"חביב מרגיש כשנוגעים לו ברגליים, נותן תקווה"

כבר תקופה ארוכה מאוד שחביב אוחיון עורך אימונים אישיים ארבע פעמים בשבוע. פעם עובד על פלג גוף עליון, פעם על התחתון. פעמיים בבוקר, פעמיים בערב. כל האימונים נערכים בים. גם ביום שני האחרון הוא חזר על אותה הרוטינה שעזרה לו להיכנס לפי אביו, ל"כושר הטוב ביותר בקריירה שלו". כשהאימון הסתיים, וחביב כבר עשה את דרכו לכיוון הרכב כדי לנסוע לאימון של הפועל חדרה, הוא החליק על אחת המדרגות ועף לאחור. כל גופו נחת על הצוואר. 

תלוי איך מסתכלים על המטבע, אבל מצבו של אוחיון היה יכול להיות הרבה יותר גרוע בעקבות הנפילה ההרסנית הזו. במונחים של ספורטאי, פציעה כזו, בצוואר, היא טראגית. בטח בגילו, בטח כאשר מתחשבים בעובדה שזו אינה הפעם הראשונה שהוא חווה פציעות בעמוד השדרה. כשהיה בנוער של מכבי ת"א ספג כניסה חזקה במשחק מול מכבי חיפה, פציעה שהחמירה לו כאשר עבר לשחק בווטפורד. אז, כשנכנס לניתוח גב בגרמניה, הרופאים עבדו על תיקון גבו במשך שלוש שעות.

חביב אוחיון עם הכדור (איתי כהן)

השבוע, אביו מוטי אוחיון, היה צריך לשבת כמעט כפול מכך בזמן שהוא ממתין ליציאת הרופאים מחדר הניתוח. חמש שעות וחצי, זמן שעבר כמו ימים שלמים, עד שיצאה הבשורה שהניתוח עבר בהצלחה וכי חביב מזיז את ידיו. זה היה הסימן המעודד הראשון מכיוונו של השוער שמתאושש ופנה לעוקבים שלו באינסטגרם: “מודה לכולם על התמיכה והאהבה, שבת שלום”. "ישבתי שם ורק חיכיתי כבר שהניתוח הזה יסתיים. למזלו של חביב, כנראה הקדוש ברוך הוא שמר עליו ודאג שהוא יגיע לבית החולים בדיוק ברגע בו המנתח הכי טוב, בעל שם עולמי, נמצא שם” סיפר מוטי אוחיון. “הכינו אותו לניתוח בצורה הכי טובה שיש והניתוח עבר בהצלחה ובאמת שבתוך חוסר המזל הזה שהוא סובל ממנו, הייתה גם נקודת אור". 

חביב אוחיון מודה על התמיכה (צילום מסך)

מה מצבו של חביב היום (שישי)?
"קודם כל יש קצת הקלה כי הוא כבר אוכל ומדבר וזה הכניס קצת אנרגיות. אני מעביר לו כל הזמן את כל השיחות והסיפורים המדהימים שאני נתקל בהם מיום שני האחרון. קיבלנו אלפי שיחות. אוהדים מכל ישראל, אין ספור שחקנים, אנשים שלא היו איתנו בקשר של 30 שנים, כולם דואגים לו. אני רואה את אנשי הפועל חדרה וכמה הוא נכנס להם ללב ואיזו השפעה הוא הכניס אם הם כולם סביבו מרגע הפציעה, אני רואה שחקנים בחדרה קוראים תהילים ליד המיטה שלו, זה מרגש אותי כל כך". 

מכבי תל אביב מביעה תמיכה בחביב אוחיון (אינסטגרם)

גם ברשתות ראינו את כל השחקנים מעלים תפילה למען בריאותו.
"כן ובאמת כל השחקנים מהפועל חדרה ומכבי ת"א דואגים לבוא ולשאול ולהתעניין במצב שלו. אני מדבר איתך עכשיו ואתמול היה רגע באמת עוצמתי כל כך, פתאום נכנס בדלת בחור גדול, שאני לא מכיר, עם זר פרחים, הגיע ונתן לי חיבוק ואמר לי אני אבא של אופיר מרציאנו. לאופיר הייתה פציעה דומה בעבר והוא יצא ממנה והוא משחק, ואופיר אמר לאבא שלו שהוא לא מסכים שהוא יראה את המשחק עד שהוא לא מוצא אותנו והולך לחזק אותנו ולתמוך בנו. אלו רגעים פשוט מלאי עוצמה ואני כולי מתעסק רק בדברים האלה. זה ממלא ואני בכלל לא חושב על היום שאחרי בזכות זה". 

מה בעצם אומרים עכשיו הרופאים, הוא התחיל להרגיש את רגליו?
"הוא מרגיש שנוגעים לו ברגליים, וזה מעודד. זה סימן לתקווה. עברנו כל כך הרבה כדי להחזיר את הקריירה לחביב אחרי הפציעה שהייתה לו בווטפורד ועכשיו אנחנו נעשה הכל כדי שהוא יעמוד על הרגליים. על הקריירה אני לא חושב בכלל, למרות שבתוך הלב יש חדר קטן שאומר שאפשר יהיה להחזיר אותו לפעילות ולשחק, אבל זה באמת עוד מוקדם ועכשיו כולנו רק מחכים לרגע שהוא יעמוד על הרגליים שלו. אנחנו יודעים שיש לנו דרך מאוד ארוכה לעבור ושיקום מאוד ארוך". 

חביב אוחיון (איציק בלניצקי)

עכשיו אחרי שהוא התעורר ומדבר אתכם, אתם יודעים להגיד איך הפציעה התרחשה?
"כן, זה קרה באימון שהוא מקיים, אחד מבין ארבעה אימונים אישיים שהוא עושה בים בכל שבוע כבר תקופה מאוד מאוד ארוכה, כל פעם הוא אומר לי 'אבא אני הולך, היום פלג גוף עליון, אבא אני הולך, עכשיו פלג גוף תחתון' ובאמת, אלו אימונים שנתנו תוצאות. הוא היה בכושר מדהים. הייתם צריכים לראות אותו באימוני הנבחרת הצעירה לפני מספר שבועות. הוא נתן שם זינוקים כמו של דויד דה חאה. הרגשתי שהוא בשיא כושרו, שהוא סוף סוף עלה על הגל. אז הוא הלך לעוד אימון, הוא סיים אותו, כבר היה בדרך לאוטו כדי לנסוע לאימון של חדרה ופשוט חוסר מזל, המדרגות בחופי הים זה כנראה לא הדבר הכי יציב ולפי התקן שיש והוא פשוט החליק ונפל על הצוואר". 

חביב אוחיון (רדאד ג'בארה)

מה קורה אחרי הפציעה?
"אתה יודע, אדם שמקבל מכה, כמוני, כמוך, חושב ש'אוקיי, קיבלתי מכה, כואב, תכף יעבור'. ובאמת הוא הרגיש שתכף זה יעבור אבל ברגע שהכאבים לא הפסיקו, אז ישר הזמנו אמבולנס והוא הגיע לבית החולים. דיברתי עם הרופאים, שאלתי אותם אם היה הבדל אם היה ברגע הנפילה ישר מזמין אמבולנס, הם ממש לא ייחסו לזה חשיבות ואפילו די הקלו ראש בעניין הזה. זה לא השפיע על הפציעה שהוא ספג". 

איך אתה מתמודד עם הסיטואציה הזו כאדם שמלווה אותו לכל אימון בקריירה שלו?
"אני מקבל הרבה כוחות. לפני שהתקשרת אליי טילפן אליי אוהד של הפועל חדרה, אדם מבוגר בן 80, שהולך לכל אימון. והוא סיפר לי כמה הוא אוהב את חביב ובאמת זה נותן לי כוחות שהוא ככה השפיע על אנשים. אמרתי כבר, אני אזחל עד קצה העולם כדי לשקם אותו וכדי להעמיד אותו על הרגליים. אני מקבל כל כך הרבה טלפונים מנערים שהסיפור הזה השפיע עליהם והם לקחו את זה כל כך קשה, ואני עונה לכל ההודעות האלה, מוצא את עצמי יושב עד 5 בבוקר ועונה להודעות. אני מקווה שככל שהימים יעברו נמשיך לקבל בשורות טובות ונעמיד את חביב על הרגליים".