חמישה הפסדים רצופים, חמש נקודות לשיפור

בדרך כלל אין טעם להסיק מסקנות גורפות ממשחקי הכנה. שום דבר במשחקי הכנה מול אולמות חצי ריקים באירופה לא דומה למשחקי יורוליג בהיכל נוקיה, או למשחקי ליגה נגד קבוצות בעלות יומרה כמו הפועל ירושלים, בני השרון, עירוני נהריה או מכבי חיפה של העונה הקרובה.

אבל לא נחכה חודש שלם ונביט בציפורים המתעופפות בשמיים בזמן שאפי בירנבוים, רועי חגאי ואבי אבן מכינים את התבשיל, נכון? הערב ב-19:45 מכבי ת"א תערוך את מסיבת העיתונאים הרשמית לפתיחת העונה וזה הזמן לנתח את הצהובים כפי שראינו אותם עד כה.

אפשר בהחלט להשתמש במשחקי הכנה כדי לעמוד על התפתחויות שמסתמנות, ולאבחן נקודות חלשות או אופי של שחקנים. קצת לפני המשחק השישי של מכבי ת"א מול יריבה אירופית בטרום-עונה (אולימפיאקוס בשבת), הנה מספר עניינים בקצרה שכדאי לתת עליהם את הדעת.

1. כצפוי ולפחות על סמך הפתיחה, מכבי ת"א תלויה בקרלוס ארויו יותר מדי. המחליף שלו, דרור חג'ג', לא בלט באף אחד ממשחקי ההכנה, גם כי קיבל קטעי משחק קצרים וגם כי הוא עצמו חדש במערכת. הפעם היחידה בה חג'ג' הצליח להפיק מעצמו משהו היתה במשחק נגד לובליאנה, כשהצליח להוביל את מכבי עם כספי ואליהו ממצב של גארבג'-טיים למשחק שיש בו סיכוי לנצח.

הנתון הזה לא צפוי להשתנות משמעותית, אלא אם כן תתפתח קטסטרופה ויהיה צורך להפוך את השולחן: אפי בירנבוים ימשיך לדחוף את ארויו שישמש כקלע הבולט של הקבוצה, וחג'ג' ימשיך לקבל שאריות. התיאום הקבוצתי הטוב יותר צריך לבוא מארויו עצמו וככל שיעבור הזמן נבין אם הוא מסוגל לעשות את הסוויץ' מה-NBA לכאן. כישרון יש לו, זה בטוח.

ארויו. כישרון לא חסר (אמיר לוי)

2. בירנבוים מסתמך מאוד על ג'ייסון ווייליאמס, שהוא שחקן מגוון שמשחק בכמה עמדות וגם שומר מצוין. וויליאמס עושה כל מה שצריך כדי להצליח והוא שחקן נהדר, אבל צריך להודות שהכדורסל שלו מתבסס על להיות ראשון לכל לוס-בול, על לחימה, על ציפורניים.

אם הוא מוסיף ערב של קליעה טובה מבחוץ, קשה לעצור אותו. אם לא, הכדורסל שלו מאוד מבולגן ומקרי. אמנם עם המון רוח של נחישות, אבל עדיין מבולגן. ספק אם זה מה שהקהל של מכבי ת"א רוצה לראות מהקבוצה שלו. ובינתיים, וויליאמס נחשב לאחד הטובים בתקופת טרום העונה.

3. ד'אור פישר מסתמן כסוג של ספנסר דאנקלי, הסנטר שהגיע לכאן לפני 15 שנים ודי מהר איבד את מקומו והפך לשחקן שולי עד שהתעשת לקראת סיום העונה ותרם כמצופה. בשלב הזה פישר נראה די אובד עצות. רואים שהוא החל לשחק בגיל מאוחר ואין בעיה לזהות שחסרים לו יסודות משחק נכונים. הוא מועד לבעיית עבירות, ההגנה שלו באחד על אחד לא מרשימה.

עם זאת, הוא ריבאונדר טוב ויש לו קליעה מפתיעה מחצי מרחק שהוא ממעט להשתמש בה. פישר נראה כמו שחקן בוסר שאולי יוכל להיות משמעותי בחלק השני של העונה אחרי שיבין מי נגד מי ולמה. כרגע הוא נראה קצת כמו ילד שיצא אל העולם הגדול. ספק אם הוא מתאים להיות שחקן דומיננטי במכבי ת"א בשלב הזה.

הבעיה היא, שגם הקולגה שלו לעמדה, אסטבן באטיסטה, הוא לא אחד שאפשר לבנות עליו לטווח אורך בעיקר בגלל חוסר יציבות. אולי יניב גרין, שכמעט ולא שיחק עד עכשיו, יוכל ליצור איזשהו איזון בקו הקדמי ולאפשר לבירנבוים ליהנות מכל אחד מהם במידה הנכונה. חוץ מזה, לא נופתע אם ינחת כאן בקרוב שחקן פנים נוסף.

דאור פישר. חסרים לו יסודות משחק

4. טריי סימונס צריך הרבה מאוד ספייס כדי ליהנות מהיתרונות שלו. כרגע הוא נראה בעיקר לחוץ מהסיטואציה, מהצורך לספק נקודות ומחוסר התיאום שלו עם ארויו. סימונס צריך את מרחב הטעויות הנדרש כדי להצליח. הוא צריך לדעת שמותר לו לטעות פעמיים-שלוש מבלי לרדת לספסל, כפי שהיה בחולון או בגליל.

מכך הוא נבנה. מהביטחון בו. ספק אם יהיה לו את זה במכבי ת"א לאורך זמן. אני מעריך שהוא יהיה שחקן של רצפים, יום כן ויום לא. נראה שתהיה לו עונה לא יציבה ופחות טובה מאשר בקבוצות הקודמות שלו כאן.

טריי סימונס. הוא צריך לדעת שמותר לו לטעות (איתי חסיד)

5. רודני ווייט הוא עדיין סימן שאלה, כי הוא זה שיכול להפוך את מכבי ת"א לטובה יותר אבל בתנאים מסוימים: עד כמה הוא מוכן להשקיע בהגנה? עד כמה הוא מוכן למסור בעקביות? עד כמה הוא מוכן להקריב עבירות ולהילחם בריבאונד כשהוא משחק בעמדה מספר 4? טוב שקרה מה שקרה במשחק נגד לובליאנה וששחקנים כמו כספי ואליהו טסו לצמצום אדיר של הפער. ווייט ראה את כל זה מהצד. הוא הבין במשחק הזה שמכבי ת"א לא מוכנה להפסיד גם במשחקי אימון. אני מניח שעכשיו הוא מבין טוב יותר לאן הוא הגיע.

התקפית, ווייט נראה כמו סקורר מצוין בעיקר מבחוץ. העניין הוא שבתחום הזה הוא לא עדיף בהכרח על ליאור אליהו. שניהם יכולים לספק המון נקודות בזמן קצר, ואני לא בטוח שבגלל שאחד הוא זר והשני ישראלי - ווייט צריך לשחק יותר ולקבל קדימות. ושוב, טוב שבירנבוים הראה לשחקנים הזרים ובתוכם גם ווייט, שיש אופציה ויש אלטרנטיבה ויש מחליף לכל אחד מהם. ההדגמה היתה מקבלת אפקט משמעותי יותר אילו מכבי היתה מנצחת את לובליאנה בסופו של דבר.

רודני ווייט. האיש שיכול להפוך את מכבי לטובה יותר (יעל מרגלית)

כל זה, כאמור, רק ההתחלה והמטרה היא למצוא את הדרכים כדי לתפור ביד אמן את כל המקומות הרעועים כרגע. מכבי ת"א היא לא סיינה ולא פנתינאייקוס, המאמן התחלף, מרבית השחקנים המרכזיים הלכו והסגל עבר מהפכה משמעותית ביותר.

זו קלישאה, אבל באמת שרק הזמן יאמר לאן הקבוצה הזו מסוגלת להגיע. ולפני שמדברים על פיינל פור אירופי, כדאי לעשות עוד כמה בדיקות ולהיות בטוחים שהסגל מספיק חסין, יציב וטוב מכדי לא להיות מופתע גם בליגה הישראלית.