יגון וכדורגל: חייו ומותו הטראגיים של מריו מורוסיני

"אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ, אִיּוֹב שְׁמוֹ; וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא, תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים--וְסָר מֵרָע" (איוב פרק א')

רבים מאיתנו בוודאי שמעו על סיפורו של האיש הצדיק שאיבד את כל משפחתו ורכושו בימים עברו. בסיומו של ספר זה, זוכה אחת הדמויות הטרגיות במקרא בכל מה שאיבדה ואף יותר. גם סיפורו של פיירמריו מורוסיני מזכיר במקצת את הסיפור המקראי המפורסם רק שלהבדיל מאויב, פיירו לא זכה לסוף טוב ולעולם גם לא יזכה.

סביר להניח שכל מי שצפה במפגש בין פסקארה לליבורנו בשבת האחרונה גם לא ישכח אותו לעולם. משחק הליגה השנייה באיטליה נעצר לפתע בדקה ה-34 לאחר שקשר האורחים, מורוסיני התמוטט מטרים ספורים לאחר קו מחצית המגרש. אם בתחילה אותה מעידה נראתה שגרתית, מיד אחרי מספר שניות בהן קם והתרסק שוב ושוב על כר הדשא התברר לכולם שמדובר בעוד סיפור עצוב של מוות במגרשי הכדורגל.

הכאב שליווה את חייו הקצרים
לצערנו מקרה המוות הטראגי של קשר האזוריני (נבחרת איטליה הצעירה) לשעבר, הוא לא מקרה חדש בעולם הכדורגל, אך לאחר שקולות הסירנות נפסקו ושחקני הקבוצות הספיקו לעכל את המראות הקשים שראו, התגלה גם סיפור חייו הטראגי.

האיטלקי, בסה"כ בן 25 במותו, נולד בעיר ברגאמו בצפון איטליה וכבר מילדותו התחיל לשחק בשורות הקבוצה העירונית, אטלאנטה. בגיל 19 הגיעה קפיצת המדרגה הראשונה של הקשר כשאודינזה רכשה חצי מכרטיסו וכעבור שישה חודשים גם את חציו השני. למרות צירופו של פיירמריו לסגל הזברות, הוא קיבל מעט מאוד הזדמנויות להוכיח את יכולתו ועד למותו הטראגי הוא נדד בהשאלה במספר מועדונים ברחבי ארץ המגף כמו ויצ'נזה, בולוניה, פאדובה רג'ינה וקבוצתו האחרונה, ליבורנו.

שיטארלה וברנרדיני לא מאמינים. רגעיו האחרונים של מורוסיני (רויטרס)

אלמלא מותו בטרם עת של הקשר, סיכוי גבוה מאוד שגם לא היינו מודעים לקריירה שלו, אך האירוע הטראגי גם חשף בפנינו את המציאות האיומה עימה הוא התמודד. ב-2001, כשהיה בן 15, איבד את אמו קמיליה שמתה כתוצאה ממחלה קשה. כעבור שנתיים גם אביו, אלדו נפטר בטרם עת והשאיר את פיירמריו יתום עוד בטרם הגיעו לגיל 18.

הטרגדיות במשפחה סרבו לחלוף וזמן קצר לאחר מות הוריו, גם אחיו הבכור של התאבד והשאיר אותו בודד עם אחותו הנכה שלוקה גם במחלה נפשית. למרות תלאות "איוב" אותם עבר הקשר בכל פעם מחדש, אופיו העיקש תמיד העמיד אותו על הרגליים ואפשר לו לחזור לכר הדשא כדי לפרנס את אחותו בכבוד.

פיירמריו ואחותו. עשה הכל כדי לדאוג לה

ספק רב אם אוהדי הכדורגל בארץ יזכרו את מורוסיני, אך הקשר המנוח ביקר בארץ הקודש לפני שלוש שנים וחצי כשנבחרת איטליה הצעירה פגשה את נבחרת ישראל בקרב ישיר על מקום באליפות אירופה עד גיל 21 שנערכה בשבדיה. למרות התקוות העצומות של נבחרתנו האולימפית שגם השיגה 0:0 בחוץ, צמד אדיר של מריו באלוטלי ושער נוסף של אוסבלדו העלו את חניכיו של פיירלואיג'י קזיראגי לאליפות אירופה שם הפסידו בחצי הגמר לגרמניה של מסוט אוזיל וסמי ח'דירה.

למרות שנבחרת האזוריני כללה באותם ימים שחקנים נוצצים כגון באלוטלי, פאבלו אוסבלדו, אינציו אבטה וסבסטיאן ג'יובינקו. קזיראגי ידע שהוא תמיד יכול לסמוך על מורוסיני: "כל מאמן היה רוצה שחקן כמו פיירו, אימנתי אותו במשך שנתיים ותמיד הוא היה בחור מנומס ובוגר לגילו - הסתבר לנו שזה בגלל האסונות הרבים בחייו. תמיד אזכור אותו מחייך".

מורוסיני בבלומפילד. קזיראגי מתגעגע אליו (תומר גבאי)

באלוטלי: "מחכה שמישהו יספר לי שזו בדיחה נוראית"
גם חברו לאותה נבחרת ואולי השחקן הגדול ביותר שיצא ממנה, באלוטלי, התקשה להסתיר את תדהמתו וכאבו: "הוא היה פשוט בחור אהוב, מותו מצווה עלינו לכבד את החיים, אני עדיין מתקשה להאמין ומחכה שמישהו יבוא ויספר לי שמדובר במתיחה נוראית".

מלבד סופר מריו, עוד חלוץ שהיה קרוב מאוד לפיירו, הוא אנטוניו די-נטאלה, חלוצה הנפלא של אודינזה. מורוסיני אמנם שיחק בשורות ליבורנו העונה, אך הזברות מצפון איטליה החזיקו בכרטיסו ובתקופות הקצרות בהן הוא חזר לאודינזה הוא התקבל בזרועות פתוחות אצל טוטו האגדי: "הוא היה בחור יוצא דופן עם המון שמחת חיים, למרות כל הבעיות שעברו עליו הוא תמיד היה נותן את כולו לצוות המקצועי".

מורוסיני מול רפאלוב. באלוטלי: "מתקשה להאמין" (תומר גבאי)

טוטו סיפר על הקשר המיוחד שנרקם עם פיירמריו בעקבות כאבם המשותף: "איבדתי את אימי לפני ארבע שנים ופיירו ידע בדיוק מה עובר עליי מניסיונו המר, הוא היה מאוד קרוב אליי. לראות את המראות הקשים בטלוויזיה היה פשוט מזעזע, הוא רצה לקום ונפל שוב ושוב. כאשר ראיתי זאת כל מה שעשיתי להתפלל לאלוהים שייתן לו יד".

אחרי מות הוריו, סוכנו של הקשר, ארנסטו רנדזו, הפך להיות אחד האנשים הקרובים אליו וגם הוא כמובן עדיין מתקשה לעכל את מותו הטראגי: "הוא היה בחור צעיר שסבל כל כך הרבה ובסך הכול רצה קצת אושר, בסופו של דבר גם זה לא הגיע". הסוכן שגם בילה עם השחקן את רגעיו האחרונים נפרד ממנו: "פיירו היה אדם מתוק ומנומס שתמיד דיבר באדיבות. כולם כיבדו ואהבו אותו בשל אופיו המיוחד וצניעותו".

אוהדי קבוצות רבות מאיטליה שהגיעו להיפרד, השאירו מזכרת

אין מילים שיוכלו לתאר את כאבו של הבחור הצעיר מברגאמו שעבר כל כך הרבה תלאות בחייו עד לנשימתו האחרונה. באחד מראיונותיו האחרונים התייחס מורוסיני לאסונות הרבים ואי אפשר שלא להעריץ אותו על מילותיו: "אלה הדברים שמשנים את חייך, הם גרמו לי להרבה כעס אך גם עזרו לי להשיג את מה שתמיד חלמתי כדי להגשים את חלומם של הוריי".

מורוסיני. למרות האסונות החיוך תמיד נשאר

אמנם איטליה עדיין מתאבלת על המוות ועל סיפור חייו הכואב של מורוסיני, אך בשורות טובות לגבי אחותו כבר הגיעו כשאודינזה הצהירה כי תדאג לכל צרכיה של הנערה שסובלת מבעיות נפשיות חמורות. גם אינטר וליבורנו התגייסו במתן סכום כספי קבוע לשריד האחרון של המשפחה שידעה כל כך הרבה כאב.

ארונו של מורוסיני הגיע לעיר ליבורנו אחרי שגופתו נותחה. לאחר נתיחת הגופה, לא התקבלה החלטה חותכת לגבי סיבת מותו, אך ישנן שלוש אופציות: מחלה תורשתית בלב, דום לב ומכה שקיבל באיזור החזה, שכן בנתיחה זיהו סימן לכך.