נשים ממלאות בשנים האחרונות יותר ויותר תפקידי מפתח בכדורגל הישראלי. לרגל יום האישה הבינלאומי, מעניין לשמוע את עורכת הדין, וופא זועבי פאהום, הדיינית הראשונה מהמגזר הערבי שמונתה לתפקיד. בראיון מיוחד ל-ONE, מספרת זועבי פאהום על עבודה מאתגרת בסביבה גברית, מה חושבים עליה כאשר רואים אותה ממרום כסאה ואיך המשפחה שלה הגיבה כשסיפרה להם על המינוי היוקרתי.
ספרי לנו על עצמך, למי שלא מכיר אותך.
"אני וופא זועבי פאהום, נשואה ואמא לשני ילדים, אני עורכת דין כבר המון שנים ובערך שנתיים אני משמשת גם כדיינית בבית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל".
ראיון עם וופא זועבי-פהום לרגל יום האישהאת הדיינית הראשונה מהמגזר. האם את חושבת שיותר קשה לכם להגיע לתפקידים כאלה?
"אני הדיינית הראשונה כאישה, אין עוד דיינית אישה חוץ ממני, יש עוד ארבעה דיינים שאני חושבת ששווה מאוד להזכיר אותם כי הם עושים עבודה נפלאה ושומרים על הכדורגל שלנו נקי: אני אתחיל כמובן באב בית הדין ישראל שמעוני, גיורא לנדאו, צחי נמירובסקי ונעם ליובין. חמשתנו משמשים כדיינים בבית הדין המשמעתי של ההתאחדות".
את חושבת שיש מספיק נשים בעולם הכדורגל?
"אין ספק שאין מספיק נשים, יש פחות מדי נשים בעולם הכדורגל, בוודאי שבישראל, למרות שבמקומות אחרים בעולם זה מתחיל להיות מנותב לכיוון, נמצאות שם יותר נשים, בקולג'ים בארצות הברית יש כדורגל מוצלח של נשים, בעולם בכלל, באירופה וראינו גם את אליפויות העולם של נשים שהן שיחקו יפה מאוד".
וופא זועבי פאהום (נעם מורנו)אם שמים את האצבע, למה זה לא עובד כאן? למה כדורגל הנשים לא מתפתח?
"אני חושבת שכל הדברים שאנחנו רוצים לקדם, חייבים קודם מחשבה תחילה, תכנון מראש ורצון לכוון ולנתב לכיוון שאנחנו רוצים להגיע אליו, וכמובן משאבים. בלי משאבים שום דבר לא יגיע, נשים יכולות לרצות מאוד להידחף ולהיות אבל צריך גם הכוונה מלמעלה, תכנון וגם כסף".
איזה סוג ספורט את הכי אוהבת?
"אני כמובן אוהבת כדורגל, אני גם מאוד אוהבת טניס, הנה למשל בטניס יש נשים, תענוג להסתכל בטניס נשים ועכשיו יש מספר של נשים בטניס כמו אצל גברים ואפילו אותם פרסים, אותם סכומי כסף וזה חשוב מאוד וככה צריך להיות גם בכדורגל".
בגלל היותך אישה, את חושבת שהיה לך יותר קשה להוכיח את עצמך ולהגיע למעמד הזה?
"כמי שהגיעה למקום הזה, עשיתי מה שאני בדרך כלל יודעת לעשות, או שאני לימדתי את עצמי או למדתי. איך שאני רואה את עצמי, אני עושה, לומדת את העניין, מבצעת אותו בדרך הכי טובה, מתייעצת עם מי שצריך להתייעץ ובסופו של דבר אני עושה את זה ועושה את זה כמו כל גבר אחר, או כמו כל דיין או דיינית אחרים באופן שווה. אבל נראה לי שאחרים מרימים גבה כשהם רואים אותי, מסתכלים עליי ושואלים ‘אפשר?’, ‘את יודעת על מה אנחנו מדברים?’, ואני כן מבינה".
נחזיר אותך אחורה, איך הגבת כשמינו אותך לדיינית? זה כבוד גדול.
"מאוד. שמחתי מאוד, רציתי לקחת חלק בעשייה הזאת. התראיינתי בהתחלה כשרציתי, אני גם הגשתי את המועמדות והתראיינתי אצל אב בית הדין העליון, השופט סטרשנוב ואצל שמעוני. הייתה שיחה מאוד מעניינית, הם אמרו לי ‘תדעי לך שאין בזה הרבה כסף’, ואמרתי לא אכפת לי, אני רוצה להיות כי אכפת לי מהעשייה עצמה ולא מהכסף".
כמו שהזכרנו, את עובדת בסביבה שרובה גברית. איך זה לעבוד בסביבה כזאת?
"לא רואה בזה משהו שונה, אני לא מתייחסת לזה ככה, בבית הדין העליון יש נשים גם אבל אנחנו יושבות ביחד מעט, רק באירועים מכוונים פעם בשנה או פעמיים בשנה אבל זהו, אני באמת לא מרגישה שוני או משהו מיוחד שעליי לעשות או לנהוג כי אני בחברה גברית, אני אנהג כמו שאני בכל חברה".
איך הסביבה שלך הגיבה על המינוי?
"מאוד תומכים, חלק כמובן הרים גבה וחלק כמובן אוהד, מעודד וגאה, הרבה חושבים שזה מאוד יפה וגם גאים בזה, מאוד גאים, אני אוהבת כדורגל וגם כצופה, רואה ואכפת לי".
וופא זועבי פאהום (נעם מורנו)את רואה גם כדורגל מהעולם ולא רק ישראלי?
“בבית? בוודאי”.
איזה מסר יש לך להעביר לנשים שקשורות לעולם הספורט ולנשים בכלל?
"לנשים בכלל, אני מניחה שכולנו מתקדמות בכיוון, המסר שלי זה להרבה נשים שעושות ומתקדמות וגם אפילו נשים שלא עושות ורוצות לעשות, שאנחנו נעז ונעשה, צריך רק לצעוד. המסר או הבקשה או ההכוונה גם לרשויות, בשביל הטנגו הזה צריך שניים, בפאזל הזה כל הצדדים צריכים לבוא ולהיות חלק, גם נשים וגם הרשויות וגם המשאבים, הכל צריך ביחד להתאסף בשביל לעשות תמונה שלמה של פאזל אחד נכון ויפה".
את חושבת שהכדורגל שלנו יותר גזעני ממדינות אחרות?
"אני לא יודעת, הקריאות הגזעניות זה דבר שפיפ"א ואופ"א עושות את הכל בשביל למגר אותו, פשוט למגר את המחלה או הסימפטום, אני לא יודעת איך לקרוא לזה, אבל כנראה שכשאנשים מתאספים ויש להם איזו מטרה, אז מתחילים בכיוון לעודד רק דבר אחד אז כנראה שכל דבר אחר חוץ מהדבר האחד הזה שהם מעודדים, הוא לא בסדר והוא לא טוב וצריך לגנות אותו ולפעול נגדו. זה כנראה הטבע האנושי ואנחנו צריכים לפעול כולנו ביחד גם למגר את זה".
אוהדי הפועל באר שבע (מרטין גוטדאמק)במגרשים אנחנו שומעים המון קריאות גזעניות, אוהדים אומרים כל שעולה על רוחם ובסופו של דבר מי שסופג את הקנסות הם בעלי הקבוצה, מה עושים כדי למנוע את התופעה הזאת?
"בעלי הקבוצות, בגלל האחריות השילוחית שלהם עושים הכל כדי למנוע את זה או מנסים לעשות הכל כדי למנוע את זה, והעובדה היא שלאחרונה אנחנו פשוט לא רואים את זה יותר, או שרואים אבל בכמויות מופחתות. כשמענישים את הנהלת הקבוצה בסופו של דבר זה גם משליך על האוהדים, כי אתה יכול להביא את המשחק למקום אחר, אתה יכול לקבוע גם שהמשחק בלי קהל, בסופו של דבר הקבוצה יש לה אינטרס שהאוהדים שלה יהיו אוהדים שיעודדו. לכן הם עושים המון מבחינת אבטחה, מצלמים ומנסים להביא את האנשים האלה גם לשיחות וגם לכדי כתבי אישום אפילו, גם המשטרה מעורבת בזה בצורה מאוד חזקה היום, כי הדבר הזה גם מוביל לאלימות, לא רק הקריאות האלה, הקריאות האלה יש להן משמעות ואחר כך הן מתורגמת לפעילות שהיא אלימה".
עונשים חינוכיים יעזרו? אנחנו רואים את זה כבר באירופה שהתחילו להעניש את אוהדי הקבוצה, זה יעזור גם פה?
"הלוואי, אנחנו בבית הדין אין לנו את היכולת לקבוע עונשים חינוכיים למשל כמו בבית משפט, אין לנו גם את היכולת לעקוב אחרי זה ולראות אם זה מבוצע כמו שבבית משפט אפשר לעשות עבודות למען הציבור, שירות לתועלת הציבור. מה שנקרא עבודות שירות זה כבר קנסות, שזה כבר עונש שהוא מאסר בפועל ולא על זה אנחנו מדברים, אבל שירות לתועלת הציבור, כשמחנכים את העבריין ללכת ולראות ולבדוק מה קורה עם התוצאות האלה של המעשים שלו, אז זה ייראה אחרת, בהחלט. קבוצות גם מנסות, אנחנו רואים את זה, הוזמנו וראינו שקבוצות מנסות לאסוף את האוהדים שלהם ואת האוהדים היותר קשים ומדברים איתם, מדברים לליבם ומסבירים להם עד כמה זה יכול לפגוע, בוודאי שזה לא בסדר ולא חינוכי ולא אנושי אבל שזה גם פוגע בסופו של דבר בקבוצה שהם אוהדים".
עומר אצילי בדוחא הריק עקב העונש (איציק בלניצקי)אתם לוקחים כמה רעיונות מאירופה, על העונשים שלהם?
"יש לנו הנחיות כלליות שבעבירות של גזענות ואלימות אנחנו מאוד מחמירים, ממש מחמירים וזה הקו המנחה שנהוג באירופה ובכל העולם".
כשאת מגיעה לדיון בתור אישה, אנשים מרימים גבה, מסתכלים עלייך מוזר?
"בהתחלה זה היה ככה בהחלט, חשבו שאני מגיעה ככה סתם ואחר כך הם נכנסים לאולם ורואים אותי יושבת באולם, שומעת ומקשיבה ואז מסתכלים, כי כבר שמעו שיש אישה דיינית וכשהם מגיעים ורואים את זה בפועל, בחי, הם מרימים גבה אבל עכשיו פחות".
מה זאת אומרת עכשיו פחות?
"יש סוג של חזרה לאנשים שמגיעים ואז הם ראו אותי כבר פעם ועוד פעם, בהתחלה חשבו שאני לא מבינה על מה הם מדברים אבל אני מבינה בדיוק על מה הם מדברים ואיך השמות האלה ומי שיחק ומי לא השתתף, אני מבינה בזה".
את זוכרת את הדיון הראשון שלך?
"אני זוכרת את הדיון הראשון שלי, ישבתי עם הדיין הראשי ישראל שמעוני בתל אביב ואני כל הזמן רציתי לדעת אם אני מכוונת נכונה, למרות שישבתי איתו משהו כמו חודש וחצי, חודשיים כדי לראות איך הוא עובד ובסוף קיבלתי את השרביט לידי. אחר כך הוא אמר ‘את צריכה להחליט’ וברגע שהוא שאמר את זה, זהו, כנראה זה בדיוק מה שהיו צריכים להגיד לי מההתחלה, תחליטי ותעשי וכך היה".
בית הדין של ההתאחדות לכדורגל (נעם מורנו)אחרי דיון, לדוגמה, את שומעת אנשים אומרים "היא אישה, היא לא מבינה, היא נתנה לנו עונש שלא מגיע לנו", את שומעת את הקריאות האלה?
"לא שמעתי על זה שאני לא מבינה, אבל לפעמיים אומרים שאני מחמירה יותר מדי או שהייתי מאוד נחמדה. אני שומעת מאנשים שאמרו, אבל לי לא אומרים את זה, או שאומרים לי ‘תודה היית נחמדה’ בדרך החוצה, כשהם שומעים שאני באמת מקשיבה".
את חושבת שלנשים קשה יותר להתברג במקצועות שנחשבים גבריים?
"בדרך כלל זה עולם גברי ורואים שלאט לאט נשים שמות רגל ועוד רגל, מתחילות לצעוד והן בפנים, ברגע שאת בפנים הכל תלוי בך, אני לא רוצה להגיד אידאליים, שהם בלתי מושגים, אבל בהחלט הכל תלוי בך. את שמה את הרגל וממשיכה הלאה, אין ספק שאם תסתכלי בעולם המשפט כמה עורכות דין היו פעם, כלום, בפקולטה למשפטים כשאני למדתי מזמן, למשל במגזר היו שתי נשים בכל הפקולטה בתל אביב והיום, כמעט הרוב נשים, וגם מבחינת השפיטה, יש הרבה מאוד שופטות, כנראה שצריך לתת את ההזדמנות הראשונה ונשים פורצות, אין שום הבדל בכישורים".
כשאת רואה עוד נשים מצטרפות למקצוע, מה זה עושה לך באופן אישי?
"אני חושבת שיום האישה הוא חשוב מאוד, כי ככה אנחנו מכניסים את זה לתודעה שלנו משהו שהוא ערך חשוב, אז אחר כך זה הופך להיות טריוויאלי והכי טבעי שיכול להיות. אבל כמו שאמרנו בהתחלה, צריך תכנון ומודעות, אז זאת המודעות, התכנון בעשייה ותוך כדי העשייה והתוצאה הסופית היא שיום האישה הופך להיות יום נחמד ויפה, אולם הוא כבר לא יביע כלום, כי האישה השיגה את כל מה שהיא רוצה, בעצם החברה השיגה את כל מה שהיא רוצה כי האישה היא לא משהו מחוץ לחברה שלנו, החברה שלנו מורכבת מגברים ונשים וזה מה שהחברה צריכה".
וופא זועבי פאהום (נעם מורנו)את חושבת שבישראל עושים מספיק למען יום האישה או שהמודעות לא גבוהה?
"לא, לא עושים מספיק למען. צריך להכניס את זה ממש לתודעה, אני מקבלת למשל ברכות מחוץ לארץ מחברים טובים שלי "יום האישה שמח", בישראל אין את הדבר הזה, מעט מאוד ויכול להיות אפילו שלא תקבלי את הברכה”.
תארי לנו את שגרת היום שלך.
"יש ימים שאני מתחילה במכון הספורט, אני עושה ספורט כשאני לא מתעצלת, אחר כך אני מגיעה למשרד, עושה מה שצריך לעשות, מקבלת את הלקוחות שלי או שאני צריכה לרוץ לבית משפט. אני גם חברה בוועד המנהל של האוניברסיטה בחיפה, אז חלק מהעשייה שלי זה להופיע שם ולהיות חלק מהוועדות, נעשית שם עבודה מאוד רצינית באוניברסיטה על מנת לשנות פניה באופן מאוד מהותי. הנשיא שם שעשה עובדה נפלאה. דרך אגב, גם בהיותו אדמינסטרטור וגם פרופסור באוניברסיטת NYU, שהוא הקים גם את NYU באבו דאבי, אז תראי לעצמך מה הוא יכול לעשות לאוניברסיטת חיפה. מדהים, מדהים ואני שמחה בתקופה הזו שאני נמצאת שם. בימי רביעי אני בבית הדין המשמעתי בנשר, אנחנו עושים את העבודה שם".
את חושבת שנראה עוד דייניות מהמגזר הערבי מצטרפות?
"המוטו הנשי שלי - אם צריך אז להביא את מי שצריך עם כישורים ויכולת, תכנון והאיזונים. כן אפשר להסתכל ולהביא עוד נשים מהמגזר לכאן או למקום אחר, לשאוף כמובן להרמוניה נכונה ומאוזנת".
מה התיק הכי קשה שהיה לך? גם בתחום הכדורגל וגם בתחום האזרחי.
"יש שני תיקים שאני לא יכולה להתפטר מהם מלב ליבי, לדברים שאני עושה ביום יום יש חלק קשים ויש חלק פחות קשים, אבל שני תיקים שהשאירו בי כאב היה האונס ביערות הכרמל ועוד תיק של רצח ילדה קטנה על ידי שלושה נערים, אנחנו יכולים להיות גם לפעמים אנשים מאוד רעים, כשרואים שלושה ילדים רוצחים ילדה קטנה בת חמש זה בחיים לא עוזב אותך וזה שני התיקים הקשים מבחינה מנטלית ומבחינת עבודה שהייתי צריכה לעשות ועשיתי. להסתכל אחורה אני כמובן לא מתחרטת, אני עושה עבודה מקצוענית וצריך לעשות את זה, אבל זה היה קשה לטפל בתיק כזה, אולם טיפלתי מכל הלב ורציתי להצליח בתיקים האלה עד הסוף. מבחינת כדורגל בינתיים לא היו לי תיקים קשים, יכול להיות שיבואו".
אמנון סטרשנוב עם דייני בית הדין במהלך הסיור (ראובן כהן)דיברת על תיקים קשים, איך מתמודדים עם זה?
"חייב לתת למחשבות לחלוף אחרת אתה תקוע במקום עם כל הבעיות הנפשיות שיש בעולם, זה לא הרצון שלי וגם לא המטרה שלי בחיים ולא של אף אחד אני מאוד מקווה אבל הנה עובדה ששאלת אותי וזה מה שקפץ לי לראש, לא תכננתי וזה גם מזמן לא בראש שלי אבל בכל זאת כששאלת אותי זה הדבר הראשון שקפץ לי, אי אפשר לבוא לרופא ולהגיד לו תטפל בזה והוא יגיד "איכס, אני נגעל מזה", אין כזה דבר חייב לטפל מכל הלב, גם אם קשה עושים את העבודה במקסימום וגם לכוון להצליח בזה, לפעמיים אתה מצליח ולפעמיים פחות".
מה העונש הכי קשה שנתת בכדורגל?
"הייתי נותנת רדיוסים, קנסות גדולים, לא רק אני, אלא בית הדין בכלל איננו בעד אלימות בכלל, לא לגזענות והכיוון שלנו כבית דין שהתוצאות בכדורגל מוכרעות על המגרש בלבד ובאופן ספורטיבי כמובן".
את הולכת למגרשים?
"הייתי במגרש לא לפני הרבה זמן, הלכנו מבית הדין למשחק של מכבי חיפה נגד הפועל תל אביב והיה משחק מאוד יפה, חמישה גולים במחצית הראשונה עוד לפני שהספקנו להסתכל, התמזל מזלנו והיה משחק מדהים, משחק טוב. כשהבן שלי היה קטן הלכתי איתו כמה פעמים למשחקים".
"הייתי במשחק של מכבי חיפה מול הפועל ת"א" (רדאד ג'בארה)לאן את שואפת לצמוח בתחום המשפט?
"אני אוהבת את מה שאני עושה עכשיו ואני רוצה ליהנות מכל רגע ממה אני עושה עכשיו".
כאישה, מה מפריע לך בגישה שיש לנשים בכלל ולא רק בספורט?
"מה שהיה פעם כנשים וזה הכללות כמובן ואנחנו לא מכללים, השתנה, פעם היו אומרים שנשים לא מפרגנות אחת לשנייה, זה כבר לא ככה, מתי אתה לא מפרגן? כשאין לך ביטחון עצמי, אבל נשים התקדמו ויש להן את הביטחון העצמי, כשנותנים מחמאה למישהו נותנים את זה ממקום של ביטחון עצמי כשאת יכולה לתת מחמאה ושום דבר לא ירד מהערך שלך, היום זה השתנה יש חברויות, יש פרגון, אני חשובת שאנחנו בכיוון הנכון".
מתי הבנת שאת רוצה להיות עורכת דין?
"כל הזמן. אני ואבא שלי חשבנו שאהיה עורכת דין כי כל פעם הייתי הכי צעירה בבית והכי מתווכחת. כמובן וזה לא היה מקובל שאני מתחילה להתכווח איתו כי כולם, כל המבוגרים לא חלקו על אף אחד ופתאום איזה “פספוסית” מתווכחת, אז הוא היה אומר לי "את תהיי עורכת דין", זה מה שחשבתי והנה".
תספרי לנו קצת על המשפחה, איפה גדלת?
"אני גדלתי בחיפה, משפחה שיש בה הרבה ילדים, אני הייתי הכי צעירה, יש לי אחים ואחיות, לאחותי שיש לה בת שהיא כמעט בגיל שלי, זה מאוד מעשיר דרך אגב, כי כל אחת היא אמא שלך וכל אחד הוא אח גדול שלך וזה מלמד רק מלשבת ולצפות בהם לומדים המון וזה מאוד מעשיר, אני נשואה לענאן ויש לי שני ילדים שלמדו בבית הספר הריאלי, שניהם קיבלו מלגות טניס בארצות הברית והם חיים שם, עובדים ולומדים".
אמנון סטרשנוב (נעם מורנו)איך זה לעבוד עם אב בית הדין סטרנשוב? מה האג'נדה שלו?
"יש לו אג'נדה שהדבר יעשה באופן נכון, כמו שאמרנו משחקי הכדורגל מוכרעים במגרש וצריך בעיקר למשש את הכדורגל בצורה הכי ספורטיבית שיכולה להיות ובית הדין עוזר כדי שהדברים האלה יבוצעו ככתובו וכלשונו על פי תקנון ועל פי החוקה של הכדורגל, הוא לא מתערב, אף אחד בעצם לא מתערב, מקסימום אם לא עשיתי נכון שיערערו, יש לנו ראיה כללית של עבודה נכונה, מיגור הגזענות והאלימות וכדורגל נכון וספורטיבי נכון על המגרשים".
יש לך רצון בעתיד להחליף אותו?
"אין לי שום כוונה להחליף אותו ואני חושבת שזו מנגינה טובה ולא צריך להחליף אותה ואני מאוד נהנית ממה שאני עושה היום, שרק אמשיך ושיהיה לי כוח להמשיך ליהנות ממה שאני עושה, זה מה שאני מאחלת לעצמי".
מה הגישה שלך לגבי האלימות, את חושבת שצריך לעשות רפורמה בענישה?
"כן, לא רק בענישה גם בחינוך בבתי הספר, בחינוך בכל מקום, לא רק במגרשי הכדורגל, זה נכון שבמגרשי כדורגל רואים בני אדם מן היישוב שפתאום מתבטאים ומתנהגים בצורה אחת. לדוגמה, אם יש כוס עם מים אז תראה מים ואם יש בכוס הזאת מיץ אתה תראה מיץ, לכן אם אתה מחנך דור כמו שצריך, בצורה מאוד מתורבתת אין ספק שגם במגרשים הם יהיו אחרת. זה פועל בשני בכיוונים, בהטמעת החינוך בבתי הספר וגם בתי הספר לכדורגל וגם עבודה של בתי הדין של ההתאחדות".
את חושבת שבבתי הספר לכדורגל צריכים לשים דגש על האלימות כדי למנוע אותה?
"בהחלט. בבתי הספר לכדורגל מגיל רך כשמתחילים לשחק כדורגל צריך לחנך אותם לשחק ספורטיבי ולא לנסות לפגוע בשחקן שמולך, להתנהג יפה על המגרש, להתנהג באופן ספורטיבי, על זה אנחנו מדברים. בשביל זה התכנסו, בשביל ספורט, כדורגל והנאה צרופה".
"צריך להתחיל לחנך היטב מגיל צעיר", מחלקת הנוער של מכבי ת"א (אחמד מוררה)יש לך מודל לחיקוי בתחום המשפטי?
"זה נשמע אולי לא בסדר או מתנשא חס וחלילה, אני לא רוצה להיות במקום הזה, אני אנטי התנשאות אני פשוט עבדתי על עצמי כל החיים להגיע למקום שאני רוצה להגיע אליו, אני לומדת מכל מיני אנשים, אני קשובה, מסתכלת ורואה, המודל לחיקוי שלי זה התמהיל הנכון מכל שאני לומדת מהעולם ומה שאני שמה בתוכי בתמהיל הזה".
בחיי היום יום, הרבה נשים חוות סוג של הטרדה, לא בהכרח פיזית אלא מילולית, נתקלת בזה?
"בוודאי, אני אביא לך דוגמה להטרדה – השחקנית שקיבלה את כדור הזהב, מה הדבר הראשון להגיד לה? לא אומרים את זה למסי ולא לרונאלדו ולא לאף אחד, אומרים לה את יכולה לעשות "טוורקינג". זו שאלה? זה מצחיק? זה לא מצחיק, זה סקסיסטי ואנחנו נתקלים בזה ביום יום, איך שהיא התנהגה, לא הסתכלה עליו אפילו אמרה "לא" וזהו ככה אנחנו נוהגות, אנחנו לא מתעכבות על הערות כאלה או הטרדה מאין זאת אבל אם זה מוגזם כמובן שהוא בא על עונשו".
יש לך רעיון איך למנוע את הדברים האלה?
"חינוך, הכל מתחיל ומסתיים בחינוך וכשאנשים יהיו ממש במינון המיצג אותם בחברה בכל מקום אז לא יהיה, אני מקווה".
יש לך איזה מילה ספציפית שאת זוכרת שאמרו לך שנפגעת ממנה באופן אישי?
"לא. את הדברים האלה אני מנפה ואני אפילו לא רוצה להיזכר בהם ולא חושבת עליהם ואני לא רוצה שהדברים האלה יעכבו אותי במרוץ שלי".
דיברנו על הקנסות בבית הדין, את חושבת שלפעמיים זה נראה כמו מכונת כסף?
"אני לא חשבתי בכיוון הזה, כי יש פעמים שאני מתחשבת, אני נותנת את הקנסות האלה אך ורק במקרים מאוד חריגים ובמקרים מסוימים שאתה לא ממלא את תפקידך בכל המערכת הזו של הכדורגל בישראל זה פשוט ככה. אולם, כשצריך להתחשב אנחנו מאוד מתחשבים, שום מכונת כסף אין, מבחנתי ואני גם מאמינה שמבחינת כל הדיינים שאני מכירה באופן אישי".
את חושבת שיש יותר אלימות בקרב קבוצות ושחקני כדורגל מהמגזר?
"אני לא יודעת להגיד לך אם זה ככה, האלימות היא לא רק מהמגזר, אלימות היא אלימות, אין לה זהות, אין לה קווי אופי, היא פשוט אלימות, דבר שצריך למגר איפה שלא תהיה".
"אלימות לא רק מגיעה מהמגזר", שחקני סכנין (עמרי שטיין)את בקשר עם שחקן העבר היאשם זועבי?
"הישאם זועבי שחקן עבר משכמו ומעלה. יש קירבה משפחתית, אבל לצערנו כמובן בעידן הזה שכל בן אדם רץ וכמעט אין לו זמן לעצמו אז הדברים האלה לא על תקן של ביקורים יומיים ולא שבועיים, אבל כמובן אם ניפגש, הקרבה קיימת".
הישאם זועבי (עמית מצפה)היית רוצה שהבן שלך יהיה שחקן כדורגל?
"לא, אני לא רציתי, עובדה - הבן שלי שיחק כדורגל וטניס, הוא היה טוב בשניהם וכששאל אותי לאן הכיוון? אמרתי טניס".
אם הבת שלך הייתה אומרת לך שהיא רוצה להיות שחקנית כדורגל, איך היית מקבלת את זה?
"היא טניסאית מעולה ואם היא הייתה רוצה להיות שחקנית כדורגל, למה לא. אבל כשנותנים לי לבחור אז אני בוחרת, אבל אם היא באה ואומרת לי את זה אני רוצה, קדימה".
את חושבת שגברים ונשים שווים?
"שני המינים יכולים לעשות כל מה שהם יכולים באופן שווה ושוויוני, זאת אומרת אני כאישה יכולה לעשות הכל בהזדמנות השווה שניתנת לי. גבר גם יכול לעשות את אותו הדבר בהזדמנות השווה שניתנת לו ובסופו של דבר יש דברים שאני לא יכולה לעשות משום שהגוף שלי לא בנוי כגבר, אז אני לא גבר ואני עושה את מה שאני יכולה לעשות כאישה, אבל בהזדמנות השווה או בנתונים השווים לאותה סיטואציה אנחנו עושים אותו הדבר בדיוק".
איזה קבוצה את אוהדת בכדורגל הישראלי?
"אני אוהדת כדורגל טוב ואני ניטרלית כמובן".
בית הדין (רדאד ג'בארה)מה המוטו שלך כדיינית?
"למלא אחר המטרה שלי, לשמור על כדורגל טוב, על אווירה ספורטיבית ולקדם את הספורט והכדורגל בישראל".
כאישה יש דברים שמפריעים לך בגישה של נשים?
”לא בגלל אישה ולא בגלל גבר, אלא בגלל שעשה/עשתה משהו לא בסדר".
יצא לך פעם להיות בדיון שקבוצת נשים עמדה לדין?
"כן יצא לי ויצא לי גם לשפוט אישה".
העובדה שאישה עמדה מולך, לא הפריעה להחלטה שלך?
"לא, הנסיבות של העבירה והנסיבות של השחקן או האדם שעומד מולי והחוק הם אלה שמכריעים אך ורק, לא משנה אם זו אישה, היא עשתה עבירה חמורה ואם היא עשתה משהו שהוא לא מקובל אז אני מתייחסת אליה כמו שאני מתייחסת לגבר".
וופא זועבי פאהום (נעם מורנו)מה תרצי להעביר לנשים הצעירות ולנשים שרוצות לעסוק במקצועות גבריים?
"יש לי חבר טוב שהביא לי מתנה יפה וכתוב עליה, "המעז מנצח" ואת זה הייתי רוצה להעביר, אני מעבירה את זה לא רק לנשים וילדות צעירות, אלא בכלל לילדים וגברים צעירים”.
איזה מסר יש לך להעביר לנשים לקראת יום האישה?
"מי אני שאני אתן להן מסר? הן כל כך רצות קדימה בצורה כל כך מרשימה וטובה ואני רק רוצה להצטרף למרוץ שלהן ונמשיך האלה ביחד".