בוקר טוב לשרת הפנים איילת שקד. את האחראית לאחת המהפכות הגדולות שיש בכדורגל הישראלי, כשדאגת להעניק במהירות שיא (ממש שיא עולמי) לעלי מוחמד מעמד של תושב ארעי. כעת כל הקבוצות בצדק פונות למשרדך בבקשה להעניק לעוד שחקנים מעמד של תושב ארעי. אך לא בכך הפניה אלייך, זאת נעשה בכתבה אחרת בנושא.
יש למדינת ישראל עוד חשבון לסגור והוא להחזיר לישראל את פדרו גלבאן. הארגנטינאי החביב רצה להמשיך לחיות עם משפחתו ובנותיו בישראל, הם ראו פה את הבית שלהם. אך בגלל בירוקרטיה שלא באשמתו של גלבאן, שבזמנו לא סודרה לו אשרת עבודה כאשר הגיע להפועל אשקלון ואז עבר לבני יהודה, זה היה לאחר שבאשקלון ביטלו לו את אשרת העבודה, פדרו משלם את המחיר.
בזמנו אומנם נפתח מאבק ציבורי להשארתו, כאשר כל כמה ימים הגיעו שוטרי משטרת ההגירה לביתו ועצרו אותו. באיזשהו שלב גלבאן נשבר מכל הסיוט שעבר וחתם על הסכם גירוש מהארץ, כאשר הסכים לחתום על כך שהוא לא יוכל לשוב לישראל במשך עשר שנים, ובדרכנו הושמה חותמת שחורה.
פדרו גלבאן דומע בפרידה מישראל (שחר גרוס)נכון שדבר כזה יצר בלגן , אך כבר למדנו שכשרוצים, מסדרים את הכול. איילת שקד, את חייבת החל מהיום, לעשות מה שצריך, להורות לפקידי משרדך, לדאוג לכך שיהיה אפשר להחזיר לישראל את פדרו. הגיע הזמן לתקן את העוול שנעשה לו ולמשפחתו. אני לא בטוח שעלי מוחמד וזרים אחרים שתהפכי לישראלים יישארו פה אחרי שיסיימו את הקריירה. פדרו גלבאן אני בטוח שירצה להישאר בישראל לתמיד.
משה דמאיו הבעלים של בני יהודה שמלווה את גלבאן שנים רבות אמר ל-ONE: "נשרף הלב ששחקן כזה הסתבך, לא קיבל ושחקנים אחרים קיבלו, כאשר לא באשמתו ולא עוול בכפו. פדרו היה שמח לחזור לישראל יחד עם משפחתו".
פדרו גלבאן. שקד חייבת להחזיר אותו (נעם מורנו)הסיפור של פדרו גלבאן הוא סיפור של מהגר עבודה שגרתי, בתחום לא שגרתי. הארגנטינאי בן ה-37 הגיע לישראל בשנת 2008 ומאז נהפך לאחד הסמלים הגדולים של בני יהודה, כשנשאר איתם בטוב ורע, ובעידן של ימינו בו המרדף אחרי הכסף נמצא במקום הראשון, נאמנות של שחקן למועדון כדורגל היא לא דבר של מה בכך.
גלבאן נחת בישראל עם תאומות בנות שלושה חודשים, והוליד כאן עוד שתי בנות. הוא הלך לעבודה וחזר הביתה כל יום, ובכל מקום שרק יכול היה סיפר כמה טוב לו ולמשפחתו בישראל, ושהוא לא רוצה לעזוב. הרמזים פוזרו, הכוונות היו די ברורות, אך לא היה מי שיישמע בחלונות הגבוהים.
גלבאן. אחד הזרים הגדולים שהיו כאן (שחר גרוס)מבחינת הכדורגל, גלבאן אחד הכובשים הגדולים בתולדות ליגת העל מבחינת הזרים שעברו כאן, כשהוא נמצא במקום השני בטבלת הכובשים הזרים, אחרי שניקיטה רוקאביצה עקף אותו מוקדם יותר השנה.
הקמפיין לקבלת מעמד של תושבות קבע לא צלח, מחלקת היח”צ של השחקן לא עמדה במשימה והעובדה כי מעולם לא לבש את המדים של אחת מהקבוצות הגדולות בישראל, גם כן הייתה נגדו כשבסוף אולץ על ידי משרד ההגירה לארוז מזוודות ואת משפחתו ולעבור לארגנטינה בה לא חי באותה תקופה מעל ל-15 שנה.
אוהדי בני יהודה במחווה לגלבאן. כמה שהם אוהבים אותו (שחר גרוס)ההנחה של הרשויות כי השחקן עזב מרצונו החופשי את ישראל היא נכונה. אך למרות זאת, חשוב לציין כי המהלך נעשה אחרי מאבק ארוך וממושך של משפחת גלבאן על מנת לקבל את אישור השהייה בארץ, שנהפך לעול כלכלי ונפשי על המשפחה.
מאז המקרה התקדימי של מיגל ויטור, לו ניתן מעמד של תושב קבע שלמעשה הופך אותו לשווה זכויות לאזרח במדינת ישראל, המקרה של משפחת גלבאן צף חזרה לפני השטח אחרי שכבר כמעט ונשכח על ידי מי שלא מכירים את סיפור, ופה טמונה הבעיה הגדולה.
פדרו גלבאן (נעם מורנו)מה בעצם הקריטריונים החשובים ביותר לקבל מעמד כזה? לפי החודשים האחרונים בספורט הישראלי ניתן לומר בבירור, שהחשוב מכולם הוא בחירות וקהל בוחרים גדול שיתמסר ברגע שיקבל “פרס” בדמות הפיכת שחקן זר לשחקן ישראלי שתאפשר חיזוק נוסף לקבוצה.
כך נראה, שכל בקשה להסדרת מעמדם של משפחת גלבאן לא יצלח, מכיוון ומדובר בבחור צנוע לקראת סוף הקריירה, שכבר לא יוכל לייצג את נבחרת ישראל ככל הנראה (גם עלי מוחמד לא יוכל לצורך העניין) וכל רצונו הוא לתת לאשתו ובנותיו שנולדו בארץ ומרגישות ישראליות הרבה יותר מאשר ארגנטינאיות, את החיים עליהם חלם כשהתאהב במדינת ישראל, שלא מחזירה לו באותו המטבע.
פדרו גלבאן (נעם מורנו)
איילת שקד ופדרו גלבאן (רויטרס, רדאד ג'בארה)