הרוש: אמכר גם למכבי חיפה כדי שבית"ר תתקיים

שני רגעים משמעותיים השנה מציין השוער אריאל הרוש כששואלים אותו על העונה הארוכה והמתישה שעברה בית"ר ירושלים. הרגע הראשון הוא הפציעה שגרמה לו לחשוב שאולי סיים את העונה. הרגע השני הוא הניצחון על מכבי פתח תקווה במושבה שאחריו הבין השוער שבית"ר ירושלים כבר לא תרד לליגה הלאומית.

"עשיתי תנועה לא נכונה בנפילה שלי מול אורן ניסים שבאמת לא אשם במה שקרה והבנתי שמשהו קרה לי בברך. שמעתי את הרעש מהברך שאף שחקן לא רוצה לשמוע, רציתי להמשיך לשחק, אבל הרגשתי שאני לא יכול", שחזר הרוש. 

"חששתי מאוד, פחדתי שקרעתי את הרצועה הצולבת, הייתי עם דמעות בעיניים. ראיתי את הגרוע מכל, זו הייתה הפעם הראשונה שנפצעתי, אבל למזלי בבדיקת MRI גילו שמדובר בקרע במיניסקוס. מאותו רגע ידעתי שאני הולך לעבוד חזק כדי לחזור לשחק כמה שיותר מהר. עד הפציעה הזו גם ידעתי שאני לא מספק את הסחורה שמצפים ממני".

הרגשת שאתה בירידה ביכולת בתחילת העונה?
"ידעתי שאני צריך לחזור מהפציעה טוב יותר. הייתי בירידה ביכולת אחרי פתיחה יחסית טובה במשחקים הראשונים של העונה. ציפו ממני להביא את הערך המוסף כמו בשנים שעברו. ברוב המשחקים בסיבוב הראשון זה לא היה ככה. הפציעה הזו הביאה אותי לקחת את עצמי בידיים".

"מאמן השוערים שלי, משה בן דוד, לקח אותי אליו לשלושה שבועות לעכו. הייתי תחת הידיים שלו. בכל יום אחרי האימונים בבית וגן היינו נוסעים לצפון ועובדים מחמש בערב עד תשע כל יום במשך שלושה שובועות. התחלתי לעבוד כמו מטורף והמטרה הייתה לחזור להיות אריאל הרוש שכולם מכירים וכמובן לעזור לבית"ר ירושלים לצאת מהבוץ בתחתית. משה החדיר בי ביטחון. הרבה בזכותו חזרתי לשער כל כך מהר".

הרוש יורד פצוע מהדשא מול רמה"ש (משה חרמון)

"פתאום לא הרגשנו כמו משפחה מאוחדת"
אריאל הרוש, כמו שחקני הבית של בית"ר, עבר שבועות לא קלים כשהקבוצה החלה להידרדר בתחתית ואף הגיעה אל מתחת לקו האדום. "היה קשה לצאת מהבית, היינו מתוסכלים. כלום לא הלך לנו והאכזבה שראו על האוהדים השפיעה עלינו. הבנו שאסור לנו להיות אלו שחתומים על ירידה של בית"ר לליגה הלאומית". הסביר השוער שכל כך מזוהה עם הקבוצה.

מה קרה לכם השנה? איך קבוצה שמסיימת את הליגה עם שמונה ניצחונות רצופים הגיעה למקום שממנו יורדים ליגה?
"זו עונה שאפשר לחלק אותה לשניים. התקופה עם יובל נעים והתקופה עם אלי כהן. כשיובל היה לא הלך לנו, חוץ מההתלהבות במשחקים הראשונים. אבל אחרי ההפסד לאשדוד נכנסנו להלם. כולם איבדו את הביטחון, פתאום לא הרגשנו כמו משפחה מאוחדת. משהו קרה ואז זה התחיל כמו כדור שלג ויצאו דברים מחדר ההלבשה גם נגד המאמן יובל נעים. אלו דברים שרק מזיקים. הקש ששבר את גב הגמל היה ההפסדים לבני סכנין ולבני לוד. חשוב להבהיר, יובל לא היה הבעיה היחידה".

יכול להיות שיובל נעים טעה שבחר לנהוג איתכם בצורה חברית, שהיה קרוב אליכם וצחק איתכם?
"יכול להיות. אנחנו כנראה היינו צריכים מישהו שיעמיד אותנו במקום בעונה כזו. שחקנים לא תמיד יודעים לעשות את ההבדל, אני מעריך מאוד את יובל נעים, אבל הדברים לא התסדרו וזה קורה גם במועדונים אחרים".

אלי כהן מסתבר, היה פתרון מצוין בשביל בית"ר ירושלים.
"לכל מאמן יש גישה משלו. גם יובל נעים הגיע לבית"ר לא סתם, אלא מפני שהוא הצליח בקבוצות אחרות. כשאלי כהן הגיע, הוא ישר החדיר לנו לראש שאנחנו שחקנים טובים. שחקנים קיבלו ביטחון. אחרי ההפסד לבני לוד היינו במצב מנטלי על הפנים, היינו גמורים. אלי עבד איתנו על הקטע המנטלי ודברים השתנו. לאט לאט החיבור הזה הוכיח את עצמו. פתאום התחלנו להינות מהמשחק, צברנו נקודות וביטחון, הקהל התחיל להאמין בנו ועובדה שבסיום העונה נראינו קבוצה אחרת".

אלי כהן. "החדיר לנו לראש שאנחנו שחקנים טובים" (גיא בן זיו)

"שואף לשחק באירופה. בגרמניה, בספרד, באנגליה"
גם אחרי שאלי כהן הגיע לבית"ר, פתחה הקבוצה בתיקו מול מכבי תל אביב ובהפסד למכבי חיפה. למרות השינוי שהביא איתו השריף, תיקו והפסד לא בישרו על הבאות. אז הגיע ניצחון על עירוני קריית שמונה ועוד שבעה ניצחונות רצופים. בית"ר יצאה מהבוץ בזמן. "הנקודה שבה ידעתי שנישאר בליגה היא אחרי שני הניצחונות על מכבי פ"ת. היו עוד הרבה נקודות בקופה, אבל הבנתי שאחרי משחקים כאלו אין כוח בעולם שיוריד אותנו ליגה", סיפר השוער. "הרגשנו שאנחנו נשארים בליגה. לא דיברנו על זה בתקשורת, אבל ראית בעיניים של השחקנים שהם מבינים".

נשארתם בליגה ומה עכשיו? מה יהיה עם השחקנים שרוצים לנפח את החוזים, כאלו שרוצים לעזוב? שכחתם שכמעט הורדתם את בית"ר?
"בכדורגל ככה זה. זוכרים לשחקנים את מה שהם עשו בסוף, את התוצאה הסופית. בכל סוף עונה יש בבית"ר בעיות בכל מה שקשור לתקציב, אבל בסוף הכל מסתדר. צריך להשאיר את כולם, אסור למכור שחקנים. צריך להיות מועדון שמביא שחקנים טובים ולא למכור".

אריאל הרוש חוגג אחרי הניצחון על מכבי פ"ת (יוסי ציפקיס)

אתה תהיה בבית"ר בעונה הקרובה?
"יש לי חוזה לעונה הבאה. כל עוד בית"ר יכולה להחזיק אותי אני נמצא פה. אם יצטרכו למכור אותי כדי שבית"ר ירושלים תוכל להימנע מפירוק חס וחלילה, אז לא תהיה ברירה. אבל אני לא ארצה לעבור לכל קבוצה. השאיפה שלי היא לשחק באירופה".

מה עם הפועל ת"א? מכבי חיפה?
"כולם יודעים שיש רגישות בין בית"ר להפועל. לשחקן בית"ר ירושלים לא קל לעשות צעד כזה ולכן קשה לי לראות מישהו משחקני הבית עובר להפועל ת"א. בנוגע לחיפה הדברים שונים. אם בשביל שבית"ר תוכל לעמוד על הרגליים אני אמכר למכבי חיפה, לא תהיה ברירה. זה יהיה בשביל שבית"ר תוכל להתקיים. זה קרה עם שחקנים אחרים בעונות שעברו, אבל השאיפה הכי גדולה שלי היא לשחק באירופה. אני שואף לשחק בגרמניה, בספרד או באנגליה, זה החלום שלי. אני עובד על דרכון ספרדי והסוכן שלי עובד על העתיד, אבל אני מתרכז בבית"ר. אני רוצה להמשיך".

אריאל הרוש. "השאיפה הגדולה היא לשחק באירופה" (גיא בן זיו)

אתם השחקנים יודעים מה הולך לקרות עם בית"ר בעונה הבאה?
"הכל טרי עדיין. נדע בתוך חודש מה הולך להיות איתנו. עברנו שנה שהיא כמו חמש עונות. בית"ר צריכה להיבנות כקבוצה חזקה. אלי כהן רוצה להשאיר את הסגל הקיים ולהוסיף שחקנים זרים וחיזוק, ועם זה נוכל לרוץ בצמרת. זה מה שאלי כהן מחדיר לנו שאחנו צריכים להיות בצמרת".

הקהל שלא היה שותף לגל האלימות
בדומה לשחקנים אחרים בבית"ר, אריאל הרוש מחובר מאוד לאוהדי הקבוצה, אך דווקא הקהל או חלקים ממנו, מביאים לעתים את בית"ר להיות בעייתית ומביאים אותה לעלות לכותרות באופן לא מחמיא. דווקא בישורת האחרונה של העונה, כשאירועי האלימות הגיעו לשיא, נותרה בית"ר בצד ולא הפכה לחלק מהספירלה הזו. "אצלנו מעולם לא היו מכות על הדשא כמו שראינו במושבה", הסביר הרוש. "הקהל שלנו מקלל ועושה את מה שהוא עושה, אבל אנחנו הוכחנו שאנחנו לא קבוצה אלימה. יש לנו קהל מצוין שאולי מדי פעם מאבד את הראש, אבל ראינו שיש דברים גרועים יותר. כשמדובר בנו מורידים לנו נקודות בלי חשבון. אם היינו שותפים למה שקרה במושבה היו חוגגים עלינו".

אוהדי בית"ר. "הוכחנו שאנחנו לא קבוצה אלימה" (יוסי ציפקיס)

איציק קורנפיין הגיע לא פעם לבית הדין כדי להגן על השם של בית"ר.
"תשמע, איציק קורנפיין באמת עושה הכל בשביל בית"ר ירושלים. אנחנו אוהבים אותו, הוא חשוב מאוד. בלי איציק קורנפיין אין בית"ר. הוא מחזיק אותה בשיניים וכל שנה הוא נלחם כדי שתהיה קבוצה כמו שצריך. אני מרגיש שהקהל סגר את העניינים שלו מול קורנפיין. הוא נכס אדיר למועדון, ואני לא יודע מה היה קורה אם הוא לא היה פה".

אחרי שבית"ר נשארה בליגה והשחקנים יצאו לחופשות, קיבל הרוש את הזימון לנבחרת מאלי גוטמן, חלומו הוא להחליף בבוא היום את דודו אוואט והזימון שלו לנבחרת גורם לו להתרגש בכל פעם מחדש. "נבחרת ישראל בשבילי זו גאווה גדולה. יש כאלה שיגידו שאין לך חופש, שבמקום ללכת לנוח אתה העם הנבחרת. ואני אומר - הלוואי שזה יהיה כל שנה וכמה שיותר, לא רוצה חופשה ולא כלום. אחרי שאוואט יפרוש אני ארצה להחליף אותו, אבל לא צריך לדבר, אני צריך לעבוד קשה. בדיבורים לא מתקדמים".

קורנפיין. "לא יודע מה היה קורה אם הוא לא היה פה" (יניב גונן)

איפה יהיה אריאל הרוש בעונה הבאה?
"זו שאלה שכולם שואלים אותי. בכל מקום שאני הולך אליו שואלים אותי מה יהיה, איפה תשחק בשנה הבאה ואני לא יודע יותר מדי. יש לי סוכן שלי שמטפל לי בעניינים ואם אין דברים רציניים אני בכלל לא מתעסק בזה. ב-19 ביוני אני חוזר לבית וגן ומתחיל להתאמן עם בית"ר, אלא אם יקרה משהו בדרך".