ליסנדרו לופז - החלוץ שיגרום לליון לשכוח מבנזמה

רבבות אלפי צופים באצטדיון ברוסריו ועוד מיליונים ברחבי העולם כבר מתחילים למאוס במשחק שאמור להיות הגדול מכולם, ארגנטינה מול ברזיל. למרות הציפיות, אף נבחרת לא מצליחה לעבור את קו ביצורי ההגנה של יריבתה. גם לא מסי וטבז ואפילו לא קאקה ולואיס פאבינו. 

דייגו ארמנדו מראדונה מסתכל לקצה הספסל ושולף את ליסנדרו לופז. החלוץ עולה למגרש ומחליף את 'קון' אגווארו העייף. הקהל ביציעים לא אוהב את החילוף ורבים שיושבים מול מקלטי הטלוויזיה בבית מתקשים לזהות מי זה השפן שנשלף מן הכובע. חמש דקות אחר כך, לופז משתחל בין הגנת הסלסאו ושולח כדור מדוד לפינה. אוהדי ארגנטינה לא יודעים את נפשם. הארגנטינים מנצחים ובעצם עושים צעד ענק לעבר המונדיאל בדרום אפריקה.

זה כנראה חלומו של חלוץ ליון, ליסנדרו לופז, ששום דבר לא הלך לו בקלות בקריירה ודווקא עכשיו בגיל 26 הוא הופך לשם מוכר ברחבי העולם ולשחקן בטוח בסגל של "יד האלוהים".

את הקריירה הוא דווקא התחיל מזמן, תלוי איך מסתכלים על זה. החלוץ נולד במרץ 1983 בעיירה רוחס שנמצאת בפרבר של בואנוס איירס. הוא הפגין יכולת טובה מול השער כבר בגיל צעיר אולם רק בגיל 20 הוא עלה לקבוצה הבוגרת של קבוצת ראסינג הארנטינית ובשונה מכוכבים אחרים, הוא לא הגיע כילד פלא שמקבל את המפתחות כבר בגיל צעיר.

ליסנדרו לופז (השמאלי) במדי ראסינג. עלה לבוגרת והחל לכבוש בצרורות (רויטרס)

כבר בשנה הראשונה בבוגרים, הוא הוכיח שהוא סקורר גדול ברמה המקומית כשכבש 26 שערים ב-70 משחקים במדים של ראסינג. עונת 2004 האירה לו פנים כשהוא זכה בתואר מלך השערים של ליגת האפרטורה. למרות אותה עונה נפלאה, המועדונים באירופה לא פזלו לכיוונו בצורה מיוחדת. מי שכן שם לב לחדות של לופז הוא מאמנה של הנבחרת הלאומית דאז, חוזה פקרמן, שכלל אותו בסגל וסייע לו לרשום הופעת בכורה בתיקו 1:1 מול נבחרתה של מקסיקו במארס 2005.

פורטוגל לא האירה פנים בתחילה
לבסוף, גם אירופה הבינה מה שיש לה מתחת לידיים. אירופה? לא האריות שלה בכל אופן. בתחילת עונת 2005/2006 דווקא פורטו היתה זו שרכשה את הארגנטיני במחיר מציאה של 2.5 מיליון יורו (מסתבר שהפורטוגלים יודעים לעשות עסקים) וצירפה אותו לארנטינאי אחר, לוצ'יו גונזאלס. ההתחלה היתה קשה ביותר. לופז שיכול לשחק במספר עמדות בהתקפה הוזז ממקום למקום כאשר המאמן ההולנדי, קו אדריאנס, החליט להציב אותו בכנפיים בניגוד לרצונו של השחקן. הצרורות שכבש בדרום אמריקה הפכו ל-7 שערים ב-25 משחקים בליגה הפורטוגלית. מאכזב למדי עבור שחקן כמוהו.

גם העונה שהגיעה לאחר מכן לא תיחקק בדפי ההיסטוריה. החלוץ העלה במעט את מספר כיבושיו ל-8 שערים ב-25 משחקים. אמרנו כבר שהדברים לא הלכו לו בקלות. לופז נראה כמו שחקן כבוי וכמו דרום אמריקנים רבים לפניו, נראה היה שתהליך ההתאקלמות באירופה כשל (עיין ערך חואן רומן ריקלמה). לופז החל לחשוב על הבית בארץ השמש ובעצם מי לא היה מתגעגע לאסאדו, לקהל הפנאטי ובעיקר לתחושת חגיגת השערים שכה היתה מוכרת לו ביבשת הרחוקה.

חוזה פקרמן. מהראשונים שהבחינו בחדות של לופז (רויטרס)

הקסם חזר והמחיר עלה באלפי חוזים
כשהוא ממש הגיע לתחושת מיצוי מאירופה, דווקא אז מישהו מלמעלה החליט לעזור לו או לפחות מישהו מראשי פורטו. מי שמונה למאמן הוא ג'וסאלדו פריירה המקומי ושמחת החיים חזרה לפניו של החלוץ. שיתוף הפעולה בין השניים הצליח בייחוד לנוכח העובדה שהמאמן החזיר אותו למקום שהוא כה אוהב, האמצע.

לופז הפך לכלי נשק קטלני וזכה לכינוי ליצ'ה (היה הצמד-חמד של לוצ'יו) על ידי האוהדים. המהירות שלו, משחק הראש שלו, התזמון ויכולת הבעיטה העוצמתית בשתי הרגליים הפכו אותו למכונת שערים. 24 שערים מ-27 משחקים בליגה המקומית הם הוכחה הטובה ביותר לכך. ממוצע של 0.88 שערים למשחק ששלחו אותו בכביש מהיר לראש טבלת מלך השערים בליגה בעונת 2007/2008. מדהים.

הוא הפך לאחד הסמלים של הקבוצה ולחביב האוהדים בדרגאו מכיוון שהוא אחד שרץ אחורה חצי מגרש בשביל לתת גליץ' לשחקן היריבה. מנגד, הוא הפך לאויב העם בבנפיקה (דבר שגם סייע לו להתחבב על אוהדי פורטו) לאחר שבמשחק העונה בין הקבוצות, הוא נתן הצגה ולא על המגרש. לופז דילג מעל שחקן הגנה ונפל למרות שהיריב לא נגע בו, שני מטרים מן השופט שקנה את הנפילה ושרק לפנדל (חבר'ה, לא רק אצלנו יש בעיית שופטים). האירוע הזה עורר הדים רבים בפורטוגל ולבסוף החלוץ הושעה ממשחק אחד.

אוהדי בנפיקה. הם לא יתגעגעו ללופז (רויטרס)

בזירה האירופית, הוא הוכיח שהוא מסוגל להתמודד עם הגנות חזקות כשכבש שערים מול ליברפול ומארסיי והוביל את פורטו לראשות הבית בצ'מפיונס. בכל התקופה של לופז בפורטוגל, הקבוצה לא איבדה אף לא אליפות אחת ונראה כי בעונה הקודמת, הוא שמר את הכוחות בעיקר לצ'מפיונס. בליגה הוא חורר 10 פעמים את הרשתות אך הפך לחלוץ מוכר ברחבי היבשת עם 6 שערים ב-10 משחקים בליגת האלופות וסחף את קבוצתו למקום הראשון בבית 7 לפני ארסנל הגדולה.

בבתים, הוא כבש שלוש פעמים מול פנרבחצ'ה ופעם מול התותחנים מלונדון. את התחמושת הכבדה הוא השאיר לשמינית הגמר כאשר כבש צמד נגד אתלטיקו ב'ויסנטה קלדרון' והקפיץ את פורטו לרבע הגמר.

זה כנראה מה שהדליק את הנורה אצל הנהלת ליון ובעיקר גרם לה לפשפש עמוק בכיס. מי שהיתה אלופת צרפת במשך שנים רבות וליתר דיוק, 7 פעמים ברציפות, איבדה את התואר לבורדו המפתיעה.

איך אומרים שערים בצרורות בצרפתית?
בנזמה הלך אחרי הכסף הגדול של ריאל מדריד, ז'וניניו מחפש נפט בקטאר והפתרון של מאמנה החדש של הקבוצה, קלוד פואה, הגיע בדמותו של לופז במחיר של 24 מיליון יורו (ומי שבאמת רוצה להבין את השדרוג שעבר הארגנטינאי מוזמן ללכת אחורה ולראות את הסכום בו הוא נקנה ע"י פורטו).

ליסנדרו לופז. בנזמה מי? (רויטרס)

היו מי שאמרו שזה גדול עליו. אז אמרו. בינתיים הארגנטיני מוכיח בדיוק ההיפך. עם שער ליגה אחד ו-4 שערים בצמד המשחקים נגד אנדרלכט כבר בחודש אוגוסט, לופז הופך להיות החלוץ המסוכן בצרפת ואחד הבולטים ביבשת. אוהדי ליון ערכו לא מזמן הצבעה מי יותר טוב, בנזמה או ליסנדרו והתשובות היו מפתיעות. למעלה מ-50 אחוזים הלכו על הארגנטינאי ורק 17 אחוזים בחרו בצרפתי.

אז נכון, הוא לא הכי גבוה (1.75), כבר לא הכשרון הכי צעיר (26) שיש ואין לו את הקסם של מסי ואינייסטה אבל יש לו את החבילה השלמה בשביל להפוך לאחד המבקיעים הטובים ביבשת. "הוא אינטיליגנט, ויודע בדיוק איך להיכנס לשיטת המשחק שלנו. הוא לא רק סקורר אלא יודע לעשות את השאר יעילים יותר. הוא שחקן מושלם", אמר עליו מאמנו, קלוד פואה. אז פיורנטינה, ליברפול ובניון, תיזהרו הוא מחכה לכם בשלב הבתים.