הוא הגיע למכבי ת”א בתור אחת ההחתמות הנוצצות של השנה, ועם השם באה גם האחריות והיכולת, שללא כל צל של ספק עומדות ובגדול. רק שהצהובים קיבלו גרסה שונה של ווייד בולדווין הרביעי. גרסה בוגרת יותר, שמחה יותר וכזו שמבקשת יותר להנהיג.
בראיון בלעדי וגלוי במיוחד ל-ONE, שנערך במרכז ספורט השלום בתל אביב, הוא מדבר על כל הדברים המאורעות שעיצבו אותו ואת אופיו התחרותי ועל האכזבה העצומה מהפסד הגביע.
בנוסף הוא מדבר על השינויים שעבר בעצמו, אחרי שיחת הטלפון בינו לבין לורנזו בראון רגע לפני החתימה בצהוב. מספר 5 במכבי תל אביב נזהר מלספק הצהרות בומבסטיות, אך מודע היטב למטרות.
אחד על אחד עם ווייד בולדווין“רואים שיש תשוקה כאן לאוהדים, הנסיעה הביתה אחרי הגמר גביע הייתה שעה שקטה”
ווייד, איך החוויה הישראלית מבחינתך עד כה?
"היא נהדרת. כבר משלב מאוד מוקדם של העונה הבן שלי היה איתי כאן, יום ההולדת שלו חל ב-6 בדצמבר כך שזה היה טוב, וקבלת הפנים לה זכיתי כאן כשרק הגעתי הייתה הכי טובה לה זכיתי מבין כל הקבוצות ששיחקתי עבורן. זה פשוט נהדר לראות את התשוקה ואפילו אביו אמר שהאנשים כאן מאוד אוהבים כדורסל ומאוד אכפת להם. כשיצאנו מירושלים בכל מקום אליו הגענו ראינו אוהדים מגיעים, רואים שיש כאן המון תשוקה מאחורי הספורט, כך שאני ממש נהנה כאן".
כיצד היית מסכם את העונה עד כה, הן מבחינת הקבוצה והן באופן אישי?
"מבחינה אישית הייתי אומר שאני חווה עונה סולידית ושאני מראה את מה שעשיתי בשנתיים או שלוש האחרונות שלי ביורוליג. מאז העונה הראשונה שלי הראיתי מי אני ומה אני יכול להביא לכל קבוצה. מבחינה קבוצתית, כמובן שיש את האכזבה מהגביע, כשמגיעים לעונה רוצים שתהיה את ההזדמנות לזכות בשלושה תארים ואחד אבד, כך שאנחנו צריכים להתעשת מחדש, אנחנו במאזן של 50% ביורוליג עם 12:12 וזה מכובד לאור העונה הקשה ולאור איך שהיא מתקדמת”.
“אנחנו רוצים להיות טובים יותר. היו לנו פציעות של שחקנים מרכזיים, זה הוציא את הקבוצה מהקצב ואלו דברים שקשה להתמודד איתם. אני הייתי בחוץ לחודש, לורנזו בראון היה בחוץ כחודש גם כן, אלכס פוית'רס ייתכן ויהיה בחוץ לכל העונה, אוסטין הולינס שמשחק הכי חזק שהוא יכול בהגנה ומביא קליעה מחוץ לקשת נפצע גם הוא וזה קשה מאוד בצורה הזו. זה טבעי שקבוצה עוברת פציעות, במיוחד בתקופה הזו של העונה שכולם מתמודדים עם פציעות. אני חושב שאנחנו עדיין בפוזיציה טובה לסיים את העונה בצורה הכי טובה שיש”.
ווייד בולדווין (רדאד ג'בארה)הזכרת את הגביע, עד כמה הייתם מאוכזבים? ראינו את המבטים על פניכם כשמשחק הגמר הסתיים. זה הרגיש שמבחינת כישרון אין שניים לכם, אך יחד עם זאת משהו פשוט לא התחבר שם על הפרקט.
"זו אכזבה עצומה מבחינתנו, יש לנו ציפיות בתור מכבי כמועדון. מהר מאוד אנחנו, השחקנים שהצטרפו העונה, הבנו מה זה מכבי. זה משהו שהוא גדול יותר מכדורסל, יש המון שעוקבים אחרי המועדון מסביב לעולם והציפיות כשמסתכלים על הבאנרים באולם ורואים 55 אליפויות וגביעים הן גבוהות. זה משהו שהוא יוצא מן הכלל. לא להיות חלק מהבאנר זו גלולה שקשה לבלוע, אבל כעת זה הזמן להרים הילוך, לעשות סדרת משחקים טובה ובסוף העונה, בחודש יוני, להיות הקבוצה שמניפה תואר".
ווייד בולדווין (רדאד ג'בארה)איך נראה הלילה שלכם לאחר ההפסד בגביע. שמענו על כאלו שלא הצליחו לישון, איך זה היה אצלך?
"זה היה קשה, זו הייתה נסיעה שקטה של שעה חזרה הביתה עבורי והיה קשה אפילו ביום למחרת. כשמפסידים כאן תואר, השמש בחוץ אולי זורחת, אבל זה מאוד חשוך, זה יום גשום בתוך ראשך ואתה חושב על זה שאתה הפסדת וכולם מאוכזבים. כולם מסתכלים עליך ואני חושב שמבחינה אינדיבידואלית, כולם יכולים להסתכל על עצמם במראה ולהרגיש שהם הסיבה לכך שהפסדנו. אני חושב שלהרבה אנשים הייתה את ההרגשה הזו וזו הרגשה טובה כי הייתי בקבוצות שזה לא היה המקרה, זה היה יותר ‘טוב, זה לא משנה, נזכה בפעם הבאה, למי אכפת’”.
“אפשר היה לראות בחדר ההלבשה למחרת שלכל שחקן ששיחק במשחק אכפת. כשראית את כולם זה הרגיש כאילו כל אחד חשב לעצמו: 'לא עשיתי טוב את הדברים'. כשדיברנו על כך לאחר מכן הם גם הרגישו כמוני, שאנחנו חייבים להמשיך הלאה ואני חושב שהמשחק לאחר מכן נגד הרצליה, קבוצה שניצחה אותנו לא מזמן, זה לא היה משחק שקל היה לשחק בו וזה לא היה משחק שקל היה לבוא אליו עם אנרגיות, אבל מצאנו את הדרך לצאת עם הניצחון".
ווייד בולדווין מאוכזב בגמר גביע המדינה (איציק בלניצקי)“הנרטיב שאני עושה הכל לבד מרגיז אותי, לורנזו שחקן עצום בשבילנו”
רגע לפני שחזרת מהפציעה, לורנזו בראון אמר שהוא שמח כי עכשיו אתה תצטרך לרוץ דרך 5-6 חסימות. האם גם אתה הרגשת את אותו הדבר כשהוא עמד לחזור? שעכשיו אתה לא תצטרך לרוץ לבד?
"אני חושב שהנרטיב הזה מעט מתסכל עבורי באופן אישי כי אני יכול למנות כמות גדולה של משחקים שבהם ג'ון דיברתולומיאו לדוגמא היה ה-MVP. יש פה קבוצה שלמה שנותנת עבודה. דיברתולומיאו וג'יילן אדאמס ששיחקו היטב והחזיקו אותנו בהמון משחקים, יכולת הריבאונד של ג'וש ניבו, היכולת של רומן סורקין להוריד כדורים חוזרים ולשים נקודות על הלוח, הופעות עצומות של בונזי קולסון ועוד. הנרטיב שאני מחזיק את הדברים לבדי ושאני עושה הכל לבד הוא מרגיז עבורי כי זה משחק קבוצתי”.
“מי לא רוצה שלורנזו בראון יחזור? מי לא רוצה שחקן כזה על הפרקט? הוא היה שחקן עצום עבורנו לכל אורכה של העונה. בחודשיים האחרונים הקבוצה לא מצאה את הקצב שהיה לנו בתחילת העונה גם כי אני החמצתי משחקים ואז גם הוא החמיץ משחקים ישר לאחר מכן. כעת, כשחזרנו לשחק עם שני שחקנים יוצרים על הפרקט, שני שחקנים שעושים הרבה דברים, זה יעזור לנו לחזור לסגנון הזה, כשגם המנוחה הנוכחית הזו עזרה לנו בנוסף”.
שזה?
"כשיש לנו את כולם כאן, בלי פציעות, כשאני ולורנזו בריאים, אנחנו קבוצה טובה יותר. אמנם איבדו את פויית'רס והולינס, אבל יש לנו את השחקנים שלנו ואנחנו יודעים את זה כך שאנחנו פשוט צריכים לסיים את העונה הזו בתקווה שבלי עין הרע כולם יישארו בריאים ושהרכבת הזו תחזור לנסוע. נותרו לנו כמה משחקים ביורוליג ואני לא בטוח כמה משחקים בדיוק נותרו לנו בליגה הישראלית, אבל אני מעריך שעוד 10-15, כך שיש לנו קצת זמן כדי למצוא את הקצב שלנו".
ווייד בולדווין ולורנזו בראון. "מי לא רוצה שחקן כמו לורנזו לידו?" (איציק בלניצקי)אני אומר לך משהו עכשיו שייתכן ויחזיר אותך מעט אחורה: 'גישה תיקח אותך רחוק יותר מאשר יכולת', מה העצה הזו אומרת לך, מי נתן לך אותה ואחרי כל השנים הללו איזו עצה נוספת תיתן לווייד הצעיר?
"האדם הראשון שאמר לי את זה הוא מאמן ב-AAU, הייתי מאוד צעיר, אולי בשנתי הראשונה בתיכון כאשר קיבלתי את העצה הזו, שגישה תביא אותך רחוק יותר מאשר היכולת ואני חושב שראו הרבה מזה בהפסדים, להיות מסוגל להגיע למחרת לאימון ועדין להביא את האנרגיה הזו. לפני שאנחנו עולים לשחק, ג'ייק כהן אומר: 'אנחנו זוכים לשחק היום'. הוא אומר את זה בקול רם רגע לפני שאנחנו עולים לפרקט. אחרי ההפסדים, אני מנסה להביא את האנרגיה באימונים אז אני אומר: 'אנחנו זוכים להתאמן היום', לעבוד ולתקן את הדברים”.
“בעבר, שכשהיה לי משחק לא טוב או כשהקבוצה הפסידה והרגשתי שזה היה עליי, גררתי את זה איתי גם ליום שלמחרת ותמיד לקחתי איתי את התסכול והכעס עד למצב שאנשים הסתכלו עלי ואמרו: 'אני לא יודע איך הוא באמת מרגיש'. השנה עשיתי עבודה טובה יותר מבחינת מנהיגות, באיך להביא תמיד גישה חיובית אחרי הניצחונות ואחרי ההפסדים, וגם הרגעים שאנחנו בירידה במצב רוח, או לכל רגע אחר. אני מנסה להתבדח כל הזמן עם החבר'ה, אבל גם לדעת מתי להיות רציני ואני חושב שזה הצעד קדימה שעשיתי בנוגע לגישה שלי”.
ווייד בולדווין (רדאד ג'בארה)“השתניתי ב-NBA, הגעתי למכבי עם גישה מאוד לא אנוכית ובידיעה שלא כל ההחלטות עליי”
לפני שהגעת לאירופה וליורוליג, שיחקת בליגת הפיתוח וב-NBA. כאשר לוקחים את השנה הזו בהשוואה לעונות הקודמות שלך באירופה, באיזו דרך השתנה המשחק שלך ואילו התאמות עשית?
"המשחק שלי השתנה המון מה-NBA, שם הייתי בתפקיד שדומה לתפקיד של תומר אגמון בקבוצה שלנו. שחקן שזוכה לדקות מעטות, שנכנס בסוף המשחק, שצריך למצוא את דרכו בביזנס של הכדורסל ובקבוצה, להיות השחקן האחרון בסגל היה התפקיד שלי ב-NBA וזה היה קשה. לאחר מכן עברתי לאולימפיאקוס לתפקיד שמעולם לא באמת הוגדר והיו לי עם זה הרבה קשיים. לאחר מכן עברתי לבאיירן מינכן, שם אמרו לי: 'תהיה הבחור שלנו, זה שמקבל את ההחלטות, תוביל את הקבוצה שלנו'. משם עברתי לבאסקוניה בה הייתי הרכז והמנהיג של הקבוצה והשנה הרגשתי וידעתי כאשר הגעתי בקיץ שבמכבי מדובר בתפקיד שונה לחלוטין. לא הייתי צריך להרגיש שכל ההחלטות עליי ולא תמיד הייתי צריך להיות הרכז של הקבוצה, יכולתי להיות קומבו או שוטינג גארד וזו הייתה התאמה חדשה עבורי”.
“הגעתי עם גישה מאוד לא אנוכית והגעתי עם הרעיון של לעשות את כל מה שאני יכול כדי לנסות ולעזור לקבוצה לנצח. בהגנה כבר בשלב מוקדם שמרתי על מגרש שלם רק בשביל לבסס את זה שאני השחקן שישמור על השחקן הכי טוב ושאני השחקן שיילחם לעבור בכל חסימה ולנסות להביא את האנרגיה הזו בצד ההגנתי. בנוסף, רציתי להביא יותר לידי ביטוי את הקליעה שלי לשלוש. אני חושב שבשנה שעברה זרקתי בסך הכל 100 פעמים מעבר לקשת ביורוליג ועכשיו כבר עברתי את זה אחרי קצת יותר משני שליש מהעונה. הזריקה לשלוש והיכולת ב-'קאץ’ אנד שוט', רציתי לתת לזה הזדמנות ולהראות שאני יכול לעשות גם את זה במשחק שלי, כך שאני מתאים את עצמי ואני חושב שאני עושה עבודה די טובה. אני במקום טוב גם מבחינה מנטלית מבחינת מה שאני יכול להביא לקבוצה הזו ולאיך שאני מתקדם כשחקן".
ווייד בולדווין. "אמרו לי, אתה תהיה האיש שמקבל החלטות" (אינסטגרם)היית עם ג'רל מרטין בממפיס, האם ההיכרות המקודמת שלכם שיחקה תפקיד כלשהו בהגעה שלך למכבי? איך מערכת היחסים שלכם היום?
”אהבתי את ג'רל בממפיס, היה לי קשה מאוד כרוקי בממפיס וזה הוביל לכך שניפו אותי לאחר השנה הראשונה. לא באמת יוצא לשמוע על כך בנוגע לשחקנים שנבחרו בדראפט בסיבוב הראשון, אבל פשוט לבוא עם הגישה של להוכיח את עצמי מעל ומעבר פשוט לא התקבל בעין יפה על ידי השחקנים. ג'רל היה מהאנשים הבודדים בחדר ההלבשה שהרגשתי שמבינים אותי, הוא בעצמו עבר כמה קשיים גם כן. מיד כשהבנתי שנשתף פעולה במכבי יצרתי איתו קשר ואמרתי: 'אני כל כך שמח שיוצא לנו לעשות את זה שוב פעם, אני כל כך שמח לשחק איתך שוב, תמיד אהבתי אותך’”.
“ג'רל הוא סופר אתלטי ואני אומר את זה בתור אחד שיצא לו לראות אדם שעשה על מגרש הפוטבול גלגלונים ו-20 סלטות. ג’רל הוא אדם נהדר ויש לו את כל הכלים להצליח. זו השנה הראשונה שלו ביורוליג והשנה הראשונה שלו באירופה וזה לא דבר קל, אני יודע זאת מניסיוני האישי, כך שאני שמח לראות שלפעמים יש לו משחקים ממש טובים בהם הוא מראה מה הוא יודע. כמובן שגם לו, כמו לכולם, יש משחקים פחות טובים, אבל אני חושב שהוא מתקדם היטב ואנחנו נצטרך אותו ממש לקראת סוף העונה, כי סט הכישורים שלו הוא פשוט טוב מדי”.
ווייד בולדווין וג'ארל מרטין. חברים עוד מימי ממפיס גריזליס (איציק בלניצקי)“שאלתי את לורנזו לפני שחתמתי אם הוא רוצה לעשות את זה לבדו, הוא אמר שישמח לשחק איתי. לדעתי השילוב מוצלח”
יצא לנו לקרוא על דיווח בנוגע לשיחת טלפון שהייתה לך וללורנזו לפני שהצטרפת למכבי. אתה יכול לספר לנו את הסיפור מהצד שלך? האם הוא הרכז הכי טוב ששיחקת לצידו והאם היו לך ספקות האם שהשילוב הזה יכול לעבוד?
"לא היו לי ספקות. צלצלו אליי ממכבי ושאלו האם אני חושב שאוכל לעבוד ולשחק עם לורנזו בראון כי שנינו מאוד דומים. ביקשתי את הטלפון שלו, חייגתי אליו ואמרתי לו: ‘אני מכיר את הסיפור שלך, עקבתי אחריך מאז שהיית בכוכב האדום. היית שם השחקן המוביל אך לאחר מכן הגיעו הגיע קווין פאנטר וגארדים נוספים ועדיין היית ה-שחקן שם. לאחר מכן עשית את המעבר לפנרבחצ'ה עם ננדו דה קולו – שניכם שחקנים שצריכים את הכדור המון’. אמרתי לו שאותה השנה לא הייתה טובה לו ושאם הוא ירצה לעשות את זה לבדו במכבי ואם הוא חושב שזה לא יעבוד אני אלך למקום אחר. בתגובה, לורנזו אמר לי שהוא אהב את המשחק שלי ושהוא זוכר שדיבר איתי לאחר המשחק שנפגשו כששיחקתי בבאסקוניה והוא שיחק בקאזאן. הוא אמר שהוא אשמח לשחק איתי ושהוא רוצה לנצח”.
“ידעתי ברגע שעזבתי את באיירן מינכן שאני רוצה לשחק עם גארד טוב נוסף, לאתגר את עצמי, לראות כמה טוב אני יכול לשחק עם שחקנים אחרים ולשחק את תפקיד הקומבו גארד. זה הרגיש כמו התזמון המושלם ושמחתי מאוד לשמוע ממנו שגם הוא רוצה לשתף איתי פעולה. שנינו לא יכולנו לחכות יותר ורק רצינו כבר לשתף פעולה יחד, אני חושב שעד כה שיתוף הפעולה מוצלח ושינה הרבה דעות מוקדמות שהיו באשר לגבי האם נעבוד יחדיו בצורה טובה, האם נאהב אחד את השני ועוד, אני חושב שזה עובד נהדר".
ווייד בולדווין (רדאד ג'בארה)אתה, דייויד בלאט ודארן היליארד זה סוג של סגירת מעגל. דארן סיפר לנו שכאשר היית באולימפיאקוס הם דיברו גם איתו לגבי הצטרפות לקבוצה ובסופו של דבר הוא הלך לצסק"א מוסקבה. האם היית מודע לכך?
"לא, לא הייתי מודע. אולימפיאקוס הביאה 17 גארדים שונים ו-17 שחקנים שונים אז זה לא יפתיע אותי, השחקנים טסו מחדר ההלבשה הזה לאורך כל אותה השנה (צוחק)”.
אומרים שהורים הם האוהדים הכי גדולים של הילדים שלהם, ולפי הרשתות החברתיות זה ברור שזה נכון לגבי אמך, שזה כמובן דבר שמאוד נחמד לראות.
"אני הילד היחיד של ההורים שלי כך שהם אוהבים לעקוב אחר מסע הכדורסל הזה. בתור התחלה, שניהם אוהדים של הספורט הזה כך שלראות את הצמיחה של ילד מחטיבת ביניים לתיכון ל-AAU, משם לקולג', ל-NBA וכעת ליורוליג זה בהחלט מרגש. אני יכול להבין את ההתרגשות שיש להם בגללי, הם גרמו לי להרגיש כאילו אני כוכב, אני צריך ואוהב את זה. אמא שלי כנה, היא צופה בכל המשחקים ומחמיאה לשחקנים אחרים בקבוצה על משחקים טובים שלהם, היא אוהבת להרגיש שהיא אחת האוהדות בכל מקום אליו אני מגיע ובכל קבוצה ששיחקתי עבורה".
ווייד בולדווין (רדאד ג'בארה)“הפציעות משבשות את הסגנון שלנו, תסתכלו איך אדאמס משחק כשאני או לורנזו בחוץ”
אביך גם כן נמצא פה, ואנחנו מבטיחים שלא נספר להם, אבל מול מי יצא לך לשחק את המשחקים הכי טובים שלך? מול אביך או מול אמך?
"המשחק הכי טוב ביורוליג היה מול אבא שלי, מול הכוכב האדום. בשנה שעברה היו לי הרבה משחקים טובים, אני חושב שהייתי ה-MVP של המחזור כשאמא שלי הייתה במשחק שלי במדי באסקוניה מול אלבה ברלין. מבחינת קליעת נקודות, זה היה עם אבא שלי. מבחינת שילוב של הכל וניצחונות, אני חושב שזה היה מול אמא שלי ואני חושב גם שהיא הייתה ביותר משחקים מאשר אבא שלי”.
אתה נפצעת ומיד אחר כך כשחזרת לורנזו בראון נפצע. עד כמה זה קשה לחזור לסנכרון מלא ביניכם? האם היו אתגרים נוספים בהם נתקלתם במהלך החזרה?
"זה לא רק מערכת היחסים והקצב ביני לבינו, זה כאילו שגם התפקידים של כולם השתנו, אתם רואים איך ג'יילן אדאמס משחק כשאחד מאיתנו בחוץ. זה מאוד קשה עבורו להיות בפוזיציה של לבוא ולהשפיע מהספסל פתאום כי חזרנו לשחק. זה משפיע גם על בונזי קולסון, על ג'ון דיברתולומיאו, על הגבוהים שלנו ועל ההבדלים שבסגנונות שלנו. אני גארד שמשחק יותר בקצב מהיר ולורנזו לעומת זאת יותר מתון בגישה שלו כך שהחזרה מבחינתנו קשה. זה היה המצב במשחקים האחרונים ששיחקנו בגביע, אבל זה לא היה כזה קשה להתאים את עצמנו בתחילת העונה ולכן אני לא מרגיש שזה יהיה מעבר קשה במהלך העונה, אנחנו צריכים יותר דקות והבנה האחד של השני".
שיחקת בוונדרבילט בקולג' עם לוק קורנט, כך שאנחנו חייבים לשאול על כך שהוא חוסם את הזריקות בצורה ייחודית, עם הקפיצות.
"זה דבר חדש לחלוטין. אני מעולם לא ראיתי אותו עושה את זה (צוחק), אני לא יודע למה הוא עושה את זה, אבל זה דבר חדש, הוא מעולם לא עשה זאת בוונדרבילט. אני לא יודע אם זה היה עובד או לא ואם להיות כנים אני לא יודע מה האחוזים של האם זה עובד או לא עובד. עוד לא ראיתי את הסטטיסטיקה הזו עדיין. לי זה נראה מגוחך, אבל מתוך היכרות איתו, האישיות שלו ומיהו בתור בנאדם – זו קומדיה, זה מצחיק”.
ווייד בולדווין בימיו כשחקן בקולג (טוויטר)בחלק ב’ של הראיון עם בולדווין, נדבר על המועדון הצהוב, הביקורת הקשה של המשפחה, הקנס ההזוי עם הלידה של בנו ובין היתר גם על היריבות בזירה המקומית.