שתדעו שתמיד שיחקתי בשבילכם לא פחות מאשר בשביל עצמי".
"תודה לשובל אשתי היקרה ולמשפחתה שכבר מזמן הפכה לשלי, מאז שנכנסת לחיי זכינו לחוות יחד את הרגעים הכי מאושרים ויפים שלי בתור שחקן כדורגל ובתור בן אדם בכלל, תודה על השבתות ביחד ובנפרד שידעת כמה שזה חשוב לי והקרבת כ״כ הרבה ותודה הכי גדולה על המתנות שלנו ועל המשפחה שיצרנו".
"תודה לכל האנשים שאני מכיר ושהכרתי לראשונה כשעזרו לי ופתחו את ביתם בשבתות כשהמשחקים נכנסו לתוך השבת. אני מודה לחברים שלי, שגדלו איתי ושגידלו אותי בשכונה ונתנו לי בכלל לשחק ולהשתפשף על האספלט - תדעו שאני זוכר את זה תמיד בלעדיכם כל זה לא היה קורה. תודה רבה לכל האוהדים שתמיד הרעיפו עליי אהבה, עודדו, הרימו ופרגנו במגרש וברחוב".
"תודה על חברים שרכשתי מהכדורגל לכל החיים, כאלו שצברתי לאורך השנים, שמלווים אותי מגיל 8 ועד היום, לאלו שהגיעו בדרך וכל מי שעבר וחלק איתי חדר הלבשה. אם במקרה ובטעות בדרך פגעתי במישהו, אני מצטער ואני מקווה שתזכרו שרק דבר אחד היה חשוב לי - ההצלחה של הקבוצה".
"תודה רבה לכל מאמן, איש צוות ולאנשי המקצוע שהאמינו בי, שנתתם לי אחריות וסמכתם עליי ועל הכישורים שלי, בחדר ההלבשה, במגרש ומחוצה לו, עזרתם לי להתחשל, להצליח ולבנות את מי שאני היום. תודה מיוחדת לכל מי שטיפל בי לאורך השנים ודאג לבריאותי, אחרי אין ספור פציעות, שעות של טיפולי פיזיותרפיה, זריקות, משככי כאבים וכל שאר האתגרים שעוברים על גוף של שחקן כדורגל במהלך הקריירה".
"אני מאוד מתרגש לראות איזה פרק חדש יפתח בחיי, אבל הזיכרונות מהמשחקים, מהגולים, מהרגעים המשמחים וגם מאלו שפחות תמיד יישארו איתי. את הכדורגל אני עוזב עם תואר ראשון בחינוך וחברה ורגע לפני קבלת תואר שני במנהל עסקים שגם אליהם כמובן הגעתי דרך הכדורגל, אבל בעיקר ובמיוחד עם כלים שכנראה לא הייתי מקבל בשום מקום אחר בעולם".
"אנחנו רגע אחרי ראש השנה ובהזדמנות זו אני רוצה לאחל ״תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה״, שוב, תודה לבורא עולם על הזכות שהייתה לי ולכולכם על התמיכה והאהבה שתמיד נתתם לי. אני לא אומר "להתראות" אלא "עד שנפגש שוב" במגרש הכדורגל או בחיים בכללי, שלכם, נתנאל גולדמן".