לצד הריצה של מכבי חיפה לתואר אליפות נוסף, יש שחקנים שחווים עונה פחות מוצלחת, מבחינה אישית, בסגל של ברק בכר, כשבראשם נמצא כמובן בן שהר. החלוץ, שחתם בשורות הירוקים אחרי שסיים את דרכו באפואל ניקוסיה הקפריסאית והגיע עם לא מעט ציפיות, לא מוצא את דרכו להרכב והפך לאופציה השלישית בחוד אחרי דין דוד וגודסווי דוניו.
בזמן שביקורת מכיוונו של השחקן עצמו לא נשמעת, מי שהחליטה לצאת במתקפה נגד ברק בכר, היא אמו, בתיה מעוז סהר: "אני כותבת מדם ליבי, חודשים רבים אני לא ישנה בלילות. אוסיף ואומר שבמשך תקופה ארוכה הבן שלי עוצר אותי בגופו, באיומים ממש בכדי שלא אכתוב את המילים ואפגע במועדון הגדול הזה שכל כך רוצה לקחת אליפות שנייה ובע"ה גם ייקח אותה. כי המועדון הוא מעל הכל, ובצורה זו חינכתי את בני במשך כל השנים, שלא משנה מה יקרה – המועדון ההנהלה ומעל הכל האוהדים חשובים מהכל.
“אוהדי מכבי חיפה היקרים, אני שומעת את הקולות הרבים שלכם ביציע ואני יודעת שהתקשורת תחגוג לי ובמיוחד לבן על הראש. אני חורקת שיניים כבר תקופה ארוכה, אבל האמת חייבת להיאמר. אני יודעת ששוב יגידו שאני מפריעה לקריירה ומתערבת לו מקצועית, אבל בואו תשתו מים קרים ותקראו עד הסוף. הטור שלפניכם נכתב בשני כובעים – האחד כאוהדת מכבי חיפה שהפכתי להיות והשני כאמא גאה של בן. מבקשת כי תתייחסו למהות הדברים ושלא תקבעו מראש כי אני מפריעה לו בקריירה”.
"תקופה ארוכה בן עוצר אותי כדי שלא אכתוב את המילים האלה" (אלעד ירקון)סהר המשיכה: “אחשוף כאן לפניכם כי בן יכול היה ללכת להפועל תל אביב כחלוץ ראשון והעדיף להגיע למועדון הגדול בישראל ולהתחרות על חולצת ההרכב. כולם יודעים את השמחה הגדולה שהייתה לאחר החתימה שלו במכבי חיפה מצד אוהדים רבים.
“בסגל של מכבי חיפה מופיע שמו של חלוץ אנונימי, לפחות בעיני התקשורת ובעיני חלק מהאוהדים היקרים, שחצי עונה זעקו ‘אין חלוץ בקבוצה, צריך להביא חלוץ בינואר’. אותו חלוץ אנונימי הוא בן שהר, הוא הבן שלי והוא יושב על הספסל של מכבי חיפה. רבים מכם לא יודעים, אבל בן עובר השנה גיהינום עלי אדמות. בחלומות הכי שחורים שלו, הוא לא חשב לרגע שזה יהיה המצב שלו במכבי חיפה.
החלוץ הגדול ששיחק במועדונים המובילים בעולם, בליגות הטובות ביותר, תחת מאמנים זוטרים כמו מוריניו ופוצ'טינו עם שחקנים כמו דרוגבה בצ'לסי ועם חוסה קאייחון באספניול וסנדרו וגנר שהיה מחליף של בן בהרטה ברלין ולצד לוק דה יונג בהולנד. 48 הופעות יש לו בנבחרת ישראל, את הנבחרת הצעירה העלה במו רגליו לאליפות אירופה בגיל 17 בלבד. לשחקן הזה אין מקום אפילו לדקות ספורות במכבי חיפה, כי החלוצים שמתחרים מולך הם לבנדובסקי וזלאטן איברהימוביץ'”.
"אין לו מקום כי הוא מתחרה עם לבנדובסקי וזלאטן" (עמרי שטיין)עוד כתבה אמו של חלוץ מכבי חיפה: “אז אחרי שמונה שנים מדהימות בחו"ל בגיל כל כך צעיר, החליט בן שהגיע הזמן לחזור למחוזותינו, להפועל באר שבע עם אישה ושני ילדים, ולמרות 12 החלוצים שהעמידו לו בחמש שנים מעליו הצליח להתעלות על כולם, להיות חלוץ ראשי וגורם יעיל ומרכזי בשלוש אליפויות, במספרים דו ספרתיים כל עונה ולהביא במו רגליו את גביע המדינה לבאר שבע אחרי 40 שנה.
גם בבאר שבע זכה לצערי לנחול אכזבות רבות וכמובן כתמיד בן לא ויתר וזכה להיות רביעי בכובשי השערים לדורותיה בבאר שבע בחמש שנים ברוטו, מלך השערים של הקבוצה בארבע עונות, מלך השערים של ישראל וסגן מלך השערים בשנה נוספת. כל אלו, מסתבר, לא מזכים אותך בחסינות, גם לא בתקשורת. גם העובדה שהבקעת 83 שערים באותן שנים עם קישור שהתחלף בכל שנה לא מזכה אותך בחסינות, אז החלטת בני לעבור למכבי חיפה בהבטחה של תחרות הוגנת”.
סהר הוסיפה ויצאה נגד ברק בכר: “הוגנת??? תלוי את מי שואלים. כל מאמן בר דעת יודע שבכדי שחלוץ יספק את הסחורה, צריך לתת לו לרוץ כמה משחקים. חלוץ בנוי על כושר משחק וביטחון, אותם בן לא קיבל כלל. אחרי הניצחון 0:4 על מכבי פ"ת אמר ברק בכר ‘הספסל פה איכותי ומביא אנרגיות טובות, גם מי שלא משחק עושה אווירה נהדרת בחדר ההלבשה. העדפתי לתת דקות משחק לבן שהר, ונטע לביא שחזר מפציעה ארוכה הבין ולקח את זה כמו גבר’.
מה תהיה תגובתו של בכר? (עמרי שטיין)“אז בן נהדר לחדר ההלבשה, גם כשהוא יורד עם כתפיים שמוטות ועיניים דומעות. בכל משחק הוא רץ לאוהדים עם הקבוצהף מוחא כפיים ורוקד כי כזה הוא בן, בלי קעקועים ובלי פוזה – שחקן שטוב לחדר ההלבשה, אבל בטוחה אני שמכבי חיפה יכלה למצוא צוות הווי ובידור זולים יותר מבני (או שקטורזה היה תפוס). או לקנות קמע שהיה זול יותר מהבן שלי, שמביא מזל לקבוצות שבהן הוא משחק, אמרה שגורה אצל רוב האוהדים של כל הקבוצות בישראל. 358 דקות יש לבן מתוך 2,300 דקות ו-90% מהן בגרבג' טיים, מתוכן פעמיים פתח עם הרכב משני שבחיים לא שיחק יחד והוחלף כמובן ראשון.
“הוא דווקא פתח נהדר את העונה במשחק מול מכבי תל אביב באלוף האלופים עם שלושה שערים (ששניים נפסלו סתם כי לא היה VAR) והביא תואר ראשון למכבי חיפה. גם כשנכנס כמחליף מול אותה קבוצה, גרם לשינוי שהסתיים בניצחון שלנו, כמו במקרים נוספים. גם זה לא זיכה אותך בימי חסד, לא ידעת בן כי תג המחיר הוא הקובע? עליך לא שלמו כלום, איך יצדיקו את המיליונים ששולמו??? מה יקרה אם פתאום תתחיל להבקיע בצרורות כל משחק?
איך יצדיקו ליענקל’ה את כל המיליונים שהושקעו?”.
בהמשך כתבה סהר: "צ’יבוטה עוד יראה את היכולות שלו, גם לאצילי הגדול לקח זמן ‘להתאקלם’ אמר המאמן, ולך בן לא היו רגעי חסד כי אתה בן שהר, כי אתה לא צריך להתרגל לקבוצה, כי לך בן אמרו שבקישור שיש במכבי חיפה ‘אתה שווה 25-30 שערים בעונה’, טענו כל הסקאוטים. שני משחקים רצופים לא שיחקת כל העונה. אז החלטת עם הסוכן בחמש דקות (כפי שהתבטא בתקשורת) ללכת למכבי חיפה ולא להפועל תל אביב. אולי היינו צריכים לישון על זה לילה ולא חמש דקות, כי לגמור שחקן עם עבר כמו שלך, זה לא משהו שמגיע לך.
בכר:"כל המשחקים עכשיו יהיו קשים"“בגיל 32, שחקנים עם קבלות כמו שלך, זוכים לכבוד והערכה מהמועדון ומהמאמנים שלהם גם אם הם בני 35 ו-36. דווקא בשנה שהיית צריך לקצור את הפירות מהניסיון והמעמדים ששיחקת בהם, אתה מוצא את עצמך כמו שחקן נוער, מחשב כל משחק מי פצוע ואם תהיה ב-18. לא לזה פיללנו. אבל בן, לצערי אתה לא הטיפוס שיעשה שרירים והפגנות, גם אם גומרים כל חלקה טובה בגוף שלך ורומסים את כבודך עד עפר, אתה שקוף לצערי, ותמשיך להרים את השאריות של הקבוצה מהריצפה בתירוצים משונים על פציעות שאולי היו ואולי לא. אבל אם עלית לשחק בגביע עם קרע של 8.8 מ"מ, מה שלא קרה מימך קודם, רק בשביל לקבל דקות משחק, אתה מבין באיזה מצב אתה נמצא.
“קשה לשמוע את זה מכל האוהדים שפוגשים אותך ומכל העיתונאים שמסמפטים נוסף על המאמנים הרבים שהזהירו אותך. חבל עליך, אתה יכול להוביל קבוצה לאליפות. אני כאמא שלך וכולנו כמשפחה, לא נפסיק לעמוד מאחוריך ולשמור על כבודך, ולמרות שאני יודעת שזה יעלה לי במחיר כבד ביחסים ביננו, הבלגתי יותר מידי ואני לא מוכנה להמשיך ולספוג את העלבונות שאתה סופג. ההשקעה בך לאורך השנים גבתה מאיתנו כמשפחה ובעיקר ממך מחיר כבד ועדיין גובה. אם בכר וגיא צרפתי חושבים שאתה לא ראוי לשחק אפילו 20 דקות בקבוצה שכל חלוץ מגיע בה לשישה מצבים לפחות במשחק ומפספסים, מצב זה אומר דרשני. כנראה שבמדינה שהכדורגל נראה בה איך שנראה, שהכל סובב סביב אינטריגות ואינטרסים – לא פלא שכך אנו נראים ולעולם לא נגיע לכלום”.
לבסוף כתבה אמו של שהר: “בטוחה אני שאם היית משחק עשירית מהחלוצים האחרים, היינו אנחנו והאוהדים כולנו חוגגים אליפות בים כבר עכשיו בחודש פברואר. צר לי בן, אני מקווה שיום אחד תסלח לי”.