ליגת העל בכדורסל, אחת מ-10 הליגות הטובות באירופה, מתקרבת בצעדי ענק לפתיחתה מחר (שבת). לפני הפתיחה הגיע הזמן לסקור לעומק את השחקנים המעניינים ביותר שיהיו העונה, בכל אחת מחמשת העמדות – רכז, קלע, סמול פורוורד, פאוור פורוורד וסנטר. כל אחד מ-25 השחקנים שיופיעו בפרויקט, בנוסף למי שזכו לאזכורי כבוד, יכולים להפוך לסיפור מרתק בעונה הקרובה.
את הדירוג ביצעו משה ברדה ורועי וינברג, כשהיום נמשיך עם העמדה החשובה ביותר בהתקפה המודרנית – רכז. מוביל כדור, מטבעו, הוא השחקן עליו קבוצות קמות ונופלות.
הרכזים שונים מטבעם אחד מהשני. יש רכזים שמעדיפים לעשות את חבריהם טובים יותר, בדומה לתמיר בלאט, שאראס בשנים היפות או כריס פול ב-NBA, ויש כאלו שמעדיפים להוביל באמצעות דוגמה וליצור זריקות לעצמם, כמו ים מדר או דמיאן לילארד. אחרי ההקדמה הזאת, הגיע הזמן לדבר על הרכזים הטובים בליגה.
אזכור של כבוד: ג'ייקובן בראון (הפועל תל אביב). בשיאו אחד מהשחקנים הטובים ביותר שהיו בהפועל ירושלים בשנים האחרונות ואולי גם בישראל. כעת הוא משחק בהפועל תל אביב ומנסה להתאושש מפציעה. אם הוא יצליח להגיע לגבהים מירושלים ולהוביל התקפה לפלייאוף העליון הוא יהיה שייך לחמישייה הפותחת של הדירוג, אבל בריאותו מהווה סימן שאלה לא קטן.
אזכור של כבוד: גרגורי ורגאס (הפועל חיפה). בדומה לבראון, שיחק מספר פעמים בארץ. אחרי התקופות הזכורות במכבי חיפה כעת הוא מגיע ליריבה העירונית. ראיית המשחק והקליעה היציבה מהשלוש עדיין שם, אבל השאלה היא אם הוא יוכל להוביל התקפה לאורך עונה שלמה, במהלכה יחגוג את יום הולדתו ה-36. תשובה חיובית יכולה לשנות את הגורל של האדומים מהכרמל.
5.יפתח זיו (מכבי תל אביב)
בעונה שעברה: 12.3 נקודות, 4.9 ריבאונדים, 4.5 אסיסטים ו-1.8 חטיפות במשחק במדי גלבוע/גליל, הגיע עד לגמר ליגת ווינר. ה-MVP הישראלי של הליגה.
אין חובב כדורסל ישראלי שלא מכיר את יפתח זיו. הגארד בן ה-26 הראה לאורך העונה המוצלחת בצפון את יכולותיו הרבות, ביניהן הגנה וריבאונד יוצאים דופן לשחקן בעמדתו ובגובהו (1.91 מ'), שהובילו לזכייה מוצדקת בפרס הישראלי המצטיין בעונה החולפת. כמיטב הקלישאה, הוא הפך את חבריו לקבוצה לטובים יותר וזה הוביל לאחת העונות המוצלחות שזוכרים בגלבוע/גליל בשנים האחרונות.
עדיין יש סימן שאלה בקשר ליכולתו במכבי תל אביב. אצל יאניס ספרופולוס הוא לא יהיה מוביל הכדור הראשי ועלול ללכת בדרך בה עברו אינספור ישראלים לפניו, שהפכו משחקני ליגה מובילים לכאלה שנשארים על הספסל הצהוב. לצד שחקנים כמו סקוטי ווילבקין, שאוהבים את הכדור אצלם, התפקיד שלו עשוי להיות משני יותר. יש לא מעט שחקנים שפורחים כמובילים של קבוצות חלשות ולא מצליחים להתעלות כשחקנים משלימים בקבוצות גדולות.
למרות החשש המובן הזה, אפשר להיות אופטימיים במידה זהירה בקשר לזיו. מכבי ת"א תתמודד עם עומס במהלך העונה בליגה ובאירופה, וזיו כבר הוכיח את עצמו כגארד מוביל ברמה המקומית לכל הפחות. אין סיבה שהוא לא יהיה משמעותי גם השנה. אם הוא ימשיך לקלוע באחוזים בהם קלע בעונה הקודמת, אז סביר שנראה אותו מקבל דקות משמעותיות גם ביורוליג.
4.דיאנטה גארט (עירוני נס ציונה)
בעונה שעברה: 15.1 נקודות ו-4.9 אסיסטים למשחק במדי גיסן הגרמנית. שיחק ב-3 קבוצות שונות ב-2020/21.
גארט עשוי להיות מוכר לחלק מהקהל הישראלי ובפרט לאוהדי אשדוד, בה הצטיין ב-2015/16. יכולת ייצור הנקודות שלו מהעונה הקודמת בארץ, בה קלע 18.9 נקודות למשחק, נשארה איתו גם בשנים העוקבות בהן עבר ברחבי העולם, כאשר בעונה האחרונה הוא שיחק ביוון, גרמניה ופורטו ריקו.
בתקופה הקצרה בגרמניה, ליגת כדורסל שדורגה כשישית בטיבה באירופה לפי האתר Eurohoops (שלושה מקומות מעל ישראל), הוא נראה פשוט מצוין. היכולת של גארט ליצור לעצמו ולחבריו זריקות טובות הופכת אותו לנשק קטלני.
בנס ציונה גארט צפוי לקבל את החופש בהתקפה ואת היציבות שהייתה חסרה לו בשנים הקודמות, לאחר שהחליף 3 קבוצות בעונה הקודמת ולא שיחק כלל ב-2019/20 בהשפעת הקורונה והפציעות. בשורות מחזיקת היורופקאפ היוצאת ואצל מאמן כמו ליאור ליובין, הגארד בן ה-32 צפוי להפוך לשחקן שעושה חיים קשים לכל קבוצה בארץ.
3.רטין אובאסוהן (הפועל ירושלים)
בעונה שעברה: 14 נקודות, 3.8 ריבאונדים ו-4 אסיסטים למשחק בליגה הצ'כית. הגיע לרבע גמר ליגת האלופות של פיב"א עם נימבורק.
בין כל השמות הגדולים מה-NBA שהגיעו לירושלים (ג'יילן אדאמס, ת'ון מייקר, שון קילפטריק ואנטוני בנט) קל לפספס את אובסוהן, אבל הוא עשוי להיות הדבק של הקבוצה ומעין גורם מאזן בין כל הסקוררים. אובאסוהן הצליח להפוך לאהוד בקרב הקהל הירושלמי עוד לפני שהעונה התחילה, וההיכרות המוקדמת שלו עם המאמן אורן עמיאל היא יתרון ענק.
אובאסוהן לא סקורר טבעי, בניגוד לחלק גדול מהשחקנים ברשימה הזאת, אבל הוא גם לא צריך להיות בקבוצה שיש לה שחקנים כמו קילפטריק או אדאמס. ההגנה הקשוחה שלו זכתה למחמאות מכל מי ששיתף איתו פעולה בעבר, יחד עם קבלת ההחלטות וניהול המשחק.
יש לירושלים מספיק שחקנים שיכולים להוביל את הכדור או להשיג נקודות בעת הצורך, וזה יכול לשחרר את אובאסוהן לעשות את מה שהוא עושה בצורה הטובה ביותר: הגנה אגרסיבית ופעולות קטנות שמובילות למהלכים גדולים. בנימבורק התייחסו אליו כשחקן שהופך את השלם לגדול מסך חלקיו, ואם הוא יצליח לעשות זאת בירושלים הוא יישאר אהוב הקהל.
2.קינן אוואנס (מכבי ת"א)
בעונה שעברה: 18.5 נקודות (38.9% מהשלוש), 6.4 אסיסטים על 2.3 איבודים, סחט 6.7 עבירות למשחק במדי הפועל חיפה. הגיע למקום החמישי בליגה.
אוואנס היה אחד הזרים הטובים בישראל בעונה החולפת עם נוכחות נהדרת בעמדת הרכז, כאשר הוא הוביל את הקבוצה של אלעד חסין לעונה מפתיעה לטובה ולכמות ניצחונות מרשימה, עם שילוב בין יכולת קליעה טובה ומסירה נהדרת. הוא שחקן פיק-נ'-רול טוב, משהו שיכול להיות שימושי במיוחד לצד הגבוהים של הצהובים, בין אם בחסימות של האתלטיים מביניהם או ביכולת למצוא אותם בצבע לסל קל.
אוואנס קלע טוב שיכול לשחק עם ובלי הכדור, ולספק ליאניס ספרופולוס 40 דקות של גארד יוצר ברמה גבוהה על המגרש אם הוא ינסה לאזן בין הדקות שלו ושל סקוטי ווילבקין, שצפויים להרוויח מהמשחק אחד לצד השני. סביר להניח שנראה את זה על המגרש, בניסיון לתת לכל אחד מהם זמן עם הכדור ולשמור על יתרון בהשוואה ליריבה. כחלק מפרוייקט חדש שלא נבנה סביבו ובשל חוסר הניסיון, ההתאמה לסיטואציה עשויה להיות מסובכת עבורו.
אוואנס הוא חלק משינוי הגישה של מכבי תל אביב, שהתחזקה מאוד בעמדת הרכז איתו ועם זיו. היכולת הנהדרת שלו לסחוט עבירות ולהגיע לעונשין יכולה להיות נכס גם היא עבור האלופה. לא מעט יקום ויפול על שיתוף הפעולה עם ווילבקין, שבינתיים נראה הרבה יותר טוב על הנייר מאשר בפועל.
1.ג'ו רגלנד (הפועל חולון)
בעונה שעברה: 14.7 נקודות (38.8% מהשלוש), 7.5 אסיסטים ו-2.9 איבודים בלבד למשחק במדי אילת. הגיע למקום הרביעי בבית העליון והודח בחצי הגמר מול מכבי תל אביב.
רגלנד בעונה שעברה היה אחד הזרים הטובים בארץ, בקבוצה הנהדרת של הפועל אילת שנפגעה קשות ממבצע שומר חומות בו ג'וש ניבו, כיום בז'לגיריס, עזב את הקבוצה. רגלנד הראה שהוא יכול לעשות את שני התפקידים של רכז בצורה הטהורה ביותר, כאשר הראשון בהם הוא היכולת ליצור לעצמו זריקה ולקלוע נקודות, בדומה למשחק בו קלע 28 נקודות על הפועל גלבוע/גליל.
הגדולה של רגלנד, והסיבה שהוא במקום הגבוה הזה בדירוג, היא ראיית המשחק. לא מקרי שהזרים של אילת, בפרט ניבו וקייסי פראת'ר, רשמו עונה נהדרת לצידו. המסירה והיכולת להפעיל גבוהים היו אחת הסיבות שחולון, ששיחקה עם זרים נפלאים ב-2020/21 ואיבדה את רובם הגדול, החליטה להחתים אותו כשחקנה המוביל.
מאוריציו בוסקאליה בעצמו התייחס לזה כשאמר בעת החתמת השחקן ש"רגלנד הופך את השחקנים סביבו לטובים יותר". הכימיה שהוא יצליח לפתח עם חבריו לקבוצה, בפרט בעמדות הפנים, הופכת את הסגולים לקבוצה מסוכנת מאוד.