במשך שנים סומן יובל אשכנזי כסיפור הסינדרלה של הכדורגל הישראלי. לאחר שנים בהן שיחק בליגה א', הוא פילס את דרכו בעבודה קשה לרמות הגבוהות של הכדורגל הישראלי. אשכנזי זכה עם בני יהודה בגביע המדינה תוך כדי שהוא מבקיע שער בלתי נשכח מול מכבי ת"א בחצי הגמר ובהמשך אף עבר למכבי חיפה, כבש לא מעט שערים במסגרת האירופית ואף זכה עם הקבוצה באליפות לאחר עשור.
הקשר שסומן כאיש של עבודה קשה לצד היכולת המקצועית הטובה, לא היה רחוק מזימון לנבחרת ישראל, אך לאחר שעזב את הירוקים באמצע עונת 2021/22, הוא מצא את עצמו בקדנציות שהסתיימו קצת פחות טוב במכבי נתניה, בני סכנין והעונה בבית"ר ירושלים.
בגיל 32, אשכנזי מוצא את עצמו בסיטואציה קצת פחות מוכרת: כשהוא מחפש את היעד הבא שלו באמצע חודש יולי, לאחר שנים בהן היה רגיל להתחיל את האימונים עם קבוצה מסוימת. ולמרות זאת, הרעב לא אבד אצלו.
אשכנזי לא מרבה לדבר ואפשר לספור על יד אחת את כמות הראיונות שערך מאז ביצע את קפיצת המדרגה לליגת העל. אלא שהפעם הוא שומע לא מעט ביקורות מבחוץ וזה הזמן שלו לפתוח הכול: השנתיים האחרונות, הסטיגמות, סיום הדרך במכבי חיפה, החלום הגדול שעדיין לא הגשים ומדוע לא יישבר.
אתה לא רגיל למצוא את עצמך כשחקן חופשי בתקופה הזאת.
"זו לא סיטואציה שאני רגיל אליה, אבל זה בסדר גמור ואני מתמודד עם זה בצורה טובה. צריך להבין בעצם למה אני בלי קבוצה: אני חושב שיש פה אולי אי הבנות או לא יודע איך לקרוא לזה. זה חלק מהכדורגל. כל שחקן יודע שלפעמים יש סיטואציות כאלה ואחרות, אבל בסוף זו החלטה של מאמן: בסופו של דבר צריך לבוא מאמן ולרצות אותי".
אם אתה מאמן בליגת העל כיום, אתה מחתים את יובל אשכנזי?
"חד משמעית. אני מזמין כל מאמן להתלוות אליי לשני אימונים ולראות איך אני מתאמן ומה אני עושה. תאמין לי שהמאמן לא מקבל רק את יובל אשכנזי השחקן, עם מה שהוא עשה במכבי חיפה, בני יהודה ושאר הקבוצות. הוא מקבל את יובל המקצוען, המודל לחיקוי, בעל משמעת הברזל. יובל שנשאר אחרי אימונים ומתאמן יותר מכל שחקן אחר. הוא מקבל מכלול שכל מאמן היה חולם עליו".
השנה האחרונה או השנתיים האחרונות עשו לך קצת נזק בתפיסה אליך?
"אני לא חושב שהשנה האחרונה ספציפית, אבל אולי השנתיים או השלוש האחרונות עשו קצת נזק באיך שתופסים אותי. אני לא יודע מה אנשים חושבים עליי, בסופו של דבר זה אני שמדבר פה, אבל אני שומע כל מיני דיבורים באוויר. שאני פציע, פצוע, שעברתי כמה קבוצות. יש אלף ואחד סיפורים, אבל כמו שאמרתי אני מזמין אנשים להתאמן איתי.
“אני מזמין לשאול אנשים בבית"ר ירושלים בה שיחקתי עד לאחרונה, מהראשון ועד אחרון עובדים, איך התאמנתי, מה עשיתי והאם אני שחקן טוב. ככה יראו איך הייתי נשאר אחרי אימונים כאילו אני השחקן הכי חשוב במועדון. הייתי נשאר להתאמן כמו משוגע כדי להשתפר. אז להגיד כל מיני קלישאות? אני לא יודע".
מה קרה בחצי העונה השנייה בבית"ר? מאז שיוסי אבוקסיס עזב והגיעו וברק יצחקי ואלמוג כהן שיחקת הרבה פחות. מה הסיבה?
"אני לא יודע להגיד מה הסיבה, אבל אני יכול להגיד לך שבהתחלה הלך לי טוב. בשבוע האימונים הראשון מאז שברק יצחקי הגיע תורגלתי בהרכב הפותח, היו לי אימונים מצוינים ונלחמתי כמו משוגע, כמו שאני עושה בכל אימון. בסופו של דבר זו החלטה שלהם, קשה לי להגיד למה וצריך לשאול אותם. אני יודע מה אני שווה ומה אני נותן על המגרש. אתה יכול לשאול את הצוות המקצועי ואת כל מי שנמצא שם".
יש ליצחקי וכהן משחק לחץ שהם מאוד מאמינים בו. יכול להיות שלא השתלבת בו?
"לא, זה הכול שטויות במיץ עגבניות. אתה יכול לראות איך אני מתאמן ואז גם לראות איך אני לוחץ. ללחוץ זו אולי התכונה הכי טובה שלי ומי שאומר שאני לא לוחץ מספיק טוב מבחינתי זה בולשיט. אתה יכול לראות מתחילת הדרך שלי בבני יהודה: בהתחלה למדתי מה זה לעבוד קשה על המגרש, לרוץ כמו משוגע וללחוץ. אחרי זה שהגעתי למכבי חיפה למדתי יותר לרוץ למקומות הנכונים, לעומק ולשטחים מסוימים. אחרי זה גם במכבי נתניה, למדתי מה זה אימונים אינטנסיביים ולחץ. היום אני שחקן הרבה יותר טוב, הרבה יותר שלם".
ניסית לשאול למה לא שיחקת?
"כן, ברור. נכנסתי לברק, הייתה לי איתו שיחה מאוד טובה ואני מאוד מעריך אותו. השאלה הראשונה שהייתה לי לשאול אותו היא מה אני צריך לשפר כדי לשחק. איזה שחקן שואל שאלה כזאת? כל השחקנים שבאים למאמן אחרי שהם לא משחקים, אז או שהם מתעצבנים או שהופכים עליו את השולחן. יש לי דרך ואני מתרכז בדרך הזאת. הוא אמר לי שאני עובד מצוין באימונים ושאני שחקן מצוין, אבל כרגע יש תחרות. שהוא מעדיף שחקנים אחרים כרגע ושאחכה לצ'אנס. להגיד לך שקיבלתי את הצ'אנס? לא".
אתה מרגיש שקצת שכחו אותך בשנתיים האחרונות?
"כן. אני מרגיש שקצת יצאתי מהתודעה, אולי בגלל שלא דיברתי, שאני שקט מדי ומתרכז רק באימונים או בעצמי. לא תראה אותי מתראיין או עושה דברים בשביל להבליט את עצמי. אני בא לתת את כל כולי בכל אימון ובכל משחק, נותן את ה-200%. אני משקיע מעבר לאימונים: תראה לי שחקנים שכל היום חושבים מה הם אוכלים, על אחוזי השומן שעומדים אצלי על 6% בלבד".
"אני בגיל 32, שבאירופה הוא השיא של השיא וזו רק ההתחלה. אתה יכול לראות ביורו אילו שחקנים משחקים שם שהם בגילאי 38 או 41. רק פה בארץ יש איזה קטע שמי שבן 30 ומעלה, אומרים עליו שהוא מבוגר ולא יכול לרוץ. אלו הכול קלישאות".
כמה זה מפריע לך?
"לי אישית זה לא מפריע ולא מלווה אותי ביום יום. פשוט כרגע נקלעתי לסיטואציה שאולי הסטיגמה הזאת מונעת ממני להתקדם, להגשים את המטרות שלי ואת החלומות שלי. אני הכי רעב בעולם להצליח ולהתקדם. יש לי שאיפות ומטרות ולא עצרתי פה. יש לי שאיפה להגיע לנבחרת ישראל".
כל מסלול הקריירה שלך, במהלכו באת מלמטה, זה משהו שעוזר לך להתמודד מנטלית גם עם תקופות מהסוג הזה?
"חד משמעית. זה פיתח אצלי חוסן מנטלי מטורף. להיות חמש שנים בליגה א' מבחירה, כלומר להבין שאתה לא מספיק טוב ושאתה צעיר ולהתחיל לשפר כל פרמטר: כושר גופני, אתלטיקה וטכניקה. אז הדברים הללו נותנים לך חוסן מנטלי להמשך החיים.
"כל דבר בחיים צריך לקחת בפרופורציות. עברתי הרבה דברים לא פשוטים בליגה א', אז אני לא נלחץ או מופתע מדברים שקורים לי עכשיו. אבל כן חשוב לי להגיד, שאם הגעתי מליגה א' לליגת העל ולא סתם לליגת העל אלא גם למכבי חיפה בה הייתי שחקן סופר משמעותי וחשוב, אז זה מראה מה הפוטנציאל שלי. זו לא תקרת זכוכית, אלא יש לי לאן לשאוף".
היית שחקן סופר משמעותי במכבי חיפה. אז איך הקריירה הובילה אותך להיות בחודש יולי, פחות משלוש שנים לאחר מכן, ללא קבוצה?
"בוא נתחיל ממכבי חיפה. היו לי עונות מדהימות ואין הרבה שחקנים שמגיעים מליגה א' לליגת העל ומצליחים לעשות את מה שעשיתי במכבי חיפה. אסור לשכוח את זה כי אנשים שוכחים מהר וגם ממליכים מהר. ברגע שראיתי שאני פחות משחק, אז אמרתי לעצמי שבאופי שלי, אני לא אחד שמוותר ויש לי הרבה מטרות.
"לא אשאר באזור הנוחות שלי רק כדי להגיד שאני במכבי חיפה בתנאים הכי טובים ועם הצוות הכי טוב. להיפך, אני רוצה רק להתקדם ולהשתפר עוד. חיפשתי את הקבוצה הנכונה שאוכל לשחק בה כדי להראות מה שאני יודע ולהגיע למטרות הבאות שלי. חשבתי שמכבי נתניה הוא המועדון המתאים והכי נכון בשבילי. כי בסוף הם הראו בי הכי הרבה עניין".
זה לא ממש הסתדר שם.
"דווקא הייתה לי התחלה מדהימה שם, הבקעתי אפילו מול מכבי חיפה בפנדל. זה היה אחד הרגעים המלחיצים שלי בחיים ,כי אתה מגיע נגד קבוצה שאתה מאוד אוהב וצריך לשחק נגדה. הלך לי טוב מאוד בנתניה בתחילת הדרך, אבל אחרי תקופה מסוימת משהו השתנה. להגיד לך מה השתנה או מה קרה בדיוק בדרך? אני לא יודע להגיד ב-100% כי בסופו של דבר זו החלטה של המאמן והמנהל המקצועי".
"אני רק יכול להגיד שהיה שלב מסוים בו התחילו לקנות לא מעט שחקנים צעירים, אולי כדי למכור אותם עתידית והייתי סוג של ‘שעיר לעזאזל’ שנדחק הצידה. למרות כל מה שעשיתי והפוטנציאל הקיים בי, הכול נעלם תוך שנייה. אבל יחד עם זאת, אני רק רוצה להגיד שאני אסיר תודה למכבי נתניה".
למה?
"כי מכבי נתניה לימדה אותי המון דברים והפכתי לשחקן הרבה יותר טוב ממה שהייתי. כשהגעתי למכבי נתניה ראיתי אימונים מאוד אינטנסיביים ולמדתי מה זה ללחוץ בצורה הזאת ומה זה לתת את הנשמה. אלו דברים שהייתי עושה לפני זה, אבל זה היה הרבה יותר חזק והרבה יותר חד".
ההחלטה לעזוב את מכבי חיפה הייתה טעות?
"אני לא חושב שזו הייתה טעות. כי כמו שאמרתי: אני לא אחד שאוהב להישאר באזור הנוחות ואוהב לכבוש עוד אתגרים וחלומות. כשאני רואה שאני במקום בו אני לא מצליח להביא את עצמי מבחינת המטרות והחלומות, אני צריך לעזוב. גם אם הגעתי לפסגה של הפסגה ואולי לא אחזור לשם. אבל אין לדעת".
לא הרגשת שאתה משתלב מקצועית באותה התקופה?
"אני חושב שמקצועית הראתי יכולות גם באימונים ואפשר לשאול כל שחקן או עובד מועדון. עד האימון האחרון נתתי את כל כולי, אבל אני חושב שלא קיבלתי מספיק את הצ'אנסים למרות היכולות שלי".
ניסית לשאול שאלות?
"הייתה תקופה שכן ונאמרו לי דברים שצריך לשפר. מכבי חיפה זה מועדון עם תחרות גדולה מאוד וראיתי שהכיוון הוא פחות לשחק. בחרתי ללכת לקבוצה אחרת".
את הקדנציה בסכנין לא הרבה זוכרים. זו הייתה טעות ללכת לחתום שם מלכתחילה?
"שום דבר הוא לא טעות מבחינתי. כל החלטה שקיבלתי היא החלטה שהתקבלה מהראש ומהלב. נפצעתי בסכנין וזה חלק מהכדורגל. כל שחקן נפצע פעם, פעמיים או יותר בקריירה. אפשר לראות את הספורטאים הגדולים אם זה רונאלדו, מסי או אפילו מקגרגור. אגיד יותר מזה: מי שמתאמן ברמה אירופאית ומקצועית, ברור שהסיכוי שלו להיפצע הוא גבוה יותר.
"ברור שאנחנו שואפים להתאמן בצורה חכמה ונכונה. אבל אני במשך כל הקריירה שלי עוד מליגה א': בניתי את עצמי על פי שחקן אירופאי ולא על פי שחקן ישראלי. שיפרתי את הכושר שלי וכיוונתי למודל האירופאי".
מה תרוויח קבוצה שתחתים את יובל אשכנזי?
"מעבר לזה שהיא תרוויח שחקן עם רעב להצליח ולהתאמן, שחושב כל הזמן על הכדורגל ועל איך הקבוצה תצליח, היא תרוויח שחקן שיכול להוות השראה לשחקנים צעירים ודמות לחיקוי. קטונתי מלדבר על עצמי, אבל היא מקבל יותר מרק שחקן כדורגל".
מה היעד הבא? אתה פוסל לשחק בליגה הלאומית?
"אני לא פוסל שום אופציה. כל קבוצה או כל מועדון שיפנה אליי וירצה אותי, הוא ירוויח ואני ארוויח בגדול".
קדנציה בחו"ל?
"למען האמת לא מגרד לי בגוף לצאת לחו"ל. אולי זה היה בעבר, אבל כרגע לא. יש לי מטרה כמו שאמרתי והיא להיות בנבחרת ישראל, אז אני מבחינתי חושב רק על איך להגיע לשם. אם זה ריאלי להיות בנבחרת? אני אשאל אותך שאלה בחזרה: זה ריאלי להגיע מליגה א' למכבי חיפה? יש הרבה דברים לא ריאליים בחיים. אם היו אומרים לי על כל דבר בחיים שהוא לא ריאלי שהוא לא אפשרי, אז כנראה שלא הייתי מגיע. אני מאמין בזה".
מה למדת בשנתיים האחרונות?
"אני חושב שהפכתי להיות יותר רגוע וזה גם בא לידי ביטוי במגרש. שלוש או ארבע השנים האחרונות עשו לי רק טוב ואני אסיר תודה לכל מועדון שהייתי בו. למדתי כ"כ הרבה דברים ומבחינתי הפכתי להיות שחקן יותר טוב אפילו ממה שהייתי בתקופה במכבי חיפה. אז תדמיין כמה גבוה ורחוק יכול להיות הפוטנציאל שלי".
יצא לך להחליף מספר מועדונים בשנים האחרונות. כמה אתה רוצה להשתקע במקום אחד?
"כל שחקן רוצה למצוא מקום ולהישאר בו כמה שנים. בן אדם שרוצה להבין מה קרה לי בדרך, יחקור ויבין שיש סיבה לכל דבר. עד עכשיו לא דיברתי, אבל היו דברים שהם לא היו רק באשמתי".
מה כן באשמתך?
"בדיעבד, אפשר להגיד על כל כבר שהוא טעות, אבל אני לא מסתכל ככה על החיים. החיים בסופו של דבר כוללים בחירות: יש בחירה שמתגלה כטעות ויש שלא, אבל מה שחשוב הוא שאני שלם עם כל החלטה וכל בחירה".
צוירת תמיד כסיפור סינדרלה. לסיפור הסינדרלה הזה יהיה סוף טוב?
"חד משמעית. בכל דבר בחיים יש עיכובים, ניסיונות וקשיים. גם מייקל ג'ורדן וספורטאים אחרים נכשלו לא מעט פעמים ולא ויתרו והגיעו לפסגות הכי גבוהות. היום זה אני, מחר זה מישהו אחר ואולי גם לא מהכדורגל. תראה המון שחקנים צעירים מליגה א' ששואפים להגיע הכי רחוק שיש. אם הם יוותרו בגלל כל מכשול קטן שהיה להם בדרך, אז הם לא יצליחו. אסור לוותר: צריך להמשיך ולא להישבר".