הבוס האולטימטיבי: צ'אבי האדם החזק בבארסה

"הארכת חוזהו של אוסמן דמבלה נמצאת בעדיפות גבוהה", קבע צ'אבי במסיבת העיתונאים הראשונה בה הוצג כמאמן ברצלונה. הנשיא ז'ואן לאפורטה שישב לידו, הגיב בחיוך: "הבנתי". האינטראקציה הזו הדגישה באופן מושלם את מאזן הכוחות החדש במועדון הקטלוני. צ'אבי הוא הבוס האולטימטיבי, והוא מסוגל לתת הוראות פומביות מפורשות גם לחברי ההנהלה הבכירים ביותר. מהרגע בו דרך שוב בקאמפ נואו, קצת יותר משש שנים אחרי שעזב בדמעות, הפך קשר העבר המיתולוגי לאדם החזק ביותר בבארסה. נכון לעכשיו, הכוח שלו כמעט בלתי מוגבל, וכל מאמן אחר יכול רק לחלום על רמת ההשפעה שתהיה לו.

יש הגורסים כי צ'אבי נכנס לתפקיד בעיתוי בעייתי ומכניס ראש בריא למיטה חולה. ואולם, דווקא בגלל שהמצב במועדון מסובך ביותר, מכל הבחינות, השקט התעשייתי ממנו יהנה הסמל הקטלוני יהיה חסר תקדים. כל המחדלים, יהיו אשר יהיו, ישוייכו באופן אוטומטי לגורמים אחרים – אלה שעדיין נמצאים במועדון, ואלה שכבר לא, במיוחד לנשיא הקודם, ז'וזפ מריה ברתומאו, והמאמן המפוטר, רונאלד קומאן. לעומת זאת, כל ההישגים וההצלחות ייזקפו לזכותו. בשלבים הראשונים של הקריירה החדשה, הוא יהיה כמעט חסין לביקורת, ולכן התזמון דווקא אידיאלי עבורו. 

יש המשווים את מינויו לזה של פפ גווארדיולה, אבל יש כאן שני הבדלים מהותיים מאוד. ראשית, פפ קודם מקבוצת המילואים ב-2008 והחליף את פרנק רייקארד כסוג של אילוץ. לאפורטה שקל לבחור את ז'וזה מוריניו והספקות סביב המאמן בן ה-37 (כלומר, צעיר בארבע שנים בהשוואה לצ'אבי כיום) היו גדולים מאוד. לא היה לו מרחב לטעויות והמועדון לא היה מהסס להקריבו לו משהו היה משתבש בתחילת הדרך. לעומת זאת, צ'אבי מגיע על תקן המושיע ועצם הבחירה בו נעשתה כי הוא נמצא בקונצנזוס מוחלט בקרב האוהדים. כיסאו לא יהיה בסכנה. בדיוק להפך, הוא מסכן את הסובבים אותו, אם לא יתיישרו לפי דרישותיו.

שנית, גווארדיולה קיבל לידיו את הקבוצה בקיץ והיה נועז מספיק כדי ליזום מהפכה משמעותית ביותר. הוא העזיב את רונאלדיניו, הראה לדקו את הדרך החוצה והיה קרוב מאוד לעשות זאת גם לסמואל אטו, לפני ששוכנע לשנות את דעתו למשך שנה אחת נוספת. ההצלחה המסחררת, עם זכייה בטרבל ההיסטורי כבר בעונת הבכורה, הוכיחה כי צדק והביאה לו תהילה, אבל האחריות הייתה שלו והוא היה משלם את מלוא המחיר, לו היה מתברר כי שגה. 

פפ גווארדיולה וצ'אבי (רויטרס)

לעומתו, צ'אבי מצטרף באמצע העונה, כאשר הסגל כבר סגור, וחשוב מכך, אין למועדון תקציב אפילו כדי לבצע שינויים מהותיים בחלון ההעברות בינואר, או בקיץ הבא. ליאו מסי, שעיצב את דמותה של ברצלונה, כבר נאלץ לעזוב, ולמאמן החדש אין שום קשר לכך. הוא לא צריך לקבל החלטות קשות ומורכבות, אלא להוציא את המקסימום ממה שעומד לרשותו. מהפכה לא עומדת על הפרק בשום אופן, אלא בדיוק להיפך – המטרה היא לחזור לשורשים.

העובדה הזו גורמת לחשוב כי צ'אבי המתין לפרידה ממסי על מנת להסכים לקבל את משרת חלומותיו. הרי הוא כבר סירב פעמיים בעבר הלא רחוק. בינואר 2020, כאשר המועדון חיפש מחליף לארנסטו ואלוורדה המפוטר, הוא שלח באופן מתוקשר מאוד את המנהל הספורטיבי, אריק אבידל, לקטאר כדי לנהל איתו משא ומתן, אבל צ'אבי העדיף להמתין. בפעם השנייה הוצע לו התפקיד באוגוסט 2020, אחרי שקיקה סטיין התרסק עם שמיניה מול באיירן מינכן ברבע גמר ליגת האלופות ועזב. גם אז לא אהב המאמן את התזמון, והסביר בדיעבד שלא היה מעוניין לעבוד עם ההנהלה הקודמת.

ז'וספ מריה ברתומאו (רויטרס)

היה נבון מצידו לא להתעסק עם ברתומאו וחבורתו, גם אם המועמד לנשיאות איתו עבד באופן הדוק מאוד, ויקטור פונט, הפסיד בסופו של דבר ללאפורטה. ואולם, אולי לצ'אבי לא התחשק במיוחד גם להגיע למועדון בעידן מסי. הוא בוודאי לא יודה בכך, אבל כוחו של המאמן היה מוגבל יותר, כאשר השפעתו של הפרעוש הייתה עצומה. היחסים החבריים שנוצרו ביניהם בימיהם כשחקנים, היו מקשים על קשר העבר לקבל החלטות מקצועיות לגבי השחקן הטוב בעולם.

מצד אחד, הוא ממש לא היה מעוניין לפגוע בו. מצד שני, הוא לא רצה לפעול לפי התכתיבים והמגבלות שנוצרו בשל החובה לבנות את המשחק סביב כישוריו של הגאון הארגנטינאי. ידיו היו הרבה פחות משוחררות לו היה חוזר לברצלונה כאשר מסי עדיין היה שם. כעת, בעוד מספר 10 (כיום 30) מפתח את הקשר הפרטי שלו עם הקטארים בפאריס, הרגיש המאמן נוח הרבה יותר לעזוב את קטאר, בדרך למשימת חייו.

מסי וצ'אבי חוגגים (רויטרס)

כאשר עזב ב-2015, הבטיח צ'אבי לחזור כשירגיש בשל. הוא לא התחיל להתכונן אז, הוא המשיך להתכונן. הוא ראה את עצמו כמאמן העתידי של ברצלונה עוד כאשר ניווט את המהלכים על הדשא בעצמו, ובכך הוא שונה מכל כוכבי העבר שמונו לאחרונה לקבוצות העבר שלהם, במידה שונה של הצלחה: זינדין זידאן, אולה גונאר סולשיאר, פרנק למפארד ואנדראה פירלו. בניגוד אליהם, צ’אבי ידע מראש את הייעוד שלו. כולם ידעו, רק העיתוי המדויק היווה תעלומה.

אם תשאלו כל אוהד ברצלונה, הוא לא רק השתוקק לראות את צ'אבי על הספסל, הוא גם היה בטוח לחלוטין שזה הולך לקרות. וגם עכשיו, כאשר המועדון נמצא על סף פשיטת רגל, הסגל לא מאוזן, אספניול נהנית ממספר זהה של נקודות בטבלת הליגה הספרדית וההדחה בשלב הבתים בליגת האלופות היא אפשרות ריאלית ביותר, שובו גורם לקטלונים אושר טהור. כאשר הם רואים את אלילם חוזר הביתה, הם שוכחים מהצרות ומתחילים לחלום מחדש.

לכן מעמדו כה איתן. גם אם ברצלונה תרד ליגה העונה, איש לא יזיז אותו. כאשר הכל מסביב קורס, צ'אבי הוא התקווה הגדולה. מבחינת הקהל, אפשר להעיף את כל ההנהלה, אבל הקפטן האגדי חייב לקבל זמן, המון זמן, כדי לבנות את כל היסודות מחדש כפי שהוא רואה לנכון. הוא ממשיך דרכם של רינוס מיכלס, יוהאן קרויף וגווארדיולה, הוא בשר מבשרה של בארסה, הוא חי ונושם את מורשת שלה, הוא מייצג את המסורת שלה והוא עושה זאת טוב יותר מכולם, בוודאי טוב יותר מלאפורטה. כל מילה במסיבת העיתונאים שלו הייתה מדודה ונבחרה בקפידה. המסרים עברו באופן חד משמעי. 

צ'אבי (האתר הרשמי של ברצלונה)

"זה המועדון הגדול בעולם, ואנחנו תמיד צריכים לנצח. תיקו או הפסד לא באים בחשבון. ה-DNA שלי לא השתנה. אנחנו צריכים לשלוט בכדור, להיות נחושים, לייצר הזדמנויות. יש לנו משימה להשיב ערכים רבים שאיבדנו", אמר המאמן הטרי, וזו המוסיקה שאוהדי ברצלונה רוצים לשמוע. יש לו כריזמה שקטה והוא משדר כוח פנימי אדיר. הוא מדבר בנועם, אבל בסמכותיות וברור לכולם שיידע לחתוך כאשר יראה לנכון. הוא המנהל וכל המושכות בידיו. 

עידן חדש החל בברצלונה וצ'אבי יוצא לדרך מעמדה טובה יותר מפפ ב-2008, דווקא כי מצב המועדון גרוע הרבה יותר בהשוואה ל-2008. איש לא מצפה ממנו להישגים של מורו ורבו כבר בפתיחה, וזו עשויה להיות הסיבה לכך שהוא לא ירגיש מיצוי מהר כמו זה שחש פפ. זו עבודה לשנים ארוכות. יש יסוד סביר להניח כי צ'אבי יישאר בתפקיד כל עוד ירצה בכך, גם אם התוצאות לא יגיעו במהרה. כי הוא הבוס האמיתי של ברצלונה, וכל היתר נועדו לשרת אותו כדי שיוכל להצעיד את המועדון בחזרה למקומו הטבעי.