זהו זה, דלת הבקרה התקציבית נסגרה, מי מבין הקבוצות שהיתה מתוכננת יותר לא הזדקקה לרגעים האחרונים והחתימה את שלה מבעוד מועד אך שוב, כמו בכל חלון ההעברות, גם הפעם חזרו על עצמן התמונות של יו"רים לחוצים, סוכנים מתרוצצים ושחקנים מבוהלים שניסו להכניס את השפיץ של הנעל רגע לפני שהדלת נסגרת ולהשחיל עוד עסקה.
אך החלון של ינואר לא תמיד מאיר פנים כמו זה של הקיץ. בכל זאת, מדובר בחורף, והסיכוי לפתוח אותו ושאלומת אור תציף את פניך הוא לא גבוה. בדרך-כלל השחקנים שמצליחים לחדור מבעד לחלון הזה הם כאלה שלא מצאו את דרכם אליו בקיץ ובחרו בברירת מחדל שלא צלחה וכעת הם מחפשים לתקן את הטעות. אי לכך, לא מעט מאלה שכן מגיעים, מזכירים יותר אבק ופחות קרן אור.
אך גם אם מדובר באבק וגם אם מדובר בקרן אור בודדת ומפתיעה, המגמה בישראל בינואר האחרון היתה ברורה. הרוח שנשבה בחלון הזה היתה צפון מזרחית וסימנה את החזרה של הקבוצות בישראל ל"מקורות" ולחיפוש אחר שחקנים מהבלקן, אלה ששטפו את הארץ בתחילת שנות ה-90.
המספרים ברורים: 18 זרים נחתו בישראל בינואר, 13 מתוכם ממדינות הבלקן השונות, גנאי אחד שכבר שיחק בארץ (אימורו לוקמן), איקנדה הניגרי ושלושה דרום אמריקאים שגם עבור אחד מהם (דריו פרננדס) זו לא פעם ראשונה במחוזותינו. האם מדובר בסוכנים טובים יותר או שפשוט מדובר בביקוש והיצע? האם המגמה הזו היא רק סימפטום לרצון שלנו להתקרב ולהיות חלק מאירופה?
"ינואר הוא חלון מורכב, צריך לקחת החלטות אמיצות ומהירות, מדובר הרבה בעניין של תזמון ומזל", הסביר סוכן השחקנים אדם קידן. "כמות הזרים שמגיעים לארץ היא גדולה והיא גדלה באופן משמעותי. זאת תוצאה של המשבר הכלכלי והנסיגה של הליגות באירופה. ישראל הפכה להיות ליגה מאוד חשובה באירופה. גם הפולנית והטורקית נחשבות לליגות מאוד טובות מהדרג השני ושחקנים שנפלטים מגיעים מהר מאוד לכאן, גם שחקני נבחרות. פעם שחקנים כאלה לא היו מגיעים להתרשמות, לדוגמא בוזוביץ' שחתם בהפועל ב"ש הגיע להתרשמות ולא הוריד את הראש".
 |
| שולר. הקבוצות מחפשות שקט תעשייתי? (שי לוי) |
|
| |
רוצים להתקרב לאירופה? מביאים אירופאים
אך גם אם המגמה ברורה, הסיבות למגמה בהחלט לא ברורות. כשבאירופה תרים אחר שחקנים אפריקאים שידועים ביכולותיהם הפיזיות, האתלטיות והפוטנציאל הטמון בהם, ובדרום אמריקה מפוזרים מאות שחקנים שיודעים מה לעשות עם הכדור ורק מחכים להזדמנות לקבל את החשיפה באירופה, קבוצות ליגת העל בחרו דווקא ללכת על המוכר ומה שאמור להיות בטוח.
המגמה הזאת נובעת משתי סיבות נוספות, אחת מהן היא המשוואה אותה עושות הקבוצות בליגת העל לפיה שחקן שמגיע מהחינוך והתרבות המזרח אירופאית ישדרג את השחקנים סביבו מבחינה מקצוענית גם אם הוא פחות מוכשר.
סוכנת השחקנים, ויקי וקנין, ניסתה להסביר: "הם מקצוענים, שחקנים שמחוייבים למקצוע, אין איתם בעיות וההתאקלמות שלהם טובה. היום יש בכל קבוצה שחקן שדובר את השפה וזה תמיד טוב. הם יותר קרובים למנטליות שלנו, הם נולדו לבסיס של הספורט, הם חיים את זה. המועדונים שאני עובדת איתם היום מעדיפים שחקנים מהבלקן וכמובן שאנחנו משתדלים להיענות לבקשה הזאת. השחקנים האלה שומעים 'ישראל' ומתלהבים, הם שומעים אחד מהשני, אוהבים את האקלים והמנטליות ובגלל זה הם רצים לכאן".
 |
| ג´ואל דמאו. האפריקאים צריכים לעבור באירופה קודם? (משה חרמון) |
|
| |
שחקן בכיר באחת מקבוצות ליגת העל הוסיף מנקודת המבט שלו: "בשורה התחתונה, הם כל מה שאנחנו רוצים להיות. הם אלה שמרימים אותנו למעלה, לפחות מבחינה מקצוענית. זה נכון שלעיתים האפריקאים או הדרום אמריקאים מוכשרים יותר אך באימונים רואים את ההבדל. האירופאים מביאים הנה את אירופה"
אפריקה ודרום אמריקה כבר לא מספיק טובות
סיבה נוספת למגמה הזו היא ההתנערות מהשחקנים האפריקאים והדרום אמריקאים לאחר שחלק מהקבוצות פשוט נכוו מהם. לא פעם מצאו את עצמן קבוצות בארץ מתמודדות עם סיפורים בסיומם נעלמו שחקנים אפריקאים, סירבו לחזור מחופשות מולדת ועוד.
"הסבירות ליפול עם האפריקאים היא גבוהה יותר. הבעיות עם המנטליות והאישיות של האפריקאים גדולות", טוען קידן. "רובם טובים מבחינת איכות השחקן אבל לדוגמא לואיס זומה שהיה בעכו שהוא שחקן טוב, נתן חודשיים שלושה טובים אבל ברגע שטיפה לא הלך לו, הכל התפרק".
 |
| אלישע ודבאלשווילי. גם אם הם לא משתלבים, הם מקצוענים |
|
| |
אך יש מי שחושב שדווקא האפריקאים הם העתיד של הקבוצות בליגת העל והשוק השווה ביותר להשקעה. "על פי מה שאני יודע, 3 מהשחקנים שעשו עליהם הכי הרבה כסף אי פעם בישראל הם אניימה, מאיוקה ויעקובו. שחקנים אפריקאים הם יופי של חומר גלם", הסביר סוכן השחקנים ניר קרין והוסיף: "אם האיכות שלהם טובה הם טובים מהשחקנים האירופאים שמגיעים לכאן. אם קבוצות וסוכנים יעבדו עם אפריקאים כמו שצריך ויחפשו את השחקנים כמו שצריך אז הם יצליחו כמו עם אניימה.החכמה היא להביא בזול ולמכור ביקר. אני מאמין בהם, הם יופי של שחקנים".
ויקי וקנין מנגד, חושבת שהשוק הזה לא מתאים למנטליות הישראלית: "אני לא מתעסקת באפריקאים. הליגות באפריקה הם לא כמו בסרביה או קרואטיה, שם הליגות מסודרות והאיכות של השחקנים שונה. הציעו לי לעבוד עם השוק האפריקאי אבל סירבתי, לא שאני פוסלת אותם בתור בני אדם אלא פשוט לא אעבוד איתם בתור שחקני כדורגל".
 |
| סמואל יבואה. הקבוצות עייפות מנטישות וסיפורים? (יניב גונן) |
|
| |
לקידן יש את הנוסחא שלו להצליח עם שחקנים אפריקאים: "לא צריך לפחד להביא שחקן גם אם הוא מליגה שלישית בגרמניה. ג'ואל דמהאו לדוגמא, הגיע משם ומצליח בארץ וזה כי הוא הגיע מגרמניה אחרי כמה שנים שם וספג את התרבות האירופאית. הוא יודע איך להתנהל במסגרת מחוץ לאפריקה. אם מביאים כבר שחקנים מאפריקה אז עדיף כאלה שכבר עברו תחנות באירופה".
אין סקאוטינג - אי אפשר להסתכל רחוק
אך יש שאלה נוספת שמעלה תהיה מהנתונים האלה והיא האופן שבו עובדות הקבוצות בישראל. ישראלים אוהבים קיצורי דרך וזה ידוע לכולנו ונראה כי הקבוצות לא שונות בעניין הזה. מערך הסקאוטינג שאצל רובן בקושי קיים, גורם להן להיות כחומר ביד היוצר של הסוכנים שבד"כ קשריהם טובים יותר באירופה.
 |
| ססארץ´. ישראל תמשיך לקלוט שחקנים מהדרג השלישי והרביעי? (האתר הרשמי של חיפה) |
|
| |
לפחות העונה, נראה כי הזרים הם לא אלה שמובילים ונותנים את הטון בליגת העל שנחלשה משמעותית. 50 אחוזים מהזרים שיש כיום בליגת העל באים ממדינות הבלקן, 20 אחוזים מאפריקה, 15 אחוזים מדרום אמריקה והשאר מאירופה התיכונה ומקומות נוספים. האם יהיה שינוי בבחירת הזרים או שמא נמשיך לשמוע שמות שמסתיימים ב-"איץ'" ו-"אייב"?
"זאת מגמה שתמשך ותתעצם, גם בקיץ הבא נמשוך עוד ועוד שחקנים מהמדינות האלה. השוק הדרום אמריקאי פחות רלוונטי לישראל כי שחקן בינוני בדרום אמריקה נחשב יקר מדי. השחקנים מהבלקן משתלמים מבחינה כלכלית, זה הפך ליעד מוביל עבור הכדורגל הישראלי ואין סיבה שזה ישתנה", אומר קידן ומוסיף דבר חשוב בנוגע לנוהל בחירת הזרים של הקבוצות: "שחקנים זרים בארץ זה עניין של אופנה מתחלפת. מגיעים שחקן או שניים טובים ממדינה מסויימת, הקבוצות שמות לב ומיד מביאות עוד מאותה מדינה. לדוגמא, טלקיסקי וטופוזאקוב שאחריהם הגיעו שחקנים מבולגריה. חלק מהקבוצות עובדות כמו עדר. החכמה היא לשפוט כל שחקן על פי מישהו ולא בגלל הנתונים האפורים מסביב, הרבה קבוצות מסננות שחקנים על פי גיל, מדינה ורזומה".