בדומה לחייו של כל אחד ואחד מאיתנו, גם בחייהם של הספורטאים יש רגעים קריטיים בהגיעם לצומת של קבלת החלטות. בחודש הקרוב נציג בפניכם סדרה של כתבות העוסקות ברגעים משמעותיים בקריירה של ספורטאים, כאשר הכתבה הפעם תעסוק בהחלטה האם לעבור ליריבה השנואה. האם הספורטאים בכתבה קיבלו החלטה טובה או לא טובה? האם זה היה תלוי בהם? אתם מוזמנים להמשיך לקרוא.
מה הרגע שלך? לחצו כאן כדי לשחק במשחק הרגעים של כלל ותוכלו לזכות בטיסה לאירופה. מדובר במשחק רב משתתפים אינטראקטיבי בפייסבוק (עם אלמנטים ממשחק המונופול) המציע סימולציות מהחיים הבוגרים ומאפשר למשחקים בו לרכוש מיומנויות פיננסיות בצד הנאה, תחרותיות ופרסים
הם היו מודל לחיקוי, הערצה אליהם חצתה גבולות ואין אוהד שלא חלם להיות כמוהם. הסמלים הגדולים של הקבוצה, אלה שתמיד היו שם ברגעים הטובים והפחות טובים, אלה שאף אחד לא הצליח לדמיין אותם עם חולצה בצבע אחר. אלא שאז הם החליטו לעשות סיבוב חד במיוחד, לעבור ליריבה השנואה ולשבור את לב האוהדים. האמת? גם להם עצמם לקח זמן להתרגל לסטטוס החדש אבל הקהל התקשה לסלוח. חלק מהם אף היו יצירתיים ומחו בדרכים שונות.
אורי מלמיליאן היה האיש הכל יכול של בית"ר ירושלים. הנער משכונת ממילא שעלה לקבוצה הבוגרת בגיל 16, הוביל אותה לזכיה בגביע המדינה שהיה לתואר הראשון של המועדון ונבחר לשחקן העונה.
לא היה בית בירושלים שלא החזיק חולצה של המאסטרו, לא היה פרי בשוק מחנה יהודה שלא קיבל את הכינוי "מלמיליאן". באותם ימים קיבל הכוכב הירושלמי הצעה להצטרף לפאריס סאן ז'רמן הגדולה אולם אהבתו לבית"ר השאירה אותו בבית. וזה השתלם. אורי הוביל את בית"ר לאליפות ראשונה בתולדות המועדון והיה נדמה ששום דבר לא יכול לפגום באידיליה שבין הכוכב לאוהדים. אלא שאז הוא החליט לעזוב ולעבור ליריבה השנואה – מכבי תל אביב.
מעטים האמינו שמלמיליאן עשה את הצעד הנכון. אחרי הכל, הצהובים מתל אביב שונים מהצהובים של ירושלים ורבים אף התקשו להאמין שמלמיליאן יוכל להצליח מחוץ לבירה. האוהדים לא היו יכולים לקבל את העזיבה של הסמל הבלתי מעורער ליריבה השנואה. הכאב בירושלים היה גדול, שוק מחנה יהודה "ביטל" את הכינויים של הפירות והירקות והחרם החל.
 |
| אורי מלמיליאן. מצהוב שחור לצהוב כחול (יוסי ציפקיס) |
|
| |
מלמיליאן הגיע למכבי ת"א אחרי שהוביל את הבית"רים לעוד זכיה בגביע וכבר בעונתו הראשונה במרכז הארץ זכה בתואר מלך השערים. שנה מאוחר יותר היה מהבולטים בזכיה של מכבי ת"א באליפות ובסופו של דבר הוכתר המעבר בהצלחה.
קראו לו האיש עם התלתלים. ראובן עטר היה הלב מכבי חיפה, המנוע שלה, הברומטר שלה ובזכות היכולת האישית והטכניקה הנפלאה, לא פלא שעטר הפך להיות אליל. עד לבוגרים עטר אפילו לא ידע מה זה לשבת על הספסל, גם כששיחק עם שחקנים מנוסים וגדולים ממנו בגיל.
ב-1991 הוביל את חיפה לדאבל ושנתיים לאחר הביא במו רגליו את הגביע לכרמל עם שער ניצחון מול מכבי ת"א, זכיה שפתחה את הדלת עבור חיפה למשחקי גביע אירופה. היכולת הטובה לא נפסקה. הוא שותף בקבוצה שנטלה תואר אליפות חמישי (השלישי שלו) בעונה אדירה ללא הפסד, עונה שהסתיימה גם עם גביע הטוטו.
 |
| ראובן עטר. ככה האוהדים הירוקים יזכרו אותו לעד |
|
| |
ואז הגיע ה"בום" הגדול. אחרי עונה אדירה הודיע עטר כי הוא רוצה לעזוב והשאיר אוהדים רבים המומים. לא רק רצונו של עטר לעזוב פגעה באוהדים, גם רצף השמועות שקישרו ללא אחרת מאשר הפועל חיפה. היריבה העירונית, היריבה הכי מרה, היריבה הכי שנואה. באופן טבעי חיפה לא ששה לשחרר את השחקן שהלך לבוררות, שם נקבע ערכו על 735 אלף דולר, סכום שיא באותם הימים.
האוהדים הירוקים התקשו לראות את עטר באדום שהפך לסיפור המרכזי במשחקי הדרבי של אותה עונה, באחד מהם אף כבש את אחד השערים שהוביל את הפועל חיפה לניצחון 1:2, ניצחון שקטע הגמוניה "ירוקה" בת 20 שנה.
גם אצל היריבה העירונית הפך עטר לאהוב במיוחד כשלא הפסיק לכבוש וסיים את עונת 95/6 עם 21 שערים. קשה לומר שעטר נכשל במעבר ליריבה העירונית, ועצם העובדה שחזר בהמשך למכבי חיפה והתקבל באהבה, מסבירה כמה היה אהוד ואהוב.
 |
| ראובן עטר על הקווים. האוהדים של חיפה כבר סלחו (משה חרמון) |
|
| |
אחד המעברים אולי הכי גדולים של הכדורגל הישראלי העביר את הסמל של הפועל תל אביב, שמעון גרשון, ליריבה הכי גדולה של האדומים – בית"ר ירושלים. גרשון לא היה סתם עוד שחקן בהפועל. הוא גדל במועדון מגיל ילדות, עבר בה את כל מחלקת הנוער ועלה לקבוצה הבוגרת. גרשון, בלם בתפקידו, תפס פיקוד ומנהיגות בחלק האחורי של הקבוצה והצעיד אותה לימים הכי יפים שלה, שכללו דאבל גדול, עוד זכיה בגביע המדינה ולמסע אירופי מופלא עם ניצחונות מול צ'לסי, לוקומוטיב מוסקבה, פארמה ומילאן, מסע שנעצר רק ברבע גמר גביע אופ"א.
ואז הגיע ארקדי גאידמק לבית"ר. האוליגרך הרוסי החל להשקיע בבית"ר סכומים גדולים ופיתה את כל הכובים ששיחקו בליגה. גם את הסמל של הפועל.
 |
| גרשון חוגג בבית"ר. לא מעט תארים בבירה (קובי אליהו) |
|
| |
האוהדים האדומים לא האמינו שיכול להיות מצב בו הסמל והקפטן שלהם יילך אחרי הכסף הגדול ויזנח את הערכים עליהם גדל. אבל לא. גרשון כינס מסיבת עיתונאים בה הזיל דמעות וסיפר על המעבר. האוהדים זעמו וגרשון הפך מוקצה מחמת מיאוס באיזור בלומפילד.
במשחק החזרה שלו עם הקבוצה החדשה לבית הקודם, זרקו עליו האוהדים ניירות שעליו היה ציור עם שטר של 100 דולר והפרצוף שלו באמצע כאות מחאה על המרדף אחרי הכסף.
מבחינה מקצועית המעבר הצליח לגרשון בגדול. הוא זכה עם בית"ר בשתי אליפויות ובשני גביעים כשב-2008 היה האיש שכבש את הפנדל המכריע בגמר הגביע מול... הפועל ת"א. גרשון לא הצליח להעפיל עם בית"ר לשלב הבתים של ליגת האלופות והקבוצה שלו כשלה בשני הניסיונות.
 |
| שמעון גרשון. מסיבת עיתונאים בלתי נשכחת (ניר בוקסנבאום) |
|
| |
גם בכדורגל העולמי לא חסרים מעברים מקבוצה לקבוצה, אבל הבולט שבהם היה בשנת 2000 כשלואיס פיגו הפורטוגלי עשה את אחד המעברים הגדולים ורועשים ביותר ברחבי היבשת כשהוריד את החולצה של ברצלונה ועבר, לא פחות ולא יותר, לריאל מדריד.
השנאה בין שני המועדונים הינה על רקע הבדלים סוציולוגים ופוליטיים באיזור, כשברצלונה מייצגת את חבל קטאלוניה ומדריד את ספרד, וכמעט שלא רואים מעבר של שחקנים בין הקבוצות, בוודאי לא באופן ישיר.
 |
| אתם רואים טוב. פיגו מול גאוורדיולה בקלאסיקו (רויטרס) |
|
| |
פיגו הגיע לבארסה ב-1995 ומיד הוכיח איזה שחקן גדול הוא. בחמש שנים במועדון הוא זכה בשבעה תארים קבוצתיים, כולל שתי אליפויות, שני גביעים, סופר קאפ מקומי וסופר קאפ אירופי והיה חלק מהזכיה בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1997. בתום חמש השנים תם חוזהו של פיגו בקבוצה ואף כי היה נדמה שברצלונה תאריך לו אותו, נפלה הפצצה. פיגו עבר לריאל מדריד.
אוהדי הכדורגל רבים בעולם מחכים למשחק הסופר קלאסיקו בין ריאל לברצלונה בגלל האיכויות של השחקנים, אבל באותה שנה חיכה העולם כולו למשחק רק כדי לראות את המפגש בין מי שהיה מלך בברצלונה וחצה את הקווים בצורה מפתיעה. אוהדי ברצלונה הכינו שלטים בהם קראו לפיגו "יהודה איש קריות" על שמו של השליח של ישו,שלפי הכתבים הנוצריים הואשם בכך שבגד בישו ומסר אותו לידי השלטונות הרומאיים. מעבר לשלטים נזרקו לעברו חפצים בכל פעם שנגע בכדור, שריקות בוז ליוו כל צעד שלו והשיא היה כשמהיציע נזרק לעברו ראש של חזיר.
המעבר לריאל מדריד הצליח ובגדול. בעונתו הראשונה בלבן הגשים פיגו את החלום וזכה בליגת האלופות. בשנת 2000 הוא אף זכה בתואר כדורגלן השנה באירופה, מה שהפך אותו לשחקן הכי גדול באותה עונה. כעבור שנתיים עשה זאת שוב, ובסך הכל השלים פיגו בחמש שנים עשרה תארים במדי ריאל מדריד. אם יש מישהו שאפשר לומר שהוא נהנה מכל העולמות, לואיס פיגו והרומן שלו עם הליגה הספרדית מתאים בדיוק.
פספסתם את הכתבות הקודמות של רגע של החלטה? לחצו כאן לכל הכתבות
מה הרגע שלך? לחצו כאן כדי לשחק במשחק הרגעים של כלל ותוכלו לזכות בטיסה לאירופה. מדובר במשחק רב משתתפים אינטראקטיבי בפייסבוק (עם אלמנטים ממשחק המונופול) המציע סימולציות מהחיים הבוגרים ומאפשר למשחקים בו לרכוש מיומנויות פיננסיות בצד הנאה, תחרותיות ופרסים