אם עד עכשיו פרויקט "חופשי על המגרש" עסק בסיפורים צבעוניים וססגוניים על שחקנים שפשוט עושים ככל העולה על רוחם על המגרש ומחוצה לו, סיפור זה יעסוק באחד הכישרונות המבוזבזים שנראו אי פעם בעולם הכדורגל.
מה אתם באמת יודעים על השחקנים שיש להם את החופש לעשות הכל על המגרש? הכנסו לטריוויות "תחיה את החופש" ואולי תזכו בבושם החדש - ל'הום ליברה מבית איב סאן לורן. לחצו כאן
אלברו רקובה האיש שהותיר את רונאלדו בצל, שכבש מכל מצב במגרש וגרם למיליארדר האיטלקי מאסימו מוראטי ללבוש את חולצתו, ייזכר לעד בתור אחד השחקנים האהובים בכדורגל אי פעם. יחד עם זאת הוא ייזכר גם בתור פוטנציאל אדיר שלעולם לא התממש. אל דאגה, למרות הפתיח הלא אופטימי במיוחד, אל צ'ינו גם דאג לנו לסוף טוב.
פתיחה ברגל שמאל: התקווה הלא ממומשת של דרום אמריקה
היבשת הדרום אמריקאית סיפקה לנו לא מעט אמני כדורגל שמאליים ברגלם, רוברטו קרלוס הברזילאי שהיה אימתה של כול חומה שניצבה מולו, דייגו ארמנדו מראדונה מגדולי השחקנים אי פעם וכמובן יורשו ליונל מסי עשו ועושים פלאים באותה רגל שרובנו משתמשים בכדי לעלות במדרגות.
עוד אמן דרום אמריקאי שחורר מאות רשתות ברגלו השמאלית הוא "אל צ'ינו" רקובה האורוגוואי. הקשר ההתקפי הנפלא שזכור לכולנו בעיקר בזכות התקופה הארוכה באינטר אומנם לא ירשם בספרי ההיסטוריה לצד השלישייה שפתחה את הפסקה, אך הוא בהחלט יכל להגיע לשם בקלות.
"אל צינו", כינוי אותו קיבל אלברו בזכות עיניו המלוכסנות, גדל בבירת אורוגוואי מונטווידאו וכבר מילדות הבינו במולדתו איזה יהלום יש להם ביד. רקובה החל את דרכו בקבוצת דאנוביו שהצמיחה שחקנים כמו דייגו פורלאן ואדינסון קבאני. בגיל 18 עבר אל צ'ינו לאחת הקבוצות הגדולות באורוגוואי, נאסיונל. כבר בעונתו הראשונה סחף מספר 20 האגדי את קבוצת הפאר לעבר האליפות תוך כדי שהוא קוטף את תואר שחקן העונה.
 |
| רקובה עם רונאלדו (רויטרס) |
|
| |
השמועות על הכישרון האדיר ממונטווידאו עשו גלים בכל אירופה ולא חלף זמן רב עד שסנדרו מאצולה, חלוץ העבר האיטלקי, ששימש גם כסקאוט של אינטר באותם ימים, המליץ לנשיא הקבוצה מאסימו מוראטי לרכוש את רגל שמאל האדירה עבור 7 מיליון יורו.
באותה עונה הגיע לשורות הנראזורי גם רונאלדו הברזילאי שנחשב לשחקן הטוב בעולם באותם ימים. בנוסף לחלוץ הסלסאו התקפת אינטר כללה שחקנים כגון איבן זאמורנו הצ'ילאני, קאנו הניגרי ויורי דז'ורקף הצרפתי, מה שלא השאיר הרבה מקום לרקובה הצעיר.
אחרי משא ומתן מתיש עם נאסיונל, האורוגוואי הכישרוני הגיע בסופו של דבר לסאן סירו הרבה בזכות עקשנותו של מאצולה. עקשנות שהוכיחה את עצמה כבר בהופעת הבכורה של הקוסם החדש של הנראזורי
"הקשר הישראלי": משחק הבכורה שהשאיר את רונאלדו בצד
ב-31/08/1997 ערך אל צ'ינו את הופעתו הראשונה בסרייה A במשחק הליגה שפתח את העונה מול ברשיה. למרות הבכורה המרגשת מי שקיבל כמובן את אור הזרקורים היה רונאלדו שהגיע מברצלונה עבור 30.5 מיליון יורו (ההעברה היקרה ביותר בעולם באותה תקופה).
מלבד צמד הדרום אמריקאים, שחקן נוסף שערך את הופעת הבכורה באותו תאריך היה מיודענו טל בנין שהפך באותו יום לישראלי הראשון ששיחק בסרייה A. קשר ברשיה דאז הוביל ביחד עם חבריו החדשים את הקבוצה הקטנה מצפון איטליה ליתרון מפתיע על אינטר הגדולה, יתרון שאפילו רונאלדו לא הצליח למחוק.
למזלם של הכחולים שחורים, בדקה ה-70 נכנס השפן הקטן מאורוגוואי והשלים מהפך אדיר עם צמד שנכנס לדפי ההיסטוריה. השער הראשון הגיע בדקה ה-80 כאשר רקובה שלח טיל אדיר מ-30 מטרים שננעץ בין חיבורי הקורות השמאליים בשער ברשיה. כעבור 5 דקות הרעיד אלברו מאותו מרחק גם את חיבורי הקורות הימניים עם שער ניצחון אדיר שהפך אותו ליקיר ליבם של אוהדי הנראזורי.
 |
| רקובה בימים הגדולים באינטר (GettyImages) |
|
| |
עודף החלוצים באותה תקופה בבירת האופנה העולמית גרם לכך שבשנתו השנייה של רקובה באיטליה הוא יבלה בקבוצת התחתית ונציה. אל צ'ינו כמובן הראה שהקבוצה מעיר הגונדולות קטנה למימדיו ובעונה גדולה השאיר אותה בליגה עם 11 שערים ב-19 משחקים.
לאחר התקופה הקצרה בוונציה חזר הבן האובד למילאנו וכאן בעצם התחיל הרומן הענק עם נשיא הקבוצה. סיפור האהבה התחיל למעשה כשמוראטי אימץ את אל צ'ינו בתור היהלום הפרטי שלו. איל הנפט האיטלקי תיגמל את השחקן המועדף עליו גם במשכורת של 7.6 מיליון יורו לשנה (השכר הגבוה ביותר בעולם באותם שנים). דוגמא נוספת לאהבתו היתרה של נשיא הנראזורי לאל צ'ינו ניתן לראות במשחק ליגת האלופות של אינטר מול שחטאר דונייצק בליגת האלופות בעונת 2005/6.
המיליארדר האיטלקי שנוהג להגיע למשחקים עם חליפות מעצבים מטופחות, בחר להגיע עם חולצה מספר 20 השייכת כמובן לרקובה. אל צ'ינו גמל לנשיא בדרכו הייחודית ובמשך למעלה מעשור בו לבש את המדים השחורים כחולים של הנראזורי , דאג לשמור למוראטי ולאוהדים על החיוך באינספור כיבושים מדהימים.
 |
| רקובה. התבזבז גם בטורינו (רויטרס) |
|
| |
גדולתו של האורוגוואי התבטאה בשערים עוצרי נשימה, כאלו שפשוט גרמו לצופים לשפשף את עיניהם פעם אחר פעם בתדהמה. בתקופתו הארוכה במילאנו כבש רקובה מכל מקום אפשרי, אם זה מנקודת הקרן או מעיגול מרכז המגרש. רגל שמאל האימתנית של האורוגוואי פשוט עבדה מכל טווח אפשרי.
כפי שציינו לא פעם, אף אוהד כדורגל לא יכול להתווכח על הכישרון העצום שטמון ברגליו של רקובה, אך הקדנציה הארוכה באיטליה שכללה לא מעט פציעות קשות השאירה לצופים הרבים טעם מר של החמצה מהקוסם עם העיניים המלוכסנות. אחרי תקופה בת 11 שנים במדינת המגף שכללה גם גיחות קצרצרות לטורינו ו-ונציה החליט אלברו לעזוב את מדינת המגף לתקופה כושלת בפנאיוניוס היוונית. תקופה שנקטעה גם היא בעקבות פציעה וכמעט גררה פרישה.
"כמה טוב שבאת הביתה": פרידה בטעם טוב
למרות רגעי הקסם הרבים, אלברו מעולם לא יזכר בתור קבלן תארים. נכון שבפנקס הזכיות של הקוסם נרשמו שתי אליפויות איטליה, גביע אופ"א ועוד שני גביעים אך רקובה מעולם לא היה דמות דומיננטית באותן זכיות. נתון זה השתנה בין רגע בסיום העונה שעברה.
 |
| רקובה לצד חיילים מוונצואלה (רויטרס) |
|
| |
למזלו של רקובה, ממש רגע לפני שהצהיר על פרישה הוא קיבל בשנה שעברה מקבוצת נעוריו דאנוביו הזדמנות לסיים בה את הקריירה. אלברו הוותיק לא חשב פעמיים והצהיר:"אני רק רוצה להודות לאנשי דאנוביו על ההזדמנות שנתנו לי לחזור הביתה, אני בר מזל על כך ששיחקתי במועדון גדול כמו אינטר אך תמיד הצהרתי שכאן נמצא ביתי האמיתי וכאן אפרוש".
אומנם הצהרה זאת נשמעה מבטיחה מבחינת האוהדים המסורים שחיכו לשובו של אלילם, אך אחרי שמונה חודשים בלבד אותו אליל עשה את אותה דרך שעבר בדיוק בגיל 17 כשחתם במועדון נאסיונל, חמש עשרה שנים אחרי שעזב אותו לטובת אינטר.
מי שהיה האחראי הבלעדי לחזרתו של רקובה לקבוצת הפאר מ-מונטווידאו היה מרסלו גז'רדו, שחקן עבר הארגנטינאי שבדומה לאל צ'ינו לא בדיוק מימש את כישרונו העצום שטמון ברגליו, ואולי דווקא מסיבה זאת בחר בו בתור האיש שיעניק לנאסיונל את האליפות.
 |
| רקובה עם פורלאן (רויטרס) |
|
| |
כמו בכל תסריט הוליוודי מוצלח גם בסיפורו של רקובה האליפות נקבעה רק במחזור הסיום של העונה. אם עובדה זאת לא מספיק מותחת אתכם דמיינו שעל התואר נלחמו לא פחות משלוש קבוצות כשאחת מהן היא כמובן דאנוביו, קבוצת נעוריו של רקובה אותה הוא עזב רק עונה לפני.
המתח העצום במחזור הסיום נמשך עד לקו הסיום, כשדנוביו הובילה במחצית על יריבתה 0:2 וטיפסה למקום הראשון על חשבון קבוצתו של רקובה שעדיין לא הצליחה להבקיע במשחקה מול קבוצת ליברפול המקומית. מיותר לציין את מי גז'רדו בחר להקים מהספסל למחצית האחרונה של העונה. כמו בכל משחק, האס הסודי של הארגנטינאי היה כמובן אל צ'ינו שבדקה ה-80 השתלט על כדור טועה על סף הרחבה, היתל בשחקן יריב ובאומנות כבש את שער הניצחון שגם העניק לנאסיונאל אליפות היסטורית.
לפני כחודשיים הצהיר גיבור האליפות ההיסטורית שהעונה הנוכחית תהיה כנראה עונתו האחרונה כשחקן פעיל כשאמר: "אני כבר בן 35 ובמשך כל הקריירה סבלתי מפציעות אכזריות שמנעו ממני להגיע לאן שחלמתי. עכשיו סוף כל סוף אני יכול להיכנע בשקט לאותן פציעות ולפרוש בלב שקט ובראש מורם".
 |
| רקובה חוגג במדי נאסיונל (רויטרס) |
|
| |
מה אתם באמת יודעים על השחקנים שיש להם את החופש לעשות הכל על המגרש? הכנסו לטריוויות "תחיה את החופש" ואולי תזכו בבושם החדש - ל'הום ליברה מבית איב סאן לורן. לחצו כאן
לא ברור אם משפט זה יגרום לכם להעריך יותר את הקוסם מ-מונטווידאו או לשמוח עבורו על האליפות המתוקה, אך מה שבטוח שאותו משפט רק יעצים אצל כולנו את תחושת הפספוס כלפי מי שיכל להיות אחד השחקנים הגדולים שידע המשחק מעולם.
הכתבות הקודמות בסדרה:
מהעוני באפריקה לכסף הרוסי: על לאסינה טראורה
חי מאדום לאדום: תומאס רפקה והפיוז הקצר
נסיך הגאות והשפל: חייו של קווין פרינס בואטנג
סימבה החדש: העונה המופלאה של איקר מוניאין
טייו אוטומטי: על הסילון בהתקפת המכונה של פפ
קאנו אותו: החותר האולימפי שהפך למכונת שערים
הדבר הקטן הבא: מוראלס משגע את איטליה
6 יבשות, 26 קבוצות: השוער הגרמני שחצה כל גבול
מה שאתה שומע: סיפורו המרגש של דאמיר דסניצ'ה