בתחילת עונת 2016/17 נפל דבר בכדורגל הישראלי. אחרי שנים רבות בהן כל קבוצה הייתה יכולה לרשום חמישה זרים בליגת העל, הוחלט להגדיל את המכסה, כאשר רק חמישה יכולים להימצא על המגרש בכל רגע נתון. את המהלך הובילו מכבי ת"א והפועל ב"ש, ואילו בין המתנגדים למהלך היה נשיא מכבי חיפה יעקב שחר, אליו הצטרפו אגודות כמו סכנין ורעננה.
כעת, רגע לפני תום העונה הסדירה והכניסה לפלייאוף, החלטנו ב-ONE כי הגיע הזמן לבדוק עד כמה השפיע צעד זה על תפוקת הזרים העונה: אילו קבוצות אכן ניצלו את התוספת ועד כמה היה זה משמעותי עבורן מבחינת דקות משחק, משחקים בהרכב הקבוצה, וכן כיבוש שערים.
נבהיר כי על מנת להשתמש בסטטיסטיקה באופן הטוב ביותר על אף שהעונה טרם הסתיימה, ביצענו המרה של נתוני 2016/17 לנתונים של עונת משחקים מלאה. אין בזאת כדי להבטיח כמובן כי אלו המספרים איתם יסיימו הקבוצות, אך מדובר באומדן טוב, שאכן הביא אותנו ללא מעט מסקנות, חלקן מפתיעות במיוחד.
ראשית, מספר הזרים שנרשמו במהלך העונה לליגה אכן עלה באופן משמעותי. לא פחות מ-103 זרים נרשמו העונה ב-14 קבוצות ליגת העל. ממוצע של 7.4 זרים לקבוצה. זאת לעומת 88 זרים בעונה שעברה, 6.3 זרים בממוצע לקבוצה. שיאנית הזרים העונה היא מ.ס אשדוד, שרשמה לא פחות מעשרה זרים העונה, כאשר בני יהודה, אשקלון והפועל ת"א לא הרבה אחריה עם תשעה זרים כל אחת. ב-15/16, השיאנית הייתה מכבי נתניה עם תשעה זרים לאורך העונה, כאשר מכבי ת"א, עירוני ק"ש והפועל ת"א רשמו שמונה זרים כל אחת.
מבחינת ניצול המכסה האפשרית, נראה כי רבות מהקבוצות בחרו דווקא שלא לפתוח את העונה עם שישה זרים. למעשה, מכבי פ"ת והפועל ב"ש היו היחידות שעשו זאת. עם זאת, לא פחות משבע קבוצות תיקנו את הסטטיסטיקה בחלון ההעברות הנוכחי כשצירפו זר שישי, בראשן מכבי ת"א, ממובילות המהלך כזכור, אך גם מכבי חיפה, מהמתנגדות לו. כמוהן עשו זאת גם בית"ר ירושלים, מ.ס אשדוד, הפועל כפ"ס, הפועל אשקלון ובני יהודה. חלקן אגב (דוגמת אשדוד, כפ"ס ובני יהודה), טרם השתמשו בפריבילגיה ולא רשמו את כל ששת הזרים לאותו המשחק, אך ייתכן כי יעשו זאת בהמשך.
צוללים למספרים
מספר הדקות בהן שחקנים זרים שהו על המגרש עלה גם כן, אך בצורה מתונה מאוד וכמעט לא מורגשת. עד כה, רשמו הזרים העונה סך של 94,157 דקות. בהמרה לעונה שלמה מדובר בכמות של 140,551 דקות, שהן 640 דקות יותר מאשתקד. זה אולי נשמע הרבה בתחילה, אך מדובר בסך הכל בעלייה של פחות מחצי אחוז. עלייה שאין בה כדי להראות על מובהקות או על מגמה, אלא יכולה להיחשב כמקרית ותו לא.
נבהיר זאת: לכל קבוצה יש 450 דקות בכל משחק שהיא יכולה להקצות לזרים. בכך אין שינוי מהעונה שעברה לזו הנוכחית. על פי הנתונים לעיל, הזרים מקבלים השנה בממוצע רק כדקה וחצי יותר למשחק מאשר בשנה שעברה. דקה וחצי בלבד, כבר לא נשמע כל כך הרבה, נכון? אולי אם בשנה שעברה קבוצות היו משתמשות בזרים עד למקסימום, היו במספרים אלו היגיון, אולם השימוש בהם מבחינת דקות אפילו לא מגיע לשני שליש מהמותר (65 אחוזים אם תרצו לדייק). לא בדיוק מה שהיינו רוצים לראות מחיזוק.
כשמסתכלים על מספר המשחקים בהם פתחו שחקנים זרים בהרכב, לא רק שלא נרשמה עלייה מתונה, אלא שכאן כבר יש אפילו ירידה. 1041 פעמים פתח שחקן זר בהרכב קבוצתו העונה. בהמרה לעונה מלאה מדובר על 1554.5 משחקים. ב-2015/16, לעומת זאת, מספר זה עמד על 1587. כלומר ישנה ירידה של קצת יותר משני אחוזים. גם אם בעקבות צירופי הזרים האחרונים תירשם עלייה בנתונים אלה עד תום העונה (ממנה עברו כשני שלישים), לא יהיה בה מספיק כדי להפוך לחלוטין את המגמה, אלא אולי רק להקטין מעט את הפער.
נתון נוסף שבדקנו הוא כיבוש השערים של שחקנים זרים. אמנם תפוקה זו מושפעת לא מעט גם מעמדות השחקנים שמגיעים, אולם באופן כללי חלוקה זו מתבצעת באופן דומה בכל עונה ולכן ניתן לבצע את ההשוואה כדי לקבל תמונה כללית, גם אם פחות מדויקת משתי הקטגוריות הקודמות. ובכן, לצערנו, גם כאן איננו אנשי בשורות. 103 שערים נכבשו העונה על ידי שחקנים זרים, 155.6 בהמרה לעונה שלמה. אשתקד, מספר זה עמד על 178, כלומר ישנה ירידה של 12.6 אחוז, וגם שלושער נוסף של קיארטנסון לא ממש יהפוך את הנתונים.
ומי זרה לכולן?
עד כה, הסתכלנו על מספרים של כלל הליגה, אך שווה להתייחס גם להפרשי הנתונים עבור כל קבוצה בפני עצמה. מבחינת דקות המשחק, את הקפיצה המשמעותית ביותר עשתה הפועל כפ"ס, שבעונה שעברה זריה תרמו רק 7808 דקות (אחרונה בליגה) ואילו השנה הם עתידים לספק 10,413 דקות, קפיצה של כ-33 אחוזים. עוד בולטות לחיוב הן בני סכנין ובני יהודה, אשר בשנה שעברה מיעטו לנצל את מכסת זרים והשנה קפצו ב-21 ו-22 אחוזים בהתאמה בנתון זה.
בצד השלילי ניצבת כצפוי מעל כולן הפועל תל אביב, שדקות הזרים שלה מהשנה שעברה ירדו ב-45 אחוזים, לא מעט הודות להליך הפירוק וכל הכרוך בו. קבוצה נוספת שניצבת בתחתית טבלה זו היא אשדוד, אשר על אף היותה הקבוצה שרשמה הכי הרבה זרים, משתפת אותם הכי מעט פרט לאדומים (6369 דקות). עוד קבוצות שנפלו בנושא זה הן ק"ש (ירידה של כ-14 אחוזים מהשנה שעברה) ורעננה (ירידה של 13 אחוזים).
ומה לגבי הקבוצות הגדולות? האלופה הפועל ב"ש אכן השתפרה, עם עלייה של כ-10 אחוזים בדקות המשחק ושמונה אחוזים במספר המשחקים בהרכב; במכבי ת"א העלייה הייתה מתונה יותר עם שמונה אחוזים בדקות המשחק וארבעה אחוזים במשחקים בהרכב. אצל בית"ר ירושלים ומכבי חיפה, לעומת זאת, המספרים דומים מאוד לשנה שעברה (עלייה של 2.4 ו-4.8 אחוזים בהתאמה), בשורות לא מעודדות במיוחד מצדם של אלי טביב ויעקב שחר.
אם ננסה להפיק מסקנות כלליות על הליגה מתוך הנתונים, עולה כי גם אם נתעלם מחוק ששת הזרים שנכנס העונה, קבוצות ליגת העל לכל הפחות לא הצליחו לשפר את תפוקת הזרים שהביאו. רכבת הזרים אמנם עמוסה מתמיד, אך היא מקרטעת מתחנה לתחנה בלי להותיר חותם משמעותי. נראה כי למערכת הסקאוטינג של המועדונים יש עוד לא מעט ללמוד על מנת למקסם את האפשרויות שחוקי הליגה מציעים. בעצם, אולי לא למקסם, נסתפק בשיפור של כמה אחוזים לעונה הבאה.