האיש שהיה שם: נאור רוצה לעלות ליגה עם הפועל

ערב פתיחת הפלייאוף בליגה הלאומית, שעומד בסימן ניסיון החזרה של הפועל תל אביב לליגת העל לאחר שש עונות היעדרות, הפוקוס הולך למתן נאור בן ה-31. 

משחקי הפלייאוף ישודרו בערוץ ONE, ערוץ 50 וב-550 ב-HD.

הוא מדורג במקום ה-43 בין קלעי הליגה עם 10.2 נקודות במשחק ו-23 בין הריבאונדרים, עם 6.2 בממוצע. הדירוג שלו משופר ככל שמביטים בקטגוריות ההגנתיות הנחשבות בעיני רבים זניחות יחסית: 16 בליגה בין החוטפים, 8 בין החוסמים. אלא שסטטיסטיקה היא לא הכל, ומתן נאור מדורג במקום הראשון בליגה מבין אלו שיש להם סיפור מיוחד. 

בליגה שחלק גדול משחקניה יושבים על התפר שבין הליגה הראשונה לשנייה, כלומר לא מספיק טובים כדי לבלוט בבכירה וטובים מספיק כדי לעשות קריירה במשנית, לאף אחד אין ספק שנאור יכול היה לשחק עד היום בליגת העל. אלא שמי שהעביר עשר עונות בליגה הראשונה ומהן שתיים כאדום באוסישקין לא הרבה לפני החרבת האולם, חשב באופן שונה מאשר רוב השחקנים.

נאור עבר שלוש עונות בעירוני רמת גן, עשה שנתיים נוספות בהפועל ת"א, המשיך לשלוש בהפועל ירושלים והתגלגל לעירוני נהריה. בר"ג הוא התגלה, בת"א פרח, בירושלים כבר היה מקצוען ותיק לכל דבר ועניין. 

נאור מנסה להקדים את וויצ´יץ´. מקצוען ותיק (יותם רונן)

אלא שבמהלך התקופה בנהריה משהו השתבש. הכדורסל היה פחות דומיננטי מבחינתו. פחות אטרקטיבי לפתע, אולי גם פחות חשוב. הוא התחתן ואחרי עונה אחת שם החליט לסיים זמנית את הפעילות הבלתי מסתיימת, לשים סוף לקיצים עמוסי הפעילות של הנבחרת הלאומית.

זה היה עכשיו או לעולם לא, ונאור ובת זוגו נסעו לטייל בעולם. ייקח כמה שייקח, הכדורסל יחכה. הוא נסע בקיץ 2008 ושב סמוך לסיום אותה עונה, כשהוא מספיק עדיין לקחת חלק במספר משחקים של נהריה.

מתן נאור וליבי קטן נאור (איתי ישראל)

לשחזר את רגעי אוסישקין
נאור סיים את 2009 עם המון סימני שאלה. הטיול הגדול היה מאחוריו, אבל קריירת הכדורסל נתקעה. הכדורסל שהציג בנהריה במעט המשחקים שעוד השתתף בהם חלק לא היה מהמשובחים ולא היה ברור לאן מועדות פניו. אחרי שישב וחשב עם עצמו, שחזר את החלומות והזיכרונות וניסה להבין היכן הכי נהנה ומה עושה לו טוב, הגיע למסקנה שהפועל ת"א היא הקבוצה בשבילו. היתה רק בעיה קטנה: הפועל ת"א, אז עדיין הפועל אוסישקין, שיחקה באותו זמן בליגה הארצית. ליגה שקטנה על נאור בשתי מידות. 

ההחלטה הייתה פשוטה: מה שנחשב בעיה בעיני אחרים, לא חייב להיחשב בעיה בעיניך אם לתפיסתך דברים נראים אחרת. נאור נזכר בשנים 2005-2003, כשהיה חלק מהקבוצה שהסעירה את אוסישקין, שהלכה רחוק ביורופליג והביסה את מכבי ת"א ב-25 נקודות הפרש, הפער הגדול בכל הזמנים לזכות הפועל. הוא זכר את הקהל, את האווירה, את הכיף והחברים והמטרה המשותפת. ואז הוא ידע: להיות חלק מהפועל ולהחזיר אותה לליגת העל יהווה עבורו אתגר גדול יותר מאשר חוזה לשנתיים במכבי ראשל"צ, מכבי חיפה, הפועל גלבוע/גליל או קבוצות אחרות. וזה בדיוק מה שהוא עשה, תוך שהוא מוותר על כסף גדול. 

נאור בטירוף באוסישקין. היו זמנים

התוכנית עבדה כראוי בעונה הראשונה, כשהקבוצה עלתה מהארצית ללאומית, אבל בעונה שעברה פציעה של נאור גרמה לו להחמיץ את גמר הפלייאוף והיתה בין הסיבות העיקריות להפסד נגד מ.כ. הבקעה 3:0 בסדרה על האליפות. הפועל, שהיתה פייבוריטית לעלייה וסיימה את העונה הסדירה עם ארבעה ניצחונות עודפים על פני הבקעה, נכנעה על אף יתרון הביתיות. השלמת המשימה נאלצה להידחות בעונה אחת לפחות. ועכשיו הזמן הגיע.

גם ארז אדלשטיין יודע, המטרה: לשמור על נאור כשיר
הנתונים המוקדמים האלה והסיפור יוצא הדופן הופכים את נאור לאיש שמביטים בו עכשיו, אבל לא רק זה. לכל ברור ששחקן מנוסה כמוהו ובעל איכויות כמו שלו אין בליגה הזו, ודאי לא מהעמדה מספר 4 אליה נדד במהלך העונה.

מתן נאור. המטרה - לשמור עליו כשיר (יוסי ציפקיס)

בחלק הראשון של העונה הוא שיחק כסמול פורוורד, אבל בעקבות פציעה של יהונתן שולדבראנד עבר לעמדה מספר 4 ופתח בעצם מבנה חדש של חמישייה שכוללת שני מובילי כדור, במקום הרכב מעט כבד שכולל את קורי קאר בשתיים, נאור בשלוש ושולדבראנד בארבע. 

מעבר לעובדה שההרכב של הפועל שוטף יותר עם נאור כארבע, מתן מביא איתו תכונות שקשה למצוא משחקנים ישראלים בעמדה הזו. בעוד מרבית השחקנים בעמדה 4 בליגה הלאומית הם טכניים אבל לא פיזיים, או להיפך, אבל כמעט תמיד לא גם וגם, נאור שונה: הוא מוסר טוב מאוד לגבוהים, מוריד ריבאונדים, חוסם, חוטף, משבש התקפות יריב, משפר את התקפות קבוצתו כשהכדור נע דרכו, קשוח מאוד ומפעם לפעם גם משחיל שלשה פנויה, אולי כדי להזכיר שבמקור הוא שיחק לאורך הקריירה סביב קשת השלוש ולא עמוק בתוך הצבע. 

מתן נאור אחרי דאנק. מראה נדיר (משה חרמון)

מתן נאור כשיר ובריא אמור לעשות את ההבדל לזכות הפועל ת"א בדרך לליגה הראשונה, אבל כדי להגיע לשם מצפים שבעה משחקים לכל הפחות בשלוש סדרות. המשימה הראשונה שתעמוד לנגד עיניו בכל ערב וערב, מלבד הניצחון, היא להישאר כשיר למען סיכוייה של הפועל ת"א.