הרווה רנאר עדיין לא יודע מה גרם לקלוד לרואה להתקשר דווקא אליו לפני 20 שנה, אבל השיחה הזו שינתה לחלוטין את חייו. בזכותה, הוא נחשב כיום לאחד המאמנים המצליחים ביותר בתולדות אפריקה, ומתכונן למונדיאל השני בחייו על ספסל ערב הסעודית. בלעדיה, סביר להניח שהוא עדיין היה עובד בחברת ניקיון. ההבדל הדק בין חיים אפורים להצלחה מסחררת ועושר כלכלי תלוי לא פעם במזל טהור, אבל במקביל דרושים גם כישרון, התמדה ונכונות להעז ולקחת סיכונים.
כי הרי רנאר לא ידע לאן תוביל אותו הדרך כאשר הסכים, תוך שבריר שניה ממש, לקבל את הזמנתו של לרואה, לעזוב את כל החיים שבנה בהדרגה בצרפת ולנסוע לקצה השני של העולם כדי להצטרף לצוות האימון של שנגחאי הסינית. מה היה לו בצרפת? בעיקר חברת ניקיון אותה הקים ובה עבד, אחרי שקצת נמאס לו להיות שכיר בתום. הוא היה רגיל להתעורר לפני השעה שלוש בכל לילה כדי להתחיל את העבודה, לרוקן פחים ולשטוף רצפות במשרדים.
זה מה שעשה רנאר במשך שמונה שנים, תוך שהוא משחק ומאמן במקביל בקבוצת חובבים זעירה, כי הקריירה שלו ככדורגלן מקצועני הסתיימה מוקדם מאוד – כבר בגיל 21 הוא נפלט מקאן ולא מצא תעסוקה חדשה בליגות הבכירות. אז כסף לא היה לו, וניקיון היה התחום בו נאלץ להתפרנס. הוא אפילו אהב את התחום והתקדם בו לא רע, אבל החלום להפוך למאמן אמיתי היה שם איפשהו, אולי בתת-מודע. לכן, כאשר ההזדמנות הראשונה הגיעה, הוא פשוט הודיע ללקוחותיו שהוא לוקח פסק זמן מעסקי הניקיונות, ארז את התיק ונסע לקצה השני של העולם.
מניקיון לאימון. הרווה רנאר (רויטרס)העובדה כי לרואה גילה אותו איכשהו החמיאה לו מאוד, כי הוא היה דמות מוכרת ומוערכת מאוד. המאמן הצרפתי הוביל את קמרון לזכייה באליפות אפריקה עוד ב-1988, ובחלוף עשור הדריך אותה במונדיאל בצרפת. בין לבין, הוא עבד כיועץ במילאן וכמנהל ספורטיבי בפאריס סן ז'רמן, ושמו הלך לפניו. הסינים הציעו לו משרה מפתה, וגם תקציב השער של העוזר המיועד היה הרבה יותר גבוה ממה שאפשר להשיג בפינוי פחי אשפה. אז מצד אחד, הייתה זו החלטה קלה מאוד, כי זה צ'אנס ענק שלא חוזר, אבל מצד שני... מה אם הכול ייכשל?
והאמת היא שההרפתקה הסינית לא הצליחה. לרואה עזב תוך כשנה, וב-2004 מצא את עצמו מקבל את המשרה בקיימברידג' יונייטד מתחתית הליגה הרביעית. גם כאן לא לגמרי ברור כיצד נעשה שידוך המוזר הזה בין מועדון אנגלי על סף פשיטת רגל למאמן צרפתי בכיר, אבל לרואה טען בדיעבד כי הסכים להגיע רק כדי לקדם את בן טיפוחיו. הוא זז הצידה תוך שבועות ספורים, הותיר את רנאר כמאמן הראשי ופינה עבורו את הבמה. הייתה רק בעיה "קטנה" אחת – זה לא היה קרש קפיצה אידיאלי בלשון המעטה. רנאר בקושי דיבר אנגלית, הביא שחקנים חובבים מצרפת בעלות אפסית, וכל מאמציו להשיג משהו עם הסגל העלוב עלו בתוהו. אחרי חצי שנה בתפקיד, הוא פוטר כאשר קיימברידג' דורגה אחרונה, בדרכה הבטוחה לליגה החמישית.
ההתחלה הייתה לא פשוטה. הרווה רנאר (רויטרס)ואולם, באופן מסקרן, השחקנים האנגלים שעבדו בהדרכתו זוכרים אותו לטובה. כאשר עלה לימים לגדולה באפריקה וזכה לכתבות מחמיאות בתקשורת הבריטית, הם היללו אותו והדגישו עד כמה הקדים את זמנו בגישתו המקצועית בליגה הרביעית. התברר כי רנאר ניסה לשנות את התזונה של שחקניו, העביר אימוני כושר מודרניים ומאתגרים, השתדל לנתח את היריבות ולא היסס לקדם צעירים – ובראשם השוער בן ה-17 ג'ון רודי, שהפך עם הזמן לכוכב בנוריץ'. בהתחשב במגבלות לא היה לו סיכוי להצליח, ולאור מה שקרה לו בהמשך ניתן גם לקבוע בבירור – רנאר נועד לאמן נבחרות ולא קבוצות.
יש מאמנים שנועדו לעבוד עם שחקניהם על בסיס יומיומי, ויש כאלה שמעדיפים לקבל אותם לפרקי זמן קצרים ולארגן אותם לקראת טורנירים משמעותיים. כל ההתנסויות של רנאר מועדונים נגמרו רע. אחרי קיימברידג' הוא נסע לליגה הוויאטנמית, לאחר מכן לא הרשים על ספסל שרבור בליגה הצרפתית השלישית, וכאשר כבר היה מאמן מפורסם הרבה יותר כשל לחלוטין הן בסושו שירדה ליגה ב-2014, והן בליל ממנה נזרק תוך חודשים ספורים ב-2015. במקביל, היה לו מגע של זהב עם נבחרות אפריקניות, וגם שם היה זה לרואה שעזר לו להתקדם.
כאשר עבד הבוס הוותיק עם נבחרת גאנה, הוא החתים את רנאר כעוזרו לקראת אליפות אפריקה ב-2008, והמאמן הצעיר הכין טקטית את הנבחרת שהרשימה מאוד עם ארבעה ניצחונות רצופים, עד ההפסד הכואב לקמרון בחצי הגמר. רנאר התכבד לראשונה בחייו לעבוד עם כוכבים, כולל מייקל אסיין ואסמואה ג'יאן, וזכה לשבחים גם מהם. כתוצאה מכך, ובשל המלצותיו החמות של לרואה, עלתה מאוד תדמיתו ביבשת – והוא החל ב-2008 את דרכו כמאמן עצמאי בנבחרת זמביה. הקדנציה הראשונה הסתיימה עם הפסד בפנדלים לניגריה ברבע גמר אליפות אפריקה ב-2010, והפרידה הייתה די צורמת, אבל הצרפתי חזר במהרה גם לקדנציה שנייה אחרי הרפתקה קצרה עם נבחרת אנגולה – והפעם זמביה זכתה כנגד כל הסיכויים באליפות אפריקה ב-2012.
הרווה רנאר חוגג את הזכייה ב-2012 עם שחקני זמביה (רויטרס)היה שם שילוב של כדורגל אטרקטיבי וחוצפה חיובית עם משמעת ברזל טקטית כשזה נדרש – במיוחד בגמר מול סוללת הכוכבים של חוף השנהב הפייבוריטית, עם דידייה דרוגבה ויאיא טורה. זה נגמר בתיקו מאופס וניצחון בפנדלים מרתוני של 18 בעיטות. עבור זמביה, היה זה ההישג הגדול ביותר בתולדותיה. מבחינת אפריקה, הייתה זו אחת הסנסציות הגדולות בכל הזמנים. כל היבשת היללה את רנאר, והתאחדויות עמדו בתור כדי לנסות להחתימו.
המאמן עצמו הפנים אז שחלומו התגשם באמת. בגיל 43, עשור אחרי שעזב את חברת הניקיון שלו, הוא היה אלוף, והפך לאיש מקצוע מבוקש בשוק. הוא יכול היה להכתיב את התנאים להעסקתו, ולא להיפך. הוא לא רצה לעצור שם, והיו לו גם שאיפות להצליח בליגה הצרפתית, לעלות לליגת האלופות ולהצטרף לרשימת המאמנים הטובים בעולם. ההתנסויות בסושו ובליל הוכיחו שזה בלתי אפשרי, אבל כאשר חזר לאפריקה הכל שוב היה ורוד.
חוף השנהב, שליקקה את הפצעים אחרי ההפסד לזמביה, השתוקקה מאוד לזכות סוף כל סוף באליפות אפריקה עם דור הזהב שלה, סימנה את רנאר כמאמן שיוכל לספק את הסחורה – וזה אכן קרה. איתו על הקווים הניפו הפילים את הגביע הנכסף ב-2015, אם כי גם אז נדרש דו קרב פנדלים אחרי תיקו מאופס בגמר מול גאנה של אברהם גרנט, והפעם היו שם לא פחות מ-22 בעיטות.
אברהם גרנט (רויטרס)המזל הזה, בשילוב עם הכישורים הטקטיים והפסיכולוגיים, שכנע גם את ההתאחדות של מרוקו ללכת על רנאר – והוא העלה אותה למונדיאל 2018 אחרי היעדרות של 20 שנה. בטורניר עצמו ברוסיה, הודחו המרוקאים בשלב הבתים למרות שהציגו סגנון התקפי מלהיב והיו רחוקים שניות ספורות מניצחון יוקרתי על ספרד. זה לא הזיק למניותיו של האיש שהתחתן עם אלמנתו של ברונו מטסו, המאמן האגדי של סנגל במונדיאל 2002, וכך התחזקה עוד יותר הברית שלו עם היבשת.
"אני מרגיש חופשי באפריקה, ואין לי כוונה לעזוב אותה. אני לא רואה את עצמי בשום מקום אחר", הוא אמר אז. עם זאת, כבר ביולי 2019 הוא מונה למאמן ערב הסעודית והסביר שהחליט לנסות משהו חדש לגמרי. הציניקנים טענו שחשבון הבנק שלו נהנה יותר ממנו מהחוויה הזו, אבל דבר אחד בטוח – רנאר עושה עבודה מצוינת גם במפרץ הפרסי. יש לו יחסים מצוינים עם השחקנים, הנבחרת העפילה בקלות למונדיאל הנוכחי, ולקראתו הצהיר הצרפתי: "אנחנו רוצים לעלות לשמינית הגמר ולהצליח – אחרת אין שום טעם להשתתף".
מרוצים ממנו. נבחרת ערב הסעודית (רויטרס)לא בטוח שזה אפשרי אחרי הגרלה מול ארגנטינה וליאו מסי, מקסיקו ופולין, אבל גם אם יובס בכל המשחקים רנאר כבר עשה את שלו. הוא יוכל לחזור ליבשת השחורה ולהמשיך בקריירה מזהירה. אין עוד מאמן שזכה באליפות אפריקה עם שתי נבחרות שונות, וקורות חייו מדהימים עבור אדם שהחל כפועל ניקיון.