עונת הגויאבות: אליהו והזריקה ששוברת הגנות

האמת? אי אפשר שלא לאהוב את ליאור אליהו. הוא נותן כבוד לכולם, שומר על צניעות, מעריך את מה שיש לו ביד. המאמנים שלו סומכים עליו, החברים שלו לקבוצה משתגעים עליו, הקהל מברך כל רגע שהוא על המגרש וגם המבקרים העוינים ביותר יתקשו למצוא מילה רעה על הבחור המוכשר שכבר נכנס לספרי ההיסטוריה של הכדורסל הישראלי תחת הקטגוריה: המיוחדים ביותר.

המשחק יועבר בשידור ישיר ובחינם כאן ב-ONE החל מ-21:00, כאשר ניתן יהיה לצפות במשחקים גם בסמארטפון וכן בטאבלט.

בדיוק לפני מספר ימים נקלעתי במקרה לשיחה רועמת של אוהדי הפועל תל אביב. מוקד השיחה סבב סביב השאלה: "מי יהיה השחקן שנשים למטרה בעונה הקרובה". ניסיתי להבין מה הכוונה ושמעתי את ההסבר: "כל שנה אנחנו מחפשים מישהו למקד סביבו את הזעם שלנו במכבי ובגלל שיש קבוצה חדשה, אנחנו מחפשים את השחקן".

התקשיתי לעזוב השיחה. כמי שמסקרת את שני הצדדים בחיי היום יום התעקשתי לגלות מי יהיה השחקן הצהוב שיעלה על המוקד של הצהובים. אחרי מספר שמות שעלו בדיון המסקרן הגיע תורו של ליאור אליהו. אמרתי לעצמי "אוקיי, הוא השחקן הטוב ביותר של מכבי, ישראלי והכי קל למקד את הזעם לכיוון המוצלחים". ציפיתי לדיון סוער סביב הפורוורד המוכשר, אך אז פסקו חברי ה"פאנל" "אותו אנחנו ממש לא שונאים", והמשיכו הלאה.

אני חייבת להודות שקצת הופתעתי ובנקודה הזו גם הבנתי לא מעט דברים. יומיים לאחר מכן, כשניגשתי לכתוב, הדברים כבר באו לי בקלות רבה יותר. אפילו שאליהו נחשב לאחד מהסמלים הצהובים, קשה מאוד שלא לחבב את הבחור המוכשר הזה. חבורת האדומים אותם פגשתי אמנם החליטו שלא להעלות אותו על המוקד (וזה לא אומר אפילו לרגע שהוא יקבל מהם איזושהי אהבה במפגשים בין הקבוצות), אבל בדיוק בגלל סיבה זו החלטתי אני שרגע לפני סיינה (21:05, ישיר ב-ONE) נעלה אותו על הפודיום שלנו השבוע, שנדון בזריקה המיוחדת שלו, בהגנה המשתפרת ובשאיפות לעתיד.

מסע בעקבות גויאבה יקרה
עד כמה יקרה? יקרה מאוד! האיש והגויאבה הוא נכון להיום אחד מהשחקנים היותר יקרים בסגל של מכבי תל אביב ובצדק. אחרי ששיחק במדי קאחה לבוראל ויטוריה הספרדית ואף הוביל אותה לאליפות מקומית, הוא שב ארצה והשתלט במהרה על משבצת הישראלי המוביל.

הקלילות שבה אליהו צובר נקודות היא בלתי נתפסת, למעשה זו המומחיות שלו. בשני צעדים קלילים והתרוממות קטנה הוא מוצא את הסל עם הזריקה הידועה ומוסיף לעצמו עוד שתי נקודות. גם השחקנים הגדולים ביותר לא יכולים לעצור אותו, אפילו אם עברו תדריך וידאו מדויק שמסביר להם מה הוא מסוגל לעשות זה לא יעזור להם. את הזריקות שלו הוא זורק מהבטן, יש לו אחיזה משלו וגם כף יד עצומה, הוא בוחר את הזווית הנכונה, עושה את התנועה ושולח את הכדור אל המקום הנכון.

ליאור אליהו. הזריקה מתחילה מהבטן ונגמרת ברשת (יוסי ציפקיס)

גם אם יצעד אחריו דור שלם שינסה לחקות את הזריקה המוזרה - ספק אם מישהו בכלל יצליח להתקרב לדרך בה הוא מבצע אותה, את הזריקה הזו אי אפשר ללמד. אין טעם אפילו לחפש שם או ביטוי כלשהו שיתאר אותה, אבל בשבילנו, הקהל הישראלי, אם נאמר גויאבה (הפרי הצהוב ההוא עם הריח הדומיננטי) או הזריקה של אליהו זה כבר יהיה הרבה יותר מברור.

אז איפה זה התחיל בכלל? האם הוא ניחן בזריקה המופלאה הזו כבר מגיל צעיר? אבא של הפורוורד, אבנר אליהו, הסביר מה הייתה הנקודה שבה נחשפה הגויאבה לעולם הכדורסל: "הזריקה של ליאור התחילה בכלל בגליל, היה שם מאמן שקראו לו אורן עמיאל. הוא זיהה את הזריקה של ליאור ואז יום אחד אמר לו 'מה זה כל הגויאבות האלו שאתה זורק לסל? טוב תמשיך לעשות את זה כי אתה עושה את זה כל כך טוב'. אורן למעשה היה זה שהמציא לו את השם של הזריקה".

אבנר אליהו עם אילן השועל. "הזריקה התחילה בגליל" (יעל מרגלית)

עוד הוסיף אבנר, שמלווה את בנו כמעט בכל המשחקים: "כל אחד מייצר לעצמו איזה משהו ייחודי משלו, זה המשהו הייחודי של ליאור - הזריקה הזו. זה לא משהו שאפשר להבין, זה יצא לו ככה והוא פשוט המשיך את זה, אני לאורך כל הקריירה האמנתי בכל מה שהוא עושה וגם בזריקה הזו, שגם הוכיחה את עצמה".

מי שאימן את אליהו בעבר ומכיר אותו היטב הוא לא אחר מאלוף אירופה שלוש פעמים, פיני גרשון. המאמן הישראלי ניסה להסביר לנו את הגויאבה המפורסמת ואת היכולת להשתמש בה כקלף: "אין מה לנהל את הזריקה שלו בשום צורה, מה שיש לו אי אפשר ללמד. יש שחקנים טובים באירופה שמנסים את הזריקה הזו וזה לא נכנס להם באחוזים שזה נכנס לו, יש לו כף יד גדולה ורגש בלתי רגיל ביד, יש מעט מאוד שחקני פנים באירופה שיש להם רגש באצבעות כמו שיש לליאור".

אליהו במדי קאחה לבוראל. זכה איתה באליפות ספרד (GettyImages)

מסע בעקבות מודל לחיקוי
בניסיון נואש למצוא מקור להשוואה, קופץ לראש שם אחד בלבד. שחקן ענק ושובר מוסכמות שפיתח לעצמו זריקה משל עצמו ונחשב לאחד משחקני הכדורסל הטובים בישראל, מיקי ברקוביץ'. הישראלי המוכשר עשה את ההיפך הגמור מכל מה שנכתב בספרי הכדורסל. כשהוא ליהטט בצד השמאלי של המגרש הוא עשה את כל התנועות הפוך, את הצעד וחצי הנפוץ הוא החליף בכדור מלמטה למעלה ואף פיתח את אופי הגשת הכדור לסל בסיומת אותה ביצע אותה בשתי ידיו.

פנינו לברקוביץ' עצמו כדי לשמוע ממי שנחשב עד היום למלך הליי-אפים איך נוצרת זריקה אישית ומה מייחד את הגויאבה של אליהו: "הקליעה שלו התפתחה כתוצאה ממגבלה כלשהי, אולי היה לו ג'אמפ קצר והוא פיתח בתת מודע זריקה שתהיה נוחה לו. אני בטוח שבהתחלה ניסו לשנות לו את הקליעה ואמרו לו שזה לא כדורסל, אפילו צחקו על זה, אבל היום הקליעה הזו  הביאה אותו לכך שהוא פיתח את זה כ"כ טוב שזה הפך למקור לחיקוי. החיסרון הפך ליתרון וגם לשם נרדף לליאור".

מיקי ברקוביץ. שיכלל את זריקת ה"סבתא" (משה חרמון)

על הזריקה המוזרה שלו אמר ברקוביץ': "לי היתה מגבלה ללכת בצד שמאל כי יד שמאל היתה החלשה שלי, השתמשתי 90 אחוז ביד ימין ובגלל שהייתי חלש ביד שמאל פיתחתי כל מיני סוגי קליעה מתחת לסל תוך כדי ניצול הקרש, היתה לי קליעה משונה שניסו לשנות אותה, 'לא ללכת עם יד אחת מאחורי הסל ולסובב על הקרש, לא לעלות בריחוף ולהשתמש בקרש', כך אמרו לי, אבל בסופו של דבר הפכתי זאת ליתרון, כל הקבוצות ידעו שאני הולך רק לימין או שאני הולך לשמאל עם סבסוב, לאט לאט ניסו לחקות אותי, אבל אי אפשר ללמד את זה, לי ולליאור זה בא מהשטח, מהאימונים, מהזריקות לסל".

לסיום ניסה ברקוביץ' להסביר מה הופך את הקליעה של אליהו לכ"כ טובה ומהן היתרונות הבולטים שלו שגם ייצרו אותה: "הזריקה שלו היא משום שיש לו מוטות ידיים מאוד ארוכות, יש לו כף יד גדולה ויש לו רגש ביד. ברגע שכל השלושה התחברו לו ביחד זה הפך לדבר אדיר. כשקבוצות עושות סקאוטינג על מכבי ועל ליאור, המאמן היריב שובר את הראש איך אפשר לעצור זריקה כזו. המיקום שלו מתחת לסל הוא כ"כ טוב שהוא גם פיתח לעצמו משחק גב טוב לסל, ברגע שהוא עולה לזריקה המיוחדת שלו קשה לעצור אותו וגם לא ראיתי אף אחד שעשה את זה. כדי לעצור אותו צריך להיות מולו שחקן 2.05 אתלטי מאוד שידע לקפוץ בטיימינג הנכון כדי לחסום אותו".

מלקולם תומאס. עומד, פחות או יותר, בקריטריונים לעצור את אליהו (שי לוי)

מסע בעקבות הגנה. האמנם?
כמעט בכל הזדמנות אפשרית ביקרו הפרשנים את היכולת ההגנתית של אליהו, אך מבט מעמיק יותר מגלה כי לא רבים השחקנים בעלי היכולת ההתקפית הענפה כמו שלו שגם שולטים היטב ביכולות ההגנה. למעשה, זה ההפך הגמור מכך. שחקני ההתקפה המוכשרים לא בהכרח ניחנים ביכולת הגנתית משובחת מדי.

גרשון, שמכיר את האיכויות שלו היטב ויודע מה מצפים המאמנים על הקווים, לא מסכים עם ההתעסקות בשאלת ההגנה הזו בכלל: "יש מעט מאוד שחקני התקפה באירופה שהם כמו ליאור, יש מעט מאוד שחקני התקפה בכלל ברמה הזו שגם שומרים ברמה גבוהה. ליאור חוטף מדהים, יש לו תכונות שאין להרבה שחקנים".

אליהו. גרשון: "מחפשים אצלו את הדברים הרעים" (GettyImages)

עוד הוסיף גרשון בעניין: "הדיבור בכלל על כל הנושא של ההגנה של ליאור הוא לא עניין פה, יצרו לו תדמית מסוימת ורק מדברים על זה, יש לו יותר מדי דברים טובים מכדי לחפש אצלו את הדברים הרעים. יש לליאור נתונים בהתקפה שלאף אחד אחר אין".

גרשון הוא לא היחיד שלא מסכים את הביקורות העקשניות כנגד יכולת ההגנה של אליהו. אחד מפרשני הכדורסל בישראל התעקש להסביר למה אין טעם להעניק משמעות יתרה לעניין ומדוע שיטת הלחץ הנהוגה במכבי תל אביב דווקא עוזרת לפורוורד הישראלי לפתח מיומנויות הגנה טובות יותר.

אליהו. "כל מאמן היה מתאמן כדי שהוא יהיה אצלו" (יוסי ציפקיס)

"ליאור לא צריך לרכז את הפוקוס שלו רק בהגנה, הוא שחקן התקפה מחונן ביותר ורוב ניהול המשחק שלו צריך להתרכז בזה. השיטה של בלאט, שדורשת הגנה קבוצתית מאסיבית ולחץ בלתי פוסק, דווקא עוזרת לאליהו להעלים את העובדה שהוא לא מניח את כל המסה שלו בהגנה מתחת לסל. אבל הוא חוטף אדיר, הוא אוסף ריבאונדים ללא הפסקה והוא מייצר נקודות בקצב רצחני כך שכל מאמן היה מוכן להתאבד כדי שהוא יהיה אצלו בקבוצה, אז אולי כדאי שירדו ממנו קצת ויפרגנו לו את הקליעה המדהימה".